הגר”י זילברשטיין: נכנס לכפר ערבי לבצע כסף? זה ‘נדנוד’ של מתאבד

לאחר הפיגוע הנורא שהתרחש בשבת האחרונה בחווארה, בו נהרגו שי ואביעד ניגרקר הי”ד, אב ובנו תושבי אשדוד, פתח אתמול (חמישי) הגר”י זילברשטיין  את שיעורו הקבוע עם רופאים, רבנים ועסקני רפואה – ועורר נגד  התופעה בה יהודים רבים נכנסים לאותם מקומות סכנה, רק כדי לחסוך כסף.

דבריו התפרסמו גם במוסף ‘יתד השבוע’ של ‘יתד’, כתשובה ומענה לפניית העיתון –  שם כתב כך:

“גם בלא מקום סכנה, יש לאדם להעדיף לתקן את רכבו אצל יהודי, כמו שכתוב בתורה (ויקרא כה, יד) ‘או קנה מיד עמיתך’, ופירש”י: ‘אם באת לקנות קנה מישראל חברך’. ולכן אם ההבדל במחיר אינו גדול, יש להעדיף לתקן את הרכב אצל יהודי שומר תורה ומצוות.

“לגבי הנדון שזה מקום סכנה, מותר לאדם להיכנס למקום סכנה בשביל ממון, כמו שכתוב בתורה בפרשת כי תצא (דברים כד טו) ‘ואליו הוא נושא את נפשו’. ואמרו חז”ל (בבא מציעא קיב ע”א) מפני מה זה עלה בכבש ונתלה באילן ומסר את עצמו למיתה, לא על שכרו?!

“וכתב ב’נודע ביהודה’ (מהדורא תנינא יו”ד סימן י) למרות שהכניסה ליער שיש שם חיות ולסטים הוא מקום סכנה, ואסור להיכנס לשם, והנכנס לשם עובר על ‘ונשמרתם מאד לנפשותיכם’, בכל זאת צייד עני העוסק בצידה למחייתו התירה התורה, כמו שמותר לסוחרים לעבור אורחות ימים בגלל הפרנסה.

ובשו”ת ‘אמרי אש’ (יו”ד סימן נב) כתב שבשביל פרנסה מותר לאדם להכניס עצמו לסכנה קטנה. של עד שישית, וראיה לזה, מדוד המלך שהרבה לצאת למלחמות רשות, ולא חשש ל’ונשמרתם מאד לנפשותיכם’, וכתב לעיין בתוס’ בסוף פרק שבועת העדות. ונראה כוונתו, דבמסכת שבועות (לה ע”ב) נאמר: אמר שמואל, ‘מלכותא דקטלא חד משיתא בעלמא, לא מיענשא’, ופירשו התוס’ שם שהכוונה למלך המוציא חיילים למלחמת רשות, שאם נופלים שישית מחייליו לא ייענש, אבל אם יפלו יותר, יענש בידי שמים.

“ומשמע שבטבעו של עולם שבמלחמה נופלים עד שישית מהלוחמים, ואפילו בבית המקדש השני כשלא היו האורים ותומים, בכל זאת היתה מותרת מלחמת רשות. וכן מצינו אצל מלכי בית חשמונאי הכשרים, שיצאו למלחמה לשם רווחה. שמע מינה שאין ביציאה למלחמה עוון של ‘מאבד עצמו לדעת’.

“ולפי כל זה מקום סכנה, שאין שם כשש עשרה אחוז סכנה, מותר להסתכן שם לצורך פרנסה, יעו”ש עוד ראיה לזה. וכעין זה כתב בשו”ת אגרות משה (חו”מ ח”א סימן קד) שסכנה רחוקה הותרה לצורך פרנסה.

“ומעתה יש לדון איך אפשר להגדיר ‘מקום סכנה’, וכתב ב’מנחת שלמה’ (ח”ב סימן כט אות ד) שכל מקום שבעיני העולם נחשב למקום סכנה, ואנשים משתדלים לברוח משם בגלל הסכנה, נחשב למקום סכנה.

“ומעתה כיון שכיום אנו נמצאים במצב מלחמה, אשר שונאי ישראל הרימו ראש, ואורבים להרוג כל יהודי שהם מוצאים, ורק בניסים ניצלים בכל יום אלפי יהודים, וגם השלטונות אומרים שכפר ערבי נחשב למקום סכנה, אשר הנכנס לשם דמו בראשו, אם כן הנכנס לכפר ערבי כיום בשביל בצע כסף, עובר על איסור ‘ונשמרתם מאד לנפשותיכם’, וזה לא מופרך, שיש בזה נדנוד של מאבד עצמו לדעת רח”ל.

“ובוודאי שעם ישראל אינו מכניס עצמו למקום סכנה, וכל אחד מבין שחייו הרבה יותר יקרים לו, מאשר חסכון בכסף, כדי שיוכל להמשיך ללמוד תורה, ולקיים עוד הרבה מצוות”.