למיכו מירילשוילי נמאס מהצייצנים: זו הסיבה שחטפו מכתבי התראה

איש עסקים מיכאל מירילשוילי שיגר היום (חמישי), באמצעות עורכי דינו שלומי וינברג וארקדי אליגולאשוילי, מכתבי התראה לפני הגשת תביעות דיבה לשורה של צייצנים ברשתות החברתיות, בגין פרסומי כזב המאשימים אותו, בין היתר, בכך שהינו “שלוחה של ארגוני פשיעה גיאורגים” ובכך שהוא קשור, כביכול, ליבגני פריגוז’ין ולמיליציה שלו “כוח וגנר”.

לפי חוק לשון הרע, במקרה שיצליח להוכיח כי מדובר בפרסומי כזב דיבתיים, למירילשוילי תעמוד הזכות לתבוע 150,000 ש״ח בגין כל אחד מהפרסומים, ללא צורך בהוכחת נזק.

לדברי עורכי דינו, כל סכום בו יזכה מירילשוילי ייתרם למטרות צדקה.

בין הצייצנים העומדים במוקד מכתביו של מירילשוילי נמצאים היועץ האטסטרטגי ליאור חורב, הפרסומאי אילן שילוח, ואיש ההייטק עמי דרור. הצד השווה שבכולם הוא פעילותם במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית, ומתוקף כך התקפותיהם החוזרות והנשנות על מירילשוילי האב, אותו הם מזהים בטעות כבעלים של ערוץ 14 – אשר נמצא בבעלות בנו יצחק מירילשוילי.

הפרסומים הכוזבים מייחסים למיכאל מירילשוילי, בין היתר, קשר עם יבגני פריגוז’ין ו’כוח וגנר’, חברות קרובה עם ולדימיר פוטין, עסקאות שוחד עם נתניהו והשפעה על שידורי ערוץ 14.

עורכי דינו של מירילשוילי מדגישים במכתבים, כי מדובר בכזבים ובבדותות.

כך, לדוגמה, פריגוז’ין עבד אצל מירילשוילי בשנות ה-90 בתור בחור צעיר בכמה מסעדות שהיו בבעלותו בסנט פטרבורג. מאז עברו כ-25 שנה במהלכן מירילשוילי לא פגש אותו ואין לו כל קשר אליו.

כמו כן, לדברי עורכי הדין, את פוטין מירילשוילי לא מכיר באופן אישי ואף פעם לא קיים איתו פגישה או שיחה מלבד השתתפות בכמה כנסים הקשורים לקהילה היהודית ברוסיה או קשורים למדינת ישראל בהן מירילשוילי נטל חלק כתורם, לצד עשרות תורמים אחרים.

באשר לערוץ 14 – מירילשוילי אינו הבעלים של הערוץ ומעולם לא ביקר בו או היה בקשר עם מי מהערוץ, אשר נמצא, כאמור, בבעלות בנו.

נושא נוסף אשר מוזכר בחלק ניכר מהפרסומים הכוזבים הוא המאסר של מירילשוילי ברוסיה ב-2001. בחלק מהפרסומים מעלילים עליו הצייצנים שותפות ברצח – מעשה שאף בית המשפט הרוסי לא ייחס לו בגזר דינו.

לצד זאת, באופן מפתיע, מתנגדי המחאה אשר פועלים, לדבריהם, נגד ״הדיקטטורה״, מביעים בציוציהם אמון מלא במערכת המשפט הרוסית ולא טורחים לציין שבזמן השהות בכלא נאבק מירילשוילי בהצלחה בגזר הדין הרוסי בבית הדין האירופי לזכויות אדם בשטרסבורג שבצרפת. בית המשפט האירופי קבע כי השגת הראיות ובחינתן בבית המשפט הרוסי נעשו בצורה בלתי חוקית וכי הן אינן עומדות באמות מידה בסיסיות של הליך משפטי הוגן.

איש העסקים מיכאל מירילשוילי: “מאז עלינו ארצה בשנת 2009 והגשמנו את החלום הציוני, אני ומשפחתי נתונים להתקפות משולחות רסן וחסרות כל בסיס ברשתות החברתיות ובחלק מכלי התקשורת. עקב האירועים האחרונים בישראל, השקרים וההתקפות הללו הלכו וגברו, ולא הותירו לי ברירה אלא לצאת למאבק נגד פושעי המקלדת למיניהם.

“לצערי, ישנם בישראל אנשים חסרי מצפון אשר אינם בוחלים בשום אמצעי כדי לקדם את האינטרסים והאג’נדות שלהם, כולל, פרסום והפצה של דברי כזב. משום מה, אנשים אלה מאמינים כי עומדת להם הזכות לשקר לגבי העבר שלי, להתעלם מהחלטות בית הדין האירופי לזכויות אדם, ולעתים קרובות אף להשתמש בביטויים שעולה מהם ניחוח גזעני עז. מקווה שהמקרה שלי ישמש להם לקח וימנע מאנשים טובים נוספים, ללא הבדל מעמד, מוצא והשקפות פוליטית, מלהפוך לקורבנותיהם של פושעי המקלדת הללו.”

מיכאל מירילשוילי נולד בגיאורגיה והתחיל את הפעילות העסקית שלו אחרי התפרקות ברית המועצות בסנט פטרסבורג. בשנת 2009 עלה לארץ עם משפחתו ומאז הוא מתגורר בישראל.

מירילשוילי הוא הבעלים של חברת ווטרג’ן המייצרת מכשירים להפקת מי שתייה מהלחות שבאוויר, נשיא טורניר הטניס ATP בתל אביב ופילנתרופ התומך, בין היתר, בקונגרס היהודי האירו-אסייתי, ב’יד ושם’ ובאוניברסיטת תל אביב.

עורכי הדין שלומי וינברג וארקדי אליגולאשוילי, המייצגים את מיכאל מירילשוילי מציינים: “היום נשלחו מכתבי התראה בשמו של מרשנו, מר מיכאל מירילשוילי, בגין לשון הרע החמורה והמשסה שפורסמה נגדו ברשתות החברתיות והפוגעת באופן קשה בשמו הטוב. הגיעה העת לעצור את מסע השטנה והרעל שמנוהל ברשתות הכולל פרסום בדותות חסרות שחר, סילופי אמת שמוצגים בפרסומים כאמת צרופה שאין בלתה, האשמות שווא ומצגים הנחזים להיות עובדתיים – שבינם לבין האמת אין דבר וחצי דבר.

“אנו מקווים שהמפרסמים יחזרו בהם מהפרסומים הדיבתיים. אחרת, יוגשו נגדם תביעות לשון הרע מקיפות. חופש הביטוי איננו חופש הביזוי”.