כאן – תאגיד השידור הישראלי, שיגר ביום שני את תגובתו לתזכיר חוק התקשורת של שר התקשורת, שלמה קרעי.
בתגובתו מתייחס התאגיד לפגיעה החמורה בחופש הביטוי, היצירה והעיתונות, לפגיעה בעצמאות גופי התקשורת בשל חשש להתערבות פוליטית ושיקולים זרים בחדשות ובתכנים, לפגיעה כלכלית ביוצרים, ולעניין מדידת צפייה שאינה מקובלת במדינות דמוקרטיות ושימוש מסחרי בתכנים ובמשאבים ציבוריים ללא תמורה לטובת בעלי הון.
“לצערנו, תזכיר זה אינו מנותק מהצהרותיו של שר התקשורת לסגור, להפריט או לכל הפחות לפגוע בשידור הציבורי פגיעה אנושה”, אומרים בתאגיד.
תאגיד השידור הישראלי מתייחס בראשית תגובתו לגוף שמבקש שר התקשורת להקים בניסיון לאסדר את ענף התקשורת בישראל: “מעיון בהצעה עולה כי הרגולטור המוצע, לא יהיה עצמאי אלא נתון בשליטה מוחלטת של הממשלה, באופן שיביא להכנסת שיקולים פוליטיים בהחלטות הרשות והמועצה שיוקמו כגוף מאסדר, ולהתערבות פוליטית בתוכן.
“בין אם חברי המועצה יהיו עובדי מדינה שימונו לפי המלצות שרים, בין אם נציגי ציבור שימונו לפי בחירת שר התקשורת, ובין אם נציגי ציבור (ויו”ר המועצה) שיבחרו על ידי ועדת איתור שהיא עצמה תמונה על ידי שר התקשורת – הגוף המאסדר לא יהנה מעצמאות כלשהי. מדובר למעשה בהחלת שליטה ממשלתית על מרבית גופי התקשורת במדינה, העשויה להוביל לפגיעה חמורה בחופש העיתונות בישראל.”
בתאגיד הביעו חשש כבד להתערבות פוליטית בתחום החדשות: “מי שיפקח על עמידת ספקי החדשות בסעיף זה, היא המועצה הפוליטית, אשר תוכל לקבוע, משיקולים פוליטיים, כי ספק חדשות הפר התחייבות זו, ולהטיל עליו עיצומים משמעותיים”.
לדברי התאגיד הטלת עיצומים כמוצע עלולה להוביל לקריסה כלכלית של ערוצים בעקבות הפרה פעוטה. בהתייחס למדידת נתוני הצפייה בישראל על ידי המועצה החדשה, טוען התאגיד כי נתונים אלה יועברו בחוסר שקיפות ובלי יכולת פיקוח על נתוני האמת: “אנו רואים בחומרה את האפשרות שמועצה המורכבת מגורמים פוליטיים, הכפופים בעיקרם לממשלה או למי משריה, תעסוק במדידת צפיה, לרבות דרישת מידע מגופי התקשורת בנושא. למדידת הצפייה השלכות מרחיקות לכת על שוק השידורים בישראל, והיא חייבת להיעשות באופן עצמאי, בלתי תלוי, על ידי גורמים מקצועיים, ומשיקולים מקצועיים בלבד.
“להסדר המוצע אין אך ורע בשיטה הדמוקרטית. מנתונים שנאספו על ידי ועדת המדרוג מ-56 מדינות מובילות בעולם: 29 מדינות באירופה, 10 באסיה, 15 בדרום אמריקה, 2 בצפון אמריקה (ארה”ב וקנדה) עולה כי באף אחת מהן, למעט רוסיה, הממשלה אינה עוסקת ישירות בנתוני הרייטינג” – אומרים בתאגיד.
בכל הנוגע לתקציב הגוף המאסדר נכתב: “תלות הרשות באישור תקציבה על ידי הממשלה מחמיר את החשש להכנסת שיקולים פוליטיים בהחלטות הנוגעות לשוק התקשורת ופעילות גופי התקשורת.”
במרכז תגובתו מתנגד תאגיד השידור הישראלי נחרצות להעברת תכני השידור הציבורי לכל ספק תכנים, ללא תמורה כפי שמוצע בתזכיר: “מדובר בהצעה שתאפשר לגופים שונים להקים ערוצים שלמים מתכני התאגיד, ולגרוף רווחים עבור שידורם, מבלי לשלם כל תמורה לציבור שמימן את הפקת התכנים הללו. מדובר בהסדר מרחיק לכת, שיפגע קשות בפוטנציאל הכנסות התאגיד ובהכנסות היוצרים.
“הסדר זה יביא גם לפגיעה בשוק היצירה הטלוויזיונית בישראל. כיום, הבעלות בהפקות מקומיות קנויות שהופקו עבור התאגיד, משותפת לתאגיד ולמפיקים. אין ספק, כי מתן זכויות שידור לכל ספק תוכן ללא כל מגבלה – יפגע באפשרות להשיא הכנסות מתכני התאגיד, הכנסות אשר בחלקן חוזרות לציבור (באמצעות התאגיד) ובחלקן מגיעות למפיקים. אי גביית דמי רישיון במקרים אלו, תביא לפגיעה כלכלית לא רק בתאגיד (ולמעשה בציבור בכללו), אלא גם ביוצרים באופן ישיר.
“באמצעות סעיף זה, התזכיר מפורר את תכני התאגיד המקוריים. כל גורם יוכל לקחת כל חלק שירצה בשידורי התאגיד ולשבץ אותו אצלו ולפרסם על גביו. גם בהיבט התחרותי העניין בעייתי מאוד שהרי התאגיד מתחרה של מי שיוכלו לעשות בתכניו כבשלו. למעשה, על פי הצעת החוק, משאב ציבורי אשר הציבור משלם עליו יימסר ללא כל תמורה לשורה של גופים פרטיים מסחריים ולבעלי ההון המחזיקים בהם, אשר יפיקו עליהם רווח נוסף, ללא כל פיקוח ורגולציה והכל מבלי שהציבור – אשר מכספו הופקו תכני התאגיד – יוכל לראות החזר להשקעתו בדמות החזר השקעה לשוק היצירה והפקת תכנים נוספים.”
בעניין ההצעה לשימוש חינם בחומרי הארכיון מבהיר התאגיד כי הוא מתנגד בתוקף לביטול האפשרות לגביית דמי שימוש בגין שימושים מסחריים בארכיון התאגיד: “כמקובל בארץ ובעולם, ארכיונים (לרבות ארכיונים של גופי שידור ציבוריים) גובים דמי שימוש בגין שימוש מסחרי בחומרי ארכיון. מניעת אפשרות זו מהתאגיד, תעמיד את התאגיד במצב נחות מול גופי שידור, הפקה וארכיונים אחרים, כאשר התאגיד יידרש לשלם עבור חומרי ארכיון הנרכשים על ידו מארכיונים אחרים, אך לא יוכל לגבות תמורה בגין שימושים של צדדים שלישיים בחומרי הארכיון שלו. המודל יוצר פגיעה תחרותית. ולמעשה הופך את התאגיד לזרוע הארוכה של מתחריו. התאגיד יפיק, יעמול, ישמר ארכיון וכו’, והמתחרים יקבלו את חומריו הארכיוניים חינם. יתרה מכך, ההסדר המוצע מעביר נכסים מהציבור אל בעלי הון ותאגידים למטרות רווח. הדבר יפגע גם במפיקים, אשר כיום זכאים לחלק מההכנסות בגין מכירת זכויות שימוש בחומרי ארכיון. ביטול האפשרות לגביית דמי שימוש בגין שימושים מסחריים בארכיון התאגיד יפגע בהכנסות התאגיד, יגרום נזק כספי לציבור בכלל ולשוק היצירה בפרט.”
בתאגיד מתנגדים בחריפות לכל דרישה להעברת נתונים או מידע לגורמים ממשלתיים או אסדרתיים שעלולה לפגוע בעצמאות השידור הציבורי.