כששרי רוט הציעה למובילת ‘מחאת האמהות’: בואי נלחץ ידיים • צפו

דרוקר: מצטרפת אלינו עו”ד גליה שמילוביץ, שהיא המון דברים, אבל בהקשר הזה היא מאד-מאד פעילה במחאת האמהות, בנושא של הגיוס, על הילדים החילונים, שאולי לא צריך לשלוח אותם יותר לצבא, שרי…

שרי: אפשר ללחוץ לך יד? יאללה, בואי נעשה ביחד משהו…

דרוקר צוחק: “מה צריך צבא, שיילכו כולם ללמוד”…

שרי: כל אחד, עם האג’נדה שלו…

רביב דרוקר: הנה ציוצים שלך, ממובילת האמהות הקוראות עכשיו לשרוף צווי גיוס של ילדים. “הם לא עוצרים!!! ולנו אין ברירה. מזכירה – במוצ”ש נקיים את טקס שריפת צווי הגיוס, אלא אם כן יודיע נתניהו באופן פורמלי ותחת כל עץ רענן, בעל פה ובכתב, על קבורתו הסופית של חוק הפטור מגיוס שמפלה בין דם לדם. אם החוק לא יקבר, יכריזו אמהות ואבות של מתגייסי העתיד – הקרוב והרחוק, על תום החוזה האזרחי בינינו לבין צה”ל, שאותו הפרה ממשלת החורבן ברגל גסה כאשר הכריזה על קיבוע אפליה בין דם לדם ועל סופו של צבא העם”.

וזה עוד אחד מהמתונים. בואו תראו עוד: “זה לא צה”ל שאליו הילדים שלנו מתגייסים. הילדים שלי לא יהיו שכירי חרב במדינת הלכה דיקטטורית. מדינה שמקבעת אפליה בין דם לדם ומשרתת שאיפות של אנשים משוגעים. לא על זה חתמתי. כאמא אני לא יכולה לאפשר לילדים שלי לסכן חיים בשביל זה. כל הורה שפוי מהמחנה שנתן את חייו למדינה הזאת לא יכול לאפשר את זה. ב-12.8 נהפוך את הפרידה מצה”ל כפי שהכרנו אותו לרשמית גם עבור ילדינו. כי אין ברירה. עשינו כל מה שיכולנו והם לא עצרו בזמן”.

ויש עוד אחד: “רוצה לספור מתים? כי בואי, אפילו חברי הכנסת מהימין מודים – מי שפאקינג שומר על ה*** מתנחלים בשטחים כבר למעלה מ-40 שנה זה אנחנו ובתי הקברות הצבאיים מלאים בילדים שלנו שהגנו עליהם בזמן  שה****ת האלה סגרו דיל עם החרדים ופטרו אותם מגיוס לצה”ל. אז לא למודה, אל תבלבלי ת’מוח. אם אנחנו לא מתגייסים – כולכם מתים. ולא רק בשטחים. בהצלחה עם השיח המטונף שלך. אגב, את מדברת לאמא הלא נכונה כשאת מעזה לדבר על הילדים שמשרתים בקריה. תתביישי לך”.

את, הילדים שלך, הם בגילאי גיוס, נכון?

עו”ד גליה שמילוביץ: כן

דרוקר: לא שולחת לצבא? יש לך בכלל השפעה עליהם?

שמילוביץ: קודם כל נתחיל מהרקע. אני שירתתי 14 שנים במערכת הבטחון בתפקידים מבצעיים.

דרוקר: את יכולה להגיד מה, או שנצטרך לשרוף את עצמנו אחרי שנדע?

שמילוביץ:  במערכת הבטחון.

דרוקר: זהו? אוקי.

שמילוביץ: ואת הילדים שלי חיכנתי כמו שגדלתי, כמו שהדי אן אי שלי.

דרוקר: בני כמה הם?

שמילוביץ: הגדול שלי בן 17 וחצי. עומד להתגייס. פרופיל 97, ומשוכנע שהוא יילך לקרבי.

דרוקר: והוא שומע לאמא שלו בכלל? אם אמא שלו אומרת לו לא להתגייס, הוא מקשיב?

שמילוביץ: הוא רואה, כמו מאות אלפי ילדים, את אמא שלו מוטרדת עד עמקי נשמתה, כמו שהיא לא היתה לפני שמונה חודשים וחצי שנה. וזה מחלחל. תראה, הילדים שלי הם ילידי 2006, 2008 ו-2010. ואני חושבת לעצמי שיכול להיות שהזעזוע שאנחנו חווים היום לא ישפיע על הבן שלי שמתגייס מחר בבוקר כי אולי זה מאוחר מדי. אבל אצל הבת שלי ואצל הבן הקטן שלי זה בוודאות ישפיע.

דרוקר: כמה זה רחב התופעה של אמהות שאומרות, אנחנו נשפיע על הבן שלנו לא ללכת לצבא?

שרי רוט: אגב, זה בגלל הרפורמה או בגלל חוק הגיוס שהולך לעבור, אם יעבור?

שמילוביץ: בגלל כל המצב במדינת ישראל.

שרי: אז הרפורמה…

שמילוביץ: שכבר אי אפשר לנתק אותו, ובואי, אפליה בין דם לדם בחוק יסוד זה לא דבר שאני הייתי תומכת בו בלי קשר לרפורמה.

דרוקר: כמה זה רחב, גליה?

שמילוביץ: תראה, אני יכולה לומר לך שבעיני, ההשפעה הראשונה המשמעותית תיראה אצל מתגייסי 2007.

דרוקר: כי הצבא אמר ‘הכל בסדר’, ‘מחזור אוגוסט הגיע מלא’. היום הייתה הפגנה, הייתה גם עתירה של נשים שעותרות על זה שהילדים שלנו צריכים ללמוד בדיוק כפי שתלמידי הישיבה לומדים.

שמילוביץ’: שני דברים. האחד, בסופו של דבר הפנייה לפטור נפשי שזו הדרך היחידה, היחידה! שפתוחה בפני ילדים חילונים שלא רוצים להתחתן או לא רוצים לשבת בכלא והם לא לומדים תורה היא ע”י פטור מקב”ן. כדי לקבל את הפטור מקב”ן לפני הגיוס צריך לבנות את התיק הרפואי. היום, כמות האמהות שרק פונות אלי, ואני לא ערוץ שמקדם דווקא את הערוץ הזה, אבל אני אומרת לך, הקידום בגוגל אחרי ‘איך מקבלים פטור’ הוא בטוח נמצא בקפיצה מטורפת. ואת הנתון הזה אפשר לבדוק.

דרוקר: את לא משקיפה מהצד, כי את תומכת בגישה הזו. השאלה שלי אליך היא האם אתן לא הולכות רחוק מדי? כי ברור לך הרי שאם זה הופך להיות דבר המוני לאן אנחנו הולכים, כלומר זה כבר ממש להתנגש בקיר אם הנערים לא מתגייסים.

שמילוביץ: אני חושבת שזה האסון הגדול, כי בסופו של דבר זה אל חזור. הטייסים, יחזרו.

דרוקר: אבל את תומכת בזה!

שמילוביץ’: בוודאי. אני לא יכולה, היום אנחנו נמצאים במציאות שבה ממשלת ישראל רואה את הטייסים ואת המילואימניקים לא מתייצבים, מוחים ברחוב, זה הילדים שלהם והילדים שלי בדיוק אותו דבר. הדבר הכי טבעי של אמא זה להגן על הילד שלה, אם אני יוצאת למחאה כל שבת כי אני רוצה שיהיה עתיד טוב יותר לילדים שלי אז אני אתן להם להתגייס, לסכן את חייהם?? לא שפוי.

דרוקר: שרי, מה אומרת?

שרי: אני אומרת שיכול להיות שהגיע הזמן באמת לחשוב פה על צבא מקצועי, על צבא של אנשים שמתאימה להם האג’נדה של הממשלה, אגב, באותה עת, כי יכול להיות שבעת אחת תהיה ממשלת ימין, ובעת אחרת ממשלת שמאל.

דרוקר: שכירי חרב…

שרי: לא שכירי חרב…

שמילוביץ: שכירי חרב!

שרי: כמו שיש בארה”ב. תקראי לזה איך שאת רוצה, מדינה שמתגמלת את החיילים שלה יותר מאשר היום, ומי שלא מתאים לו שלא יילך.

רחל עזריה: אני שומעת את העצב, אבל זה מפחיד אותי עד לעומק הבטן דיבור על צבא מקצועי. זה דיבור לא רלוונטי כשיש לנו מלחמות וכשיש לנו מצב בטחוני מתוח. הסיבה היחידה שצה”ל הוא אחד הצבאות החזקים זה בגלל שכולם באים להתמיין אליו. והרעיון שאפשר לפטור אחוז משמעותי מהחברה הישראלית בגלל בני הישיבות, כל הדיבור הזה, דובר צה”ל אמר הפוך, הוא אמר ‘אני צריך את כולם’.

שרי: מה את רוצה? לקחת אנשים בכוח?

עזריה: הדבר האחרון שאני רוצה לומר: החוזה הזה הוא אחד הדברים הכי חשובים שמחזיקים אותנו במדינה הזו.

שמילוביץ: זה כור היתוך!

שרי: לדעתך זה כור היתוך, לא לדעתי!

עזריה: בסדר, אז לדעתך לא.