לקראת תחילת אמירת הסליחות: במענה לפניות שהגיעו ללשכת הגר״ד לאו בימים האחרונים, על אמירת סליחות עם כלי נגינה – השיב הרב הראשי, כי “התופעה של שילוב הסליחות עם כלי נגינה אינה חדשה והיא קיימת”.
בתשובה השיב: “שאלתך האם נכון הדבר לעשותו. מלכתחילה ראוי להקפיד על אופן אמירת הסליחות כפי שנאמרו עד העת האחרונה בנוסח המקובל מדורות ללא כלי נגינה וכפי שלמדנו ‘עיקר נגינה בפה’. אולם היות שישנם מי שכלי הנגינה מוסיפים להם תחושה כיסופים לתפילה אין למנוע את הדבר”.
הרב לאו הוסיף: “המאבק שנוהל בזמנו נגד שילוב כלי נגינה היה בגלל שזה היה האופן בו התפללו הרפורמים שהחדירו אלמנטים זרים וזו היתה התפילה בכנסיות עם נגינת עוגב, ואסרו הדבר משום ‘בחוקותיהם לא תלכו’.
“גדולי ישראל שאסרו הכנסת כלי נגינה לבית הכנסת בשבת ובמועד אסרו גם אם המנגן אינו יהודי, הם ראו בכך הרס בחומת הדת. אולם הגרד”צ הופמן בספרו שו”ת מלמד להועיל (סי’ טז) דן בשאלה מה הדין בימות החול. ובין שאר דבריו הוא מביא כאלה שהתירו את הדבר, ביניהם דייני ביה”ד דפראג.
“הוא אף מוסיף שנהגו בקהילתם לנגן בכלי זמר בקבלת שבת וחייבו להפסיק חצי שעה קודם ‘ברכו'”.
הגר”ד לאו מציין: “היום הדבר נשתקע ולא נראה שליווי אמירת הסליחות עם נגינת גיטרות או כינור יש בו משום מנהגי הגויים. כמסורת הדורות, עוגב נאסור גם היום בשל חוקות הגויים. אבל שאר כלי נגינה אפשר להתיר”.