לפתחה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הובאה לאחרונה בקשה להתערבות בהחלטת בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, המחייבת גבר לשלם קנס בסך 300 שקלים – על כל יום שהוא מסרב לתת לאשתו את הגט.
הנשיאה נדרשה להכריע האם להותיר את ההחלטה על כנה או לבטלה.
לדברי עו”ד אבי גפן, המייצג את האישה בהליכי הגירושים, בני הזוג נישאו בשנת 2007, ולהם שני ילדים קטינים. בשנת 2021 הגישה האישה תביעת גירושים לבית הדין הרבני, וכן תביעות נוספות לבית המשפט לענייני משפחה.
באוקטובר באותה השנה חתמו בני הזוג על הסכם גירושים בבית המשפט לענייני משפחה, וחודש לאחר מכן התקיים בבית הדין הרבני דיון לצורך סידור הגט ביניהם.
אלא שבמעמד הדיון בבית הדין הרבני ציפתה לאישה הפתעה, כאשר הבעל הודיע, כי הוא מסרב לתת לה את הגט, וכי הוא חוזר בו מהסכם הגירושים.
כעבור כמה חודשים, במארס 2022, הגדיל הבעל לעשות, כשהגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה לביטול הסכם הגירושים. חודשיים לאחר מכן הוא הגיש לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית, אלא שתביעתו נדחתה.
הדיינים קבעו בפסק הדין, כי חובה על הבעל לתת גט לאישה, וכי את המחלוקות ביניהם בנושא הרכוש, עליהם ליישב בבית המשפט לענייני משפחה.
אלא שלדברי עו”ד גפן, בכך לא תמו פעולותיו של הבעל סרבן הגט. מאז פסק הדין שניתן בבית הדין הרבני, נקבעו מספר מועדים נוספים לסידור הגט בין בני הזוג, אלא שהבעל לא התייצב למספר דיונים בטענה שאינו חש בטוב, וכשהתייצב לדיון, התמיד בסירובו לתת גט לאישה.
בשלב מסוים החליטו דייני בית הדין הרבני להשהות את סידור הגט למשך חמישה חודשים, על מנת לאפשר לבעל ליישב את המחלוקות עם האישה, אך גם בחלוף התקופה, סירב הבעל לגט, והתמיד בסירובו גם בדיון שהתקיים בעניינו ביולי השנה.
וכך, משחשו כי כלו כל הקיצין, פסקו הדיינים כי הבעל הוא “סרבן גט המעגן את אשתו כשנה וחצי”, והטילו עליו קנס בסך של 300 שקלים ליום, “עד למתן החלטה אחרת”, שתינתן רק לאחר שהבעל יסכים למתן הגט.
ביה”ד האזורי העביר כמצוות המחוקק את החלטתו לסנקציות לאישור נשיאת ביהמ”ש העליון, הגוף המפקח על החלטות בית הדין הרבני.
בבקשה שהונחה בפני נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, טען הבעל, כי ההחלטות של בית הדין הרבני בעניינו “אינן מידתיות”, וכי לא היה מקום לחייבו בקנס יומי, שכן הוא אינו מבקש לעגן את האישה.
לטענתו, הוא חתם על הסכם הגירושים בעקבות לחץ ולאחר שהאישה הטעתה אותו והסתירה ממנו מידע מהותי באשר לחשבונות הבנק שבבעלותה.
האישה טענה מנגד, באמצעות עו”ד גפן, כי הבעל מעגן אותה זה כשנה וחצי, וכי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין הרבני. לטענת האישה, הקנס הושת על הבעל, רק לאחר שהתברר שהסנקציות השונות שהוטלו עליו, לפי חוק קיום פסקי דין, אינן מספיקות.
בהחלטתה התייחסה הנשיאה חיות לחומרתה של תופעת סרבנות הגט – וקבעה: “אין צורך להכביר מילים על חומרתה של תופעת סרבנות הגט, אשר בה, כפי שנפסק לא אחת, על בתי הדין ובתי המשפט להילחם… מהחומר שהובא לעיוני עולה, כי במשך כשנה וחצי הנתבע מסרב ליתן לתובעת גט, וזאת על אף מספר החלטות ברורות של בית הדין בנושא.
“יתרה מכך, בית הדין אף היה נכון להמתין למעלה מחמישה חודשים להתקדמות ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה… חרף זאת, הנתבע עומד בסירובו לתת לתובעת גט. בית הדין נקט תחילה בסנקציות לפי חוק קיום פסקי דין, ורק לאחר שאלו לא הביאו לקיום החלטותיו, קיים בית הדין דיון בהטלת סנקציות מכוח חוק כפיית ציות.
“הטענות שהעלה הנתבע ביחס לעיכוב בהסדרת הגט עד להשלמת ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה הועלו בפני בית הדין הרבני ונדחו, וההליך שלפניי אינו האכסניה המתאימה להשיג עליהן”.
בסיפא של החלטתה פסקה כבוד הנשיאה חיות, כי לא מצאה מקום לבטל את הקנס או להפחית את סכומו, וכי על הבעל סרבן הגט לשלמו, החל מ-16 ביולי 2023 ועד שתינתן החלטה אחרת בעניינו.