יו”ר הכנסת, אמיר אוחנה, מבקש מוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון שלא לקבוע בעניינו המלצות אישיות שיפגעו בו או להטיל רבב בפעולותיו כשר, וטען כי האירוע נגרם בשל כשל ביצועי שאין לו כל אחריות בקשר אליו. כך פורסם היום (חמישי) ברשת ב’.
בסיכומים שנמסרו בשם אוחנה לוועדת החקירה הממלכתית כותבים נציגיו: “לא ניתן לייחס לשר דאז אחריות מיניסטריאלית אישית בגין מעשה או מחדל שלו, אשר תרמו להתרחשות האסון”.
הם גם מתייחסים להתבטאות של אוחנה לאחר האסון, שבה אמר: “אני אחראי, אך אחריות אין פירושה אשמה” – ואומרים כי השר התכוון לאחריות פרלמנטרית, להבדיל מאחריות אישית.
“באשר לאחריות המיניסטריאלית הכוללת – נהוג לטעון כי במקרה של מחדל שנעשה בתחום אחריותו של המשרד עצמו, השר נדרש להסביר, להבהיר, לנקוט צעדים, אך האשמה (הציבורית) אינה מוטלת על כתפיו. אחריות מעין זו, מכונה לעיתים גם: ‘אחריות פרלמנטרית’… זוהי אותה ‘אחריות’ אשר אליה כיוון בפרסום שעשה סמוך לאסון, ממנו נגזר הציטוט בדבר: אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה”, נכתב בהודעה.
אוחנה טוען עוד כי לא הונפו בפניו דגלים אדומים, וכי אסור לו כשר ואין לו סמכות להתערב בפרטי הביצוע האופרטיבי של המשטרה, וכן שהוא לא היטה ולא השפיע לרעה על שיקולי המשטרה ועל גורמי המקצוע.
“רעיון ההר הפתוח היה רעיון מבצעי שהמשטרה העלתה ודרשה את התממשותן. לא השר השפיע על המשטרה, אלא המשטרה דרשה את המתווה הזה משיקולים מקצועיים, והשר – התיישר ותמך ברעיונות המבצעיים שהביאה בפניו המשטרה”, נכתב בתגובה.
עוד כותבים נציגיו: “על סמך הנתונים שהיו בפני השר לשעבר, ועל סמך האמירות המאוד ברורות של הדרג המקצועי בלא שמובעת בפני השר כל עמדה מסתייגת, וללא התרעות או הסתייגויות מצד המזכירות הבטחונית במשרד לבט”פ, ולנוכח הקצאת הכוחות והמשאבים והרצינות שאפיינה את עבודת המטה שהתבצעה ביחס לאירוע – על סמך כל אלה – אין אף שר לבט”פ סביר שיכול או צריך היה לפעול אחרת”.
נציגיו של אוחנה כותבים כי לא יכולה להיות מחלוקת כי נפלו כשלים רבים ומשמעותיים בשלב הביצוע, וכי עולה תמונה קשה של נקודות כשל רבות שהתממשו בזמן האסון.
“הכשלים המרובים שאירעו בשלב יישום התוכנית, אשר נדמה כי די בהתממשותם ואפילו בהתממשות חלק מהם, כדי לגרום לאסון, מחייבים גם הם את המסקנה ולפיה האסון נגרם בשל כשל ביצועי, שכמובן אין לשר אוחנה כל אחריות בקשר אליו. כאמור, אין זה מתפקידנו ולא ביכולותינו להצביע על הכשלים שאירעו בביצוע התוכניות. אולם מהדברים שהוצגו בפני הוועדה נראה כי לא יהיה זה מופרך להניח שהוועדה תסיק מסקנות בהקשר זה. על כן טענתנו היא כי גם בכך יש כדי לנתק את הקשר בין השר אוחנה להתרחשות האסון.
“האחריות אודותיה דיבר השר אוחנה משקפת גם תחושה סובייקטיבית אמיתית וראויה לשבח. אחריות שאכן אינה שוות ערך ל’אשם’. לא אשם מהבחינה הפלילית, לא אשם מההיבט המשפטי ולא אשם מהבחינה הציבורית”.