הקמת ‘עץ’: הדבר הטוב ביותר שקרה לתנועת דגל התורה • שרי רוט

ארוע: הקמת תנועת עץ – בני תורה

תאריך: לקראת הבחירות המונציפליות, י”ח חשוון

האירוע ‘האשכנזי’ שלי  הוא הקמת ‘עץ’ מבית דגל התורה.

בפוליטיקה הפנים-ליטאית, דומה כי מאז הוקמה ‘דגל התורה’ לא נרשם אירוע דרמטי כמו זה שנרשם השנה, קצת אחרי חגי תשרי, ערב הבחירות לרשויות המקומיות.

האירוע בו נולדה תנועת ‘עץ’.

כשהקים מרן הגרא”מ שך זצ”ל את התנועה, שהצליחה לזכות בשני מנדטים בניגוד לכל התחזיות, הוא לא חלם שיום יבוא, כמעט חצי יובל שנים אחרי, ותוקם תת-תנועה של דגל. כשנשא הרב אברהם רביץ ז”ל, יו”ר התנועה, בקול מלא פאתוס את דבריו בכנס היסוד, עת אמר “לא יהיו אצלנו סיעות, לא יהיו אצלנו קבוצות אינטרסנטיות כאלו ואחרות” – לא הוא, גם לא הרב שך שישב קשוב לצידו, חלמו שיום יבוא והמשפטים הללו יתנפצו אל קרקע המציאות.

זה קרה לפני כשנה.

אבל זה, בעצם, הדבר הטוב ביותר שקרה לה, לדגל התורה, בשנים האחרונות. שכן, הדבר החמור ביותר הוא טשטוש השקפתי, שמבלבל את צעירי הצאן.

מאז הוקמה ‘עץ’, יודע כל בחור,כל נער, כל ילד, מי ל’דגל’ – ומי ל’עץ’. מי בעד הפגנות נגד התייצבות ל’צו ראשון’, ומי בעד הפגנות נגד סנקציות פליליות. מי בעד ציות עיוור לגדולי הדור, ובראשם ראש הישיבה הגראי”ל שטינמן והגר”ח קניבסקי, ומי נוהג לומר: ‘טוב, לי יש את הרבנים שלי’.

היפרדה נא מעלי, אמר אברהם ללוט. “אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה”.

אז נכון שההיפרדות הזו הובילה לחיכוכים פנימיים, בתוך בתי כנסת ומנייני תפילה, בתוך מוסדות לימוד – כי אם נפרדו דרכנו, למה נלמד יחד באותו מוסד? אם נחלקו השקפות עולמנו הרוחני, למה לנו לחלוק יחד את אותו כולל, את אותה ישיבה?

זה לא פשוט, זה קורע משפחות, אבל נראה שמי שבחר להיפרד היה צריך לשקול מראש את ההשלכות.

כאשר ברקע נשמעים דיבורים על בחירות לכנסת, בשנה הבאה או גג בעוד כשנתיים, שבה וצפה השאלה: האם תרוץ דגל התורה בראש אחד? אילו יכלה מפלגת ‘עץ’ לעבור את אחוז החסימה, סביר להניח שההיפרדות העירונית הייתה חוזרת על עצמה בארצי. אבל, היא לא.

והשאלה הגדולה היא מה תעשה. האם תבחר לקרוא לאנשיה שלא להצביע (ההפגנות המשותפות עם סאטמר כבר הפכו חלק מהווי החיים של הפלג), ולזרוק קולות לפח בבחינת גם לי גם לך לא יהיה? האם יבחרו ליצור מוטציה פוליטית שתהא שלובת זרוע עם גופים אחרים, בלתי מרוצים ממסגרותיהם?

ימים יגידו.

כך או כך, האירוע הזה של השנה, היה קשה לעיכול פוליטית, אבל השקפתית-חינוכית, רק הקל את המלאכה על הורים, מחנכים, מגידי שיעורים, משגיחים, גדולי ישראל ומנהיגי הדור.