הישראלים, תשע”ה • גרים במרכז, מרוצים, ומאריכים ימים

מספר התושבים הגרים בישראל, ערב ראש השנה תשע”ה, הוא 8,252,500 – ומתוכם, בפעם הראשונה, יותר מ-6 מיליון.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום (שני), נכון לספטמבר 2014, ישנם כ-6.2 מיליון יהודים החיים בישראל, כ-1.7 מיליון ערבים, ומעל 350 אלף בעלי תושבות אחרת.

כמעט שלושה רבעים מהאוכלוסייה נולדה בישראל, וקבוצת המוצא הגדולה ביותר היא יוצאי אירופה ואמריקה, המהווים כ-35 אחוזים מאוכלוסיית המדינה.

לפי הנתונים, שיעור גידול האוכלוסייה היה בשנה החולפת 1.9 אחוזים.

מגמת ההזדקנות של האוכלוסיה נמשכת, והגיל החציוני, 29.6 שנים, עלה בשנתיים בדיוק לעומת הנתון משנת 2000. כ-28 אחוזים מתושבי ישראל הם ילדים עד גיל 14, מה שהופך את ישראל לאוכלוסיה צעירה יחסית למדינות המערב. במקביל, גם אחוז בני ה-75 ומעלה גדל משמעותית מאז תחילת שנות ה-90 – מ-4.4 אחוזים, ל-5.9 אחוזים כיום.

תוחלת החיים בישראל ממשיכה לעלות, וחצתה את גיל 80 אצל גברים – 80.3 שנים לגברים ו-83.9 שנים לנשים, לעומת 79.9 ו-83.6 בשנה שעברה.

הגברים הישראלים מדורגים במקום השלישי בין מדינות ה-OECD אחרי איסלנד, שוייץ ואיטליה, ועם נתון דומה לשבדיה, יפן ואוסטרליה. בסך הכל, מאז 1975-1979, עלתה תוחלת החיים ביותר מ-9 שנים בישראל.

גם במצב תמותת התינוקות יש שיפור: 3.1 תינוקות ישראלים מתוך כל 1,000 נולדים מתים, לעומת 4.9 לפני עשר שנים, כאשר השיעור אצל ערבים (6.1) גבוה מאשר בשאר האוכלוסיות (2.3).

לאם יהודיה ממוצעת יש 3.05 ילדים בממוצע, לעומת 3.35 ילדים לאם מוסלמית או כ-2.2 ילדים לאם נוצרית או דרוזית. בשנות ה-70 עמד הנתון על 3.28 ילדים בממוצע לאימא יהודיה, אבל על 8.47 בממוצע לאם מוסלמית, שם הממוצע יורד בהתמדה.

האימהות גם מגיעה בגיל מאוחר יותר – יהודיות הופכות לאימא בפעם הראשונה בגיל 28.3, שנתיים וחצי מאוחר יותר מהנתון המקביל בשנת 1994 (25.8), בעוד המוסלמית יולדת בפעם הראשונה בגיל 23.6, לעומת 22.8 בשנת 1994.

והיכן המשפחות הגדולות ביותר? באיזור יהודה ושומרון (כולל מודיעין עלית וביתר עלית) יש יותר מ-5 ילדים בממוצע במשפחה. במחוז חיפה לעומת זאת הנתון הוא הנמוך ביותר: פחות מ-2.5 ילדים למשפחה. במשק בית יהודי יש 3.1 נפשות, ובמשק בית באוכלוסיה הערבית, 4.8 נפשות בממוצע.

עוד עולה מהנתונים, כי אזרחי ישראל מתחתנים בגיל מאוחר יותר, כאשר 63 אחוזים מהגברים בגילאי 25 עד 29 היו רווקים בשנת 2012 (לעומת 54% בשנת 2000), וכמעט 46 אחוזים מהנשים עדיין רווקות באותו גיל, לעומת שליש בלבד מהנשים ב-2000.

אגב, אם אתם זוג שגר בתל אביב, הסיכוי שאין לכם ילדים גבוה מאשר הממוצע הארצי – 32 אחוזים, לעומת 24 אחוז בנתון הארצי.

ואיפה הישראלים גרים?

לפי הנתונים, שניים מתוך כל חמישה ישראלים גרים בתל אביב רבתי (16.4) או באיזור המרכז (24.3%). בכל הצפון גרים כמו בתל אביב: 16.5.

אחד מכל תשעה יהודים (11%) מתגורר בירושלים. שיעור הגידול הגבוה ביותר נרשם ביהודה ושומרון, 4.4 אחוז בשנה, לעומת אחוז בודד באזור תל אביב.

ערביי ישראל מתרכזים בעיקר בצפון הארץ – שם גרים 42.6 אחוז. בירושלים – 18.9 אחוז.

 בשנת 2012, מאזן היוצאים (לא כולל עולים) מהארץ לעומת החוזרים אליה היה שלילי ועמד על 7,100 יוצאים יותר מאשר חוזרים. בשנת 2011, המאזן עמד על 6,700 שלילי.

בישראל ישנה צפיפות אוכלוסין של 359.4 נפשות לקילומטר רבוע, ללא יהודה ושומרון, כאשר במחוז תל אביב צפיפות האוכלוסין היא 7,733 נפשות לקמ”ר, ובדרום רק 82.

בבני ברק צפיפות האוכלוסין עומדת בשיא, 23,426 נפשות לקמ”ר, ואחריה גבעתיים (17,376) ובת ים (15,697) הממשיכות להימצא בצמרת הערים הגדולות הצפופות ביותר.

ומה הם גורמי המוות?

כרבע ממקרי הפטירה בישראל, 25.4 אחוזים, מגיעים מסרטן, גורם התמותה העיקרי, שם הנתונים לא ממש השתנו לעומת הנתונים שהופצו בנובמבר 2013. אחד מכל שבעה ישראלים (כ-15 אחוז) נפטר ממחלת לב, לעומת 19.5 אחוז לפני עשור. גם מחלות כלי דם במוח (6 אחוזים) וסוכרת (5.5) הם גורמים מובילים.

והאם האזרחים מרוצים?

ובכן, בניגוד למשתמע מכלי התקשורת, 86 אחוז מתושבי ישראל הגדירו את עצמם כמרוצים מהחיים, 56 אחוז מרוצים ממצבם הכלכלי, 49 אחוזים מעריכים כי בשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר (כולל שני שליש – 67 אחוזים – בגילאי 20 עד 44).