רותח באולפן: ליאיר נתניהו יש זכות לחופש ביטוי? רק אחת חשבה שכן
הרקע: יאיר נתניהו שיתף בערוץ הטלגרם שלו דברים נגד הרמטכ”ל (“אל תסתנוור מהכותרות בעיתונאים רא”ל הלוי. במבחן ההיסטוריה, כשהערפל יתפזר והאבק ישקע, אתה מר הלוי תיזכר כרמטכ”ל הכושל וההרסני בתולדות צה”ל ומדינת ישראל”).
נתן זהבי: חייבים להתייחס לעניין הזה של הילד של ראש הממשלה.
לימור לבנת: הוא לא ילד…
זהבי: הבן, סליחה. תשמע, ישנם גבולות. מילא אם יאיר היה באמת איזה קצין בכיר, למד בווסטפוינט והיו לו יכולות ניתוח ביטחוניות. כשהפישר הקטן הזה בא ומלכלך באופן קבוע, כל פעם יש לו קורבן אחר, עכשיו הקורבן הוא הרמטכ”ל, יש גבולות! שצריך לשים מול אנשים כאלו! וולא לאפשר לו לטנף חופשי מבלי שסוגרים לו את הפה, בצורה חוקית כמובן…
שרי רוט: איך? איך סוגרים פה בצורה חוקית?
זהבי: יש לי כל מיני שיטות, אני לא אפרט פה.
ברוך קרא: אולי כדאי שלא תפרט פה…
זהבי: אבל עבר כל גבול!
שרי: אני רוצה לומר משהו…
זהבי: תגני עליו…
שרי: אני לא אגן עליו, רק אומר שהגיע הזמן שהתקשורת תפסיק לקחת ילדים של… אשה של… אותי לא מעניין מה אמרה אשתו של יאיר לפיד, מה אמר הילד של לימור לבנת, מה אמר הילד שלי… אני לא אמורה להגיב על מה שהבן שלי אמר…
לימור לבנת: שרי! הילדים שלי מעולם לא התערבו בשום דבר!
שרי: אמר, שלום, למה צריך לצטט את זה, תגידי לי?
לימור: לא, זה לא נכון.
שרי: את בדקת בבוקר מה אמר הילד שלי? הגבת על זה?
לימור: לא, אבל הילד שלך לא מתערב.
שרי: הוא בן של ראש ממשלה, אבל הוא לא מייצג אף אחד. למה אבא שלו, כראש ממשלה, צריך להגיב על מה שהוא אומר בכלל?
נתן זהבי: אבל הוא מעורב בכל מה שקורה.
שרי: אתה חושב שהוא מעורב, אני לא חושבת ככה. יכתוב מה שהוא רוצה, יגיד מה שהוא רוצה, זה לא עניין שלנו באולפן.
לימור: שרי, את טועה בגדול.
שרי: אני לא טועה. אם ראש הממשלה יגיד – אזי כן. אשתו, ילדיו, מחוץ לתחום.
לימור: שרי, אני מתנצלת, את טועה ממש בגדול. תראי, זה לא צריך לעניין אף אחד באמת מה אומרת אשתו של או בעלה של או הילדים של אם הם לא מתערבים.
שרי: זה את אומרת שהם מתערבים, לי אין הוכחה לזה שהם מתערבים.
ברוך קרא: אני לא חושב שזה שנוי במחלוקת בכלל, שרי.
שרי: למען השם, יש חופש ביטוי במדינת ישראל, בן אדם לא יכול לכתוב בטלגרם שלו מה שהוא רוצה?
לימור: רק אני מבקשת לסיים. אם הם לא מתערבים במה שקורה, בענייני המדינה…
שרי: מנין לך שהם מתערבים?
לימור: שרי, שניה אבל! אם הם לא מתערבים בענייני המדינה הרציניים ביותר, החשובים ביותר, הקריטיים ביותר. מה שקורה כאן הוא, ואגב, הילדים שלך, וסליחה, עם כל הכבוד שיש לי אליך, את לא ראש ממשלה וגם אני לא ראש ממשלה…
שרי: גם אם הייתי, אני לא רוצה שישפטו את הילדים שלי, אני רוצה שהם יכתבו מה שהם רוצים!
לימור: לא מה שהם רוצים. כאשר בן של ראש הממשלה, בעת הזו, מתקיף באופן כזה, את ראש המטה הכללי, את הרמטכ”ל…
שרי: למה זה מעניין אותנו?
לימור: זה מאד מאד מעניין!
קרא: שרי, אגיד לך למה. אין היום ויכוח, זה ממש עניין שבעובדה, אפשר להסתכל בפרוטוקולים של תיקי 4000 והחקירות, אין היום ויכוח שיאיר נתניהו התערב וניסה להתערב בענייני ניהול המדינה, זהו דבר שאינו שנוי במחלוקת.
שרי: ואני יודעת שאבא שלו מנהל את המדינה בלי לשמוע, לא אותו ולא את רעייתו.
קובי סודרי: ארז תדמור כתב, ויאיר נתניהו שיתף. ואני חושב על זה שהידיים ידי תדמור ויאיר, הקול קול בנימין…
שרי: אתה חושב. אין לי הוכחה לזה אבל…אתה עורך דין פלילי, אתה יודע שצריך ראיות, ואין לך…
(נתן זהבי לוחץ את ידיו של קובי סודרי)
סודרי: אגיד לך ככה, אכן, זו דעתי,
שרי: דעה זה לא ראיה…
סודרי: זו דעתי, היא מתחזקת מדברים מסוימים שאני יודע זה אחד. שנים שתיקתו של בנימין נתניהו היא לא בכדי, אני מניח שמקסימום הוא יגיד…
קרא: לעיתים זה בא באיחור…
סודרי: ‘בני הוא איש בוגר…בעל דעות עצמאיות’…
קרא: ואני אוהב אותו…
שרי: אז הוא אמר את זה כבר פעם אחת.
סודרי: הם אומרים את הדברים, שהוא אומר להם.
קרא: מאה אחוז.
נדב העצני: אני רוצה לומר לכם, ואני רוצה לומר גם לך שרי, וגם ללימור, שבעיני העובדה, זה בכלל לא משנה אם הוא מתערב בעניינים כאלו ואחרים או אם זה הוכח או לא הוכח. בני המשפחה, בוודאי הגרעינית, של ראש ממשלה לא יכולים להביע עמדות חופשיות בענייני ציבור. יש לזה השלכות בינלאומיות, כמו שהיה עם ביידן, יש לזה השלכות פנימיות הרסניות, זה עלול להתפרש, אפילו אם זה לא ככה, כעמדתו של ראש הממשלה.
שרי: אתה יודע מה? אם אני ראש ממשלה אני אומרת: תקשיבו, מהיום, כל מה שבני משפחתי אומרים לא מייצג אותי.
תגובות
אין תגובות