ומי מזלזלים בהעסקת אנשים עם מוגבלות? עיריות ב”ב ומודיעין עלית

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים פרסמה היום (ראשון) נתונים חדשים ומעודכנים על ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות בגופים ציבוריים גדולים לשנת 2022.

הנתונים הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, כחלק מתהליך יישומו של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לפיו גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות, מחויבים לפעול להעסקה של לפחות 5% אנשים עם מוגבלות משמעותית.

החוק נועד לסייע בקידום העסקה של אנשים עם מוגבלות, אשר נתקלים לא אחת בחסמים ובקושי להשתלב בשוק העבודה, ולפתוח עבורם את דלתות המעסיקים הגדולים. על פי החוק, מעסיקים נדרשים לבצע שורה של פעולות לקידום הייצוג ההולם בקרב עובדיהם, וביניהם מינוי ממונה תעסוקה, שיהיה אמון על הנושא.

הנה נתונים נבחרים:

כללי:

שיעור הגופים שעומדים ברמת עמידה מלאה עלה מ-60% ל-67% בין השנים 2022-2021, זאת לאחר שהיה ללא שינוי בין השנים 2021-2018.

19% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד ברמה בינונית (5%-3.5).
12% עומדים בו ברמה נמוכה (3.5%-2).
2% אינם עומדים ביעד (מתחת ל-2%).

בין השנים 2022-2021 נרשם מאזן חיובי, כאשר 207 גופים עומדים ביעד הייצוג ההולם לעומת 186 בשנה הקודמת, 41 גופים עלו בשיעור העמידה שלהם ביעד, לעומת 20 גופים שירדו בשיעור העמידה.

• בין הגופים שעלו בשיעור העמידה ועומדים כעת ביעד הייצוג ההולם: המועצה לענף הלול, הספרייה הלאומית, יד ושם, שירות בתי הסוהר, עיריית אלעד, עיריית ביתר עילית, עיריית חדרה, עיריית קריית מלאכי, מ. מ. אפרתה, מ. מ. כאבול, מ. מ. מג’ד אל-כרום ומ. מ. מצפה רמון..

• בין הגופים שירדו ברמת העמידה ואינם עומדים כעת ביעד הייצוג ההולם: מ. מ. פרדס-חנה-כרכור, עיריית אילת, עיריית כפר קאסם ועיריית טייבה.

• הגופים שברמת אי עמידה (מתחת ל-2%) הם: מועצה מקומית. קדומים (6 שנים ברציפות), המרכז הקהילתי האזורי חוף אשקלון, החברה עירונית לתרבות, לנוער ולחוגי ספורט (חמש) בשוהם, מועצה מקומית לקיה ומועצה מקומית שעב.

תאגידים סטטוטוריים:

שיעור כלל התאגידים הסטטוטוריים שעומדים באופן מלא ביעד הייצוג ההולם עלה בשנה האחרונה ל-50% לאחר שעמד על 33% בין השנים 2021-2020.

תאגידים שברמת עמידה נמוכה (3.5%-2):

בנק ישראל, רשות שדות התעופה ומפעל הפיס – 5 ש נים ברציפות.
הרשות לניירות ערך – 3 שנים ברציפות.
רשות החדשנות – שנתיים ברציפות.

תאגידים שעלו בין השנים 2022-2021 לרמת עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם: המועצה לענף הלול, הספרייה הלאומית ויד שם.

שלטון מקומי:

שיעור כלל הרשויות המקומיות שעומדות באופן מלא ביעד הייצוג ההולם עלה בשנה האחרונה ל-68% לאחר שעמד על כ-61% בין השנים 2021-2018.

17% מהן עומדות ברמה עמידה בינונית, 14% מהן עומדות ברמת עמידה נמוכה ו-1% מהן לא עומדות ביעד.

80% מהעיריות עומדות עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לעומת 78% בשנת 2021. בין העיריות שלא עומדות ביעד ניתן למצוא את: עיריית תל אביב-יפו, עיריית ירושלים, עיריית חולון, עיריית מודיעין עילית, עיריית בני ברק ועיריית אילת.

66% מהמועצות האזוריות עומדות עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לעומת 57% בשנת 2021.

60% מהמועצות המקומיות עומדות עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם לעומת 50% בשנת 2021.

שירות המדינה:

רק 20% (15 מתוך 77) מגופי המדינה, המפוקחים על ידי נציבות שירות המדינה, עומדים עמידה מלאה ביעד הייצוג ההולם של 5% עובדים עם מוגבלות משמעותית בשנת 2022, לעומת 67% בקרב שאר הגופים הציבוריים, המפוקחים על ידי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

39% מגופי המדינה עומדים ברמת עמידה בינונית, 39% עומדים ברמת עמידה נמוכה ו- 2% מגופי המדינה לא עומדים ביעד כלל.

בעקבות פעולות האכיפה של הנציבות, 98% מהגופים הציבוריים שלא עמדו ביעד הייצוג ההולם בשנת 2021, הכינו תכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות ו- 100% מינו ממונה תעסוקה כנדרש מהם בחוק.

דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: “למרבה הצער, ניכר כי במספר רב של פרמטרים ומגזרים, קיימת רגרסיה בשיעור העמידה בחובת הייצוג ההולם להעסקת אנשים עם מוגבלות. משמעות הדבר היא, כי מספר גדול מדי של גופים ציבוריים אינם עומדים ביעד הייצוג ההולם בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלות, כפי שנקבע בחוק, ובכך אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות.

“נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים תמשיך לפעול ביתר שאת להגברת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה ולאכיפת החובה לייצוג הולם, במסגרת תפקידיה וסמכויותיה של הנציבות.. זאת, בין השאר, בהינתן סמכויות האכיפה הנוספות שניתנו לנציבות בתיקון 23 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שעבר בכנסת בחודש יולי בשנה שעברה ונכנס לתוקפו בימים אלו ממש.

“במקביל, הנציבות פועלת להרחבת החלת החובה לייצוג הולם על גופים נוספים, כגון בדמות החלת החובה על חברות ממשלתיות, כפי שעבר בוועדת שרים לחקיקה ועתיד להיות מובא לאישור הכנסת במושב הכנסת הקרוב.”