אנחנו לא הולכים לשום מקום. עכשיו כולם צריכים לצאת מה’בועה’

אחרי השנה הסוערת שעברנו הגיע הזמן להתעשת ולנסות להירגע. בשבת זו נברך את חודש אלול, וריח הימים הנוראים הממשמשים ובאים כבר ירחף בחלל האוויר. בעוד זמן קצר יתכנסו המוני בית ישראל, מכל הקשת הפוליטית, לאמירת הסליחות, ואחר-כך לתפילות הימים הנוראים.

פתאום נחוש מחדש את הדבק החזק המחבר אותנו יחד.

רבות מההתבטאויות הקשות שהופרחו בעת האחרונה לחלל האוויר הן ביטוי של כעס ותסכול, אבל רגשות שליליים כאלה אינם יכולים להוביל לבניין ולתיקון. לכל היותר הם מזינים את עצמם בתחרות בלתי-פוסקת של הקצנה והסלמה.

זרמים גלויים

קשה להבין איך בני-אדם רציניים מצטרפים לקבוצה המנסה להוביל מהלך של ‘היפרדות’ בין חלקי העם. הלוא כל בר-דעת מבין שזו מחשבה ילדותית, חסרת היתכנות מציאותית וגם נטולת היגיון. איך אומרים כאן במשך כל השנים על הערבים? הם כאן ולא ילכו לשום מקום. גם אותם חלקים בעם שמישהו אינו אוהב, אינם מתכוננים ללכת מכאן. צריך ללמוד לחיות יחד, עם כל הקשיים.

האמירות הקיצוניות וה’פתרונות’ הילדותיים נובעים ממקור אחד – מהעמקת תופעת החיים בבועה. יותר ויותר בני-אדם חיים למעשה בתוך בועה, שבה הם שומעים את מי שחושבים כמותם, מגיבים כמותם ומרגישים כמותם. מצב זה יוצר תמונת עולם מעוּותת, שבה נעלמת ההבנה לדעות אחרות ולתחושות אחרות, וגם אין היכרות אמיתית עם חלקים אחרים באוכלוסייה.

בעקבות זאת מתקבלות החלטות שאינן מביאות בחשבון את התגובה הציבורית. אנשים החיים בבועה מסוימת חושבים שאם מהלך מסוים מתקבל בטבעיות ובתשואות בתוך המעגל שלהם, הוא יתקבל כך גם בציבור הרחב. ואז הם עומדים מופתעים מול גל ענק, שלא צפו אותו, מכיוון שאין להם היכרות עם עולמם ותחושותיהם של חלקים אחרים בציבור.

כל פעם, בהיוודע תוצאות הבחירות, אנחנו רואים פרשנים ומומחים המדברים על ‘זרמי עומק’ שהסוקרים והאסטרטגים לא ידעו לזהות. אבל אלה אינם זרמים תת-קרקעיים נסתרים, אלא הם גלויים לגמרי, למי שמוכן להטות אוזן, להקשיב ולשמוע.

לצאת מה’בועה’

תופעת החיים בבועה גורמת לכלי תקשורת רבים להינתק מחלקים עצומים בציבור. המגישים והכתבים חיים בתוך הבועה הפנימית, ואינם מרגישים שחדלו לשמש פה לאותם ציבורים.

הם שואלים שאלות מכיוון אחד בלבד – צד מסוים מתקיפים וצד אחד מלטפים ומגישים לו שאלות להנחתה. היה מי שהגדיר זאת: ‘הגמוניה שאינה מודעת להגמוניותה’.

המצב הזה יכול להיפתר אך ורק על-ידי יציאה מה’בועה’. לשמוע קולות אחרים, להקשיב לדעותיהם, להרגיש את כאבם. זה נכון לכל הצדדים. כולנו נקבל הערכת מציאות נכונה יותר אם נכיר מקרוב את כל חלקי העם.

אנחנו עם אחד, על אף חילוקי הדעות והשסע שנפער. מאז ומעולם היו בתוכנו דעות שונות, אבל ידענו להתאחד סביב המכנה המשותף. אין לנו ברירה אלא להתחבר יותר זה לזה, להכיר יותר זה את זה ולהבין איש את צרכיו ורגישויותיו של זולתו.