משפטנים: העברת סמכות הדיון במזונות לביה”ד – תיטיב עם הנשים

הצעת חוק אותה מקדם השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי מש”ס, מבקשת לעגן בחוק את סמכותו של ביה”ד הרבני לדון גם במזונות ילדים.

הצעה זו זכתה לאחרונה לביקורת חריפה, ונתפסת על ידי רבים מהמוחים נגד הרפורמה המשפטית, כצעד נוסף להפיכת מדינת ישראל למדינת הלכה.

כך, למשל, נטען באחת הכתבות שהתפרסמה בנושא, כי הצעת החוק תפגע קשות בנשים, היות ובבתי הדין הרבניים קיים היעדר שוויון מובנה לנשים, בשל כפיפותם לדיני ההלכה. על פי הנטען, המצב הזה עלול ליצור לחץ נוסף על הנשים לוויתורים בנושא גובה המזונות על מנת לזכות בגט.

בעמותת ‘ישראל חופשית’ טענו בתגובה ליוזמת החקיקה: “מתחת לאף מחזירים את מצב הנשים בישראל עשרות שנים אחורה מבחינת שוויון זכויות. ברגע שהנשים מאבדות מהזכויות הבסיסיות שלהן – אוטומטיות הילדים נפגעים”.

אלא שעורכת הדין הוותיקה עינבר לב, מומחית לדיני משפחה, אשר מופיעה באופן תדיר בפני בתי הדין הרבניים – טוענת, כי ביקורת זו של המתנגדים לחוק תלושה מן המציאות לחלוטין, ומעידה על בורות גמורה הן בחוק והן בפסיקה.

לדברי עו”ד עינבר לב, הצעת החוק אמנם קובעת כי מעתה לא תידרש הסכמה של שני הצדדים, למסור את ההכרעה בגורל מזונות הילדים לביה”ד הרבני, בעוד הנוהג כיום מחייב את שני ההורים להסכים להעברת הדיון במזונות הילדים לביה”ד הרבני – אך חרף כך, טוענת עו”ד לב, החוק המסתמן, כלל לא ירע את מצבן של הנשים, אלא דווקא ייטיב עימן באופן משמעותי.

לדבריה, ביהמ”ש למשפחה כפוף להלכה של ביהמ”ש העליון שהתקבלה לפני מספר שנים, שלפיה, כאשר מתקיימת משמורת משותפת על הילדים, וכאשר לא מתקיימים פערי השתכרות משמעותיים בין ההורים, דמי המזונות לילדים יצומצמו ואף יבוטלו לחלוטין.

לדברי עו”ד לב, בתי המשפט למשפחה מחויבים לבחון את הכנסות הצדדים בדיון המזונות, כאשר לא תמיד האב זוכה להכנסה גבוהה מהאם. על כן קרו לא מעט מקרים שבהם נפסק כי האם היא זו שצריכה לשאת בדמי המזונות של ילדיה, ולא האב.

“אלה פסיקות שאיש לא יכירן בבתי הדין הרבניים”, אומרת עו”ד לב.

לדבריה, ההלכה אותה קיבל ביהמ”ש העליון, שינתה את אופן קביעת המזונות, ואף עודדה גברים רבים להגיש תביעות לשינוי הסדרי משמורת, מתוך מטרה ברורה, להסיר מעל כתפיהם את עול תשלום המזונות הכבד.

לדברי עו”ד לב, בניגוד לפסיקת בתי המשפט למשפחה, בתי הדין הרבניים מחויבים להלכה היהודית, אשר דוגלת בחובת מזונות מוחלטת המוטלת על האב.

“ידוע הוא, שדווקא בתי הדין הרבניים בישראל כופים בכל מקרה תשלומי מזונות על אבות לקטינים מתחת לגיל 15, וזאת בלי כל קשר לחלוקת הסדרי השהייה בין ההורים, ובלי קשר לפערים בהכנסתם.

“כך לשם דוגמא”, אומרת עו”ד לב, “הורים שהכנסותיהם דומות והסדרי השהייה שלהם שווים, ביהמ”ש למשפחה לא יפסוק בעניינם מזונות כלל”.

אך לדבריה, אם עניינם של בני הזוג יגיע לפתחו של בית הדין הרבני, צפוי בהחלט כי על האב יוטלו תשלומי מזונות חודשיים. “אמנם יהיו אלה דמי מזונות שאינם גבוהים יחסית, אך הם בהחלט יכולים להגיע ל-1,000 שקלים לכל ילד לחודש – סכום לא מבוטל כלל ועיקר.

“על כן הצעת החוק החדשה דווקא מאד פוגעת בגברים, ומשפרת את מצבן של הנשים באופן משמעותי, וכל מי שטוען אחרת, טוען זאת מתוך בורות קשה, או רשעות לשמה”.

לדבריה, מאבקם של בתי הדין הרבניים לדון בהסדרי מזונות איננו חדש. בית הדין הרבני הגדול אף קבע כי העניין נתון בגדר סמכותו, מתוקף החוק.

בנוסף, החלו בתי דין רבניים אזוריים לפסוק לאחרונה באופן גורף, כי יש בסמכותם לדון במזונות ילדים, ואף נתנו מספר החלטות שהותרו לפרסום, שבהן כמובן, הוטל על האבות לשלם מזונות ילדים, בלי קשר להכנסתם או להסדרי המשמורת בין הצדדים.

החוק המוצע יוריד מהעומס על בתי המשפט

לדברי עו”ד לב, יוזמת החקיקה הזו מאד מבורכת, לא רק משום שנשים ייהנו מעתה מהאפשרות להביא את עניין המזונות דרך הדלת הראשית של בתי הדין הרבניים, אלא גם בשל העומס הרב שבו נתונים בתי המשפט לענייני משפחה. עומס זה עתיד לפחות באופן משמעותי, משום שהחוק החדש יאפשר לדיונים רבים להתאחד, במקום להתפצל.

לדבריה, כיום, כאשר בני זוג דנים בענייניהם בבית הדין הרבני, נכפה עליהם לקיים דיון נפרד גם בבית המשפט לענייני משפחה, בנוגע לגובה המזונות. הדבר מכביד מאד על בני הזוג, מעלה את הוצאותיהם, וגורר דיון כפול ומיותר.

“העומס בבתי המשפט עומד כיום על למעלה מ-500 אלף תיקים שטרם נדון עניינם. בכל שנה כמות זו גדלה. השופטים עצמם קורסים תחת העומס. דווקא איחוד דיונים של זוגות מתגרשים לערכאה אחת יכולה להוריד מהעומס הזה”, אומרת עו”ד לב.

לדבריה, לאחרונה נוצר סחף מסוכן. רבים מבתי הדין הרבניים האזוריים נסמכים על פסיקות של ביה”ד הרבני הגדול, ומחליטים כי בסמכותם לדון במזונות ילדים. ברוב המקרים, בתי המשפט למשפחה לא מתערבים בהחלטה זו. אבל בחלק מהמקרים, כאשר אחד הצדדים איננו מרוצה מההחלטה, הוא עשוי להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.

ערעור שכזה מכביד מאד על המערכת. מעבר לכך, הוא גם יוצר חוסר וודאות רבה, משום שגם על החלטת ביהמ”ש המחוזי ניתן לערער – ואז לא רק שההליכים המשפטיים בין בני זוג מתמשכים לאורך שנים ארוכות, אלא שהם גם תורמים לעליה משמעותית נוספת בעומס על בתי המשפט.

על כן, מסכמת עו”ד עינבר לב, דווקא היוזמה הנוכחית של שר הדתות מלכיאלי, לחוקק חוק שיסמיך את בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים – היא יוזמה שיש לברך עליה.