מאחורי עריפת הראשים: מומחה למדיה חברתית • בועז בן ארי

הארוע: ההוצאה להורג הפומבית הראשונה של דאעש

תאריך: כ”ג אב

דאע”ש, הארגון שצמח על חורבות תהילתו המתמוססת של ארגון הטרור הגדול בעולם ‘אל-קעידה’. הארגון שהחל בקבוצת אנשים שהחליטה, כבר לפני מספר שנים, להשליט את ההלכה והקוראן, צבר גלים במהירות שיא, שטף את עיראק, וכבש חלקים נרחבים מסוריה.

במהלך הלחימה שודדים לוחמי הארגון כל מקור כסף מזומן, כדי לקיים את עצמם, ובחודשים האחרונים אף בצעו הוצאת להורג מתוקשרות, כדי לבסס את הפחד והאימה מפניהם.

ממה נובעת ההתעצמות שלהם? בעיקר מהפחדת האוכלוסייה והעצמתם ברשתות החברתיות, באמצעות פרסום מעשי הזוועה שלהם.

מאחורי כל שיטת היח”צ המזוויעה עומד אמריקני אחד שהתאסלם – מומחה במדיה חברתית. מומחיותו כה גדולה, עד כי הצליח להפוך את הארגון, הנחשב לזערורי ביחס למערב וצבאות ערב, למפלצת המעבירה צמרמורת בלבו של כל מי שצפה פעם אחת בתמונות הקשות והמבוימות היטב.

הפחד והבהלה אותם הם זורעים ברחבי העולם, גורם לאיסלם לפחד מעצמו. מוסלמים מכל רחבי העולם מנסים להגביל אותם ולדחוק אותם מן הרחוב הערבי. לאסונו, יצא העולם המערבי נגדם באיחור ניכר, ולמרות הקואליציה הרחבה אותה גייס נשיא ארצות הברית, האיום על הארגון לא נתפס כממשי.

התחושה המסתמנת בקרב פרשני העולם הערבי היא כי בשנה הקרובה ‘המדינה האיסלאמית’ רק תתחזק.

הכל היום קיים במדיה, והמדיה משפיעה. את האקסיומה הזו לקח הטרור צעד אחד קדימה. אנשים אמנם נבהלים ומזדעזעים מהוצאות להורג, אך כדאי לזכור בו-זמנית, כי ארגון טרור אחר כמו אל קעידה, שנראה כיום חמוד, קטן ומתוק לעומת דאעש המפלצתיים, הוציא להורג בבת אחת 3000 אנשים בפעילות טרור בפיגוע התאומים.

הכל עניין של מדיה

 אבל אז נפשנו לא נחרדה, כי לא ראינו ויזאולית את מה שאל קעידה ביצעו. היום, כשהכל רץ מיידית ברשת, נכנס מורא גדול יותר בלבבות, ואימה אמיתית נוצרה מן הלוחמים השחורים.

מתי זה יפסק? ביום בו יבין האדם הקטן שאם יחדל מלהעביר הלאה את מה שראה, ויעצור את הפרסומים המחרידים – לא יצליחו הטרוריסטים לזרוע פחד בלבבות, ואנשים יעזו להלחם נגדם. הפסקת הפרסום, תמוסס אותם.

אבל עולם המדיה והרשתות החברתיות, לא חסמו אותם ולא הדירו אותם מתוכו.

למה זה הוביל? למרות הזוועה, קהו החושים של רוב בני האדם, וחלקם הרגיעו עצמם כי מדובר בסך הכל בבימוי מוצלח, אך לא בדבר האמיתי.

בדאעש שמעו, והחליטו להחמיר את רמת הזוועה בסרטיהם כדי להוכיח שהם אמיתים ולא מבוימים כמו סרט הוליודי.

הערבים יודעים להילחם בהם

בארצות הברית ובמערב, עדיין בוחנים את האויב החדש שצמח פתאום מתחת לאף.

אבל בארצות המזרח התיכון הערביות החלו כבר בצעדים לנקות אותם מקרבם. מצרים החלה במצבע טיהור וכל מי שנחשד כתומך נעצר, נכלא ללא משפט או אפשרות לטהר את שמו.

גם בירדן הכריז הממשל כי מי שייתפס כמזדהה או פעיל ייעצר ללא אפשרות חנינה. החיזבאלה, האויב המר, החל להלחם בהם וקרבות עקובים מדם מתנהלים עם הארגון בסוריה כדי להרחיקם מהיעד הבא – לבנון.

ובישראל כמו בישראל, דגלי הארגון המחריד מונפים במזרח ירושלים, בעיר העתיקה – והדממה הממשלתית נמשכת.

אין יד קשה, אין מעצרים, אין גירוש. הציבור הערבי מרים את ראשו, מאיים, מתפרע ומשתולל – ותומך בארגון הטרור הרצחני.

ולי נותרה רק שאלה: מה היה קורה אילו על הדגלים השחורים היה חקוק בצבע לבן: “תג מחיר”?