על מפתן בית הכלא: איש החסד שנגע בלב כולם • דורון דוד

הארוע: פרשת הולילנד

תאריך: הכרעת הדין – כ”ט אדר ב’

פרשת השחיתות הגדולה בתולדות המדינה. זה הכינוי שהתלווה למשפט הולילנד.

הכל החל מאיש אחד, האיש שבלעדיו אזרחי המדינה לא היו מכירים את מתחם הולילנד בירושלים, הלוא הוא שמואל דכנר, מי שבמשך שנים כונה ש’ ד’ – הוא האיש שעל עדותו מבוססות ההאשמות כלפי מורשעי הולילנד.

בפברואר 2010 חתמה הפרקליטות על הסכם עד מדינה עם שמואל דכנר, במסגרתו הוענקו לו תנאים מפליגים, ובהם תשלום ‘דמי מחיה’ בסך 12 אלף שקל בחודש – הכל בכדי שיפתח את פיו בבית המשפט ויעיד, בין היתר, כנגד מי שכיהנו כראש הממשלה וראש עיריית ירושלים.

 דכנר נפטר ב-1 במרץ 2013, מספר ימים אחרי שהחלה החקירה הנגדית על ידי ההגנה. חלק מהצדדים לא הספיקו לחקור אותו, בניהם עורכי הדין של אהוד אולמרט.

 יום מתן הכרעת הדין נקבע ל-31 במרץ 2014,  כ”ט אדר ב תשע”ד.

 בתום משפט שהתנהל במשך שנתיים, על פני 140 ישיבות, הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, דוד רוזן, בפסק דינו, 10 מתוך 13 הנאשמים, וזיכה מחמת הספק שלושה נאשמים.

אנשי השנה שלנו בעולם המשפט, בהם נתמקד, הם ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי וראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט – הם האנשים שהפכו את המשפט הזה לדרמטי מחד ואבסורדי מאידך.

 ראש הממשלה לשעבר נידון ל-6 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס על סך מיליון ש”ח..

הפרקליטות חגגה את ההישג הגדול שלה ועורך הדין יונתן תדמור הציג את המשפט כאבן דרך במלחמתה של הפרקליטות בשחיתות.

 אורי לופוליאנסקי: נגע בלב כולם

 הסיפור האנושי והנוגע של פרשת הולילנד הוא סיפורו של אורי לופוליאנסקי, ראש העיר ירושלים לשעבר, שהורשע בקבלת שוחד בגין תרומות בסך יותר מ-2 מיליון ש”ח שקיבל מהלל צ’רני – שהורשע אף הוא – לארגון ‘יד שרה’, הארגון שמהווה את מפעל חייו של לופוליאנסקי.

 נדמה היה כי השופט מתכוון להקל בעונשו של לופוליאנסקי ולאורך כל המשפט הוא רמז על כך.

אפילו בגזר הדין כתב השופט את המילים הבאות: “לופוליאנסקי בורך בסגולות רבות, לא מדובר בפושע, לא מדובר באדם השקוע אך ורק בעולם הסיאוב והפשע. נהפוך הוא. לופוליאנסקי ביקש לאורך כל חייו לתרום ולעשות לטובת הקהילה ולטובת הציבור כולו”, כך כתב השופט. אלא שבאותו מעמד, באותו מסמך, השופט רוזן גזר על אורי לופוליאנסקי 6 שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי.

 תוצאות משפטו של לופוליאנסקי קוממו את חוש הצדק הטבעי של אזרחי המדינה. רבים הביעו את דעתם בפומבי, כולל שופטים לשעבר, ורבים נשכו שפתיים והרימו גבה לאור העונש המחמיר לאדם שהשופט עצמו יצא מגדרו לומר עליו מילים טובות. השופט הזכיר לא פעם כי הוא לא לקח שקל לכיסו – אך מילים לחוד ומעשים לחוד.

לאחר הביקורת הציבורית הנרחבת שנשמעה בכלי התקשורת והבעת האכזבה מהשופט דוד רוזן, השופט לא התאפק וחרג מכללי האתיקה והביע דעה אישית על פסק הדין בפומבי, בפאנל בכנס לשכת עורכי הדין באילת. שם היה חשוב לו להבהיר כי הוא אינו מתחרט על חומרת הדין וכי הוא שלם עם מה שפסק. נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, גער בו על תגובתו.

 עם סגירת שנת תשע”ד עיכב בית המשפט העליון את ביצוע המאסר של מורשעי הולילנד. שופט בית המשפט העליון נעם סולברג קבע כי המורשעים – בהם אולמרט ולופוליאנסקי – ישלמו מיידית את הקנס בו חויבו, אך לא יחלו לרצות את מאסרם עד להכרעה בערעורם.

 השופט כתב: “הערעורים אינם ערעורי-סרק; יש להם טענות הראויות להישמע”.

פרשת הערעורים, אם כן, שייכת כבר לשנה הבאה.

 האם בית המשפט העליון יהפוך את הקערה על פיה? האם חלקם לא ישב בסופו של דבר מאחורי סורג ובריח? הכל יקבע ביום הדין המשמש ובא.