האירוע הכלכלי של השנה יתפוצץ לנו בפנים • שגית פסטמן

שגית פסטמן
|
כ"ח אלול התשע"ד / 23.09.2014 16:38
לא צריך להיות עם תואר של כלכלן כדי להבין שבמהלך השנים הקרובות האירוע הכלכלי הזה ששמו ‘צוק איתן’ יהפוך לנטל שאנו – משלמי המיסים – נצטרך לשאת על כתפינו בדרכים שונות וכואבות

ארוע: השלכותיו של צוק איתן

תאריך: ל’ אב והשנים הקרובות

לכאורה, אבל רק לכאורה, אפשר להחשיב כמה אפיזודות כלכליות שהתרחשו השנה כ’האירוע הכלכלי’ בה’ הידיעה.

למשל, הפארסה של חוק מע”מ אפס מבית לפיד, המינוי הבעייתי אך המוצלח של האישה-הנגידה הראשונה בישראל ד”ר קרנית פלוג, ועוד כמה התרחשויות – חשובות ומעניינות, אבל הן כאין וכאפס לעומת הדבר האמיתי: עלות מבצע צוק איתן והשפעתו הקריטית על תקציב 2014, וגם לצערנו הרב, על התקציבים של השנים הקרובות.

ככה זה. בזמן שהטילים של החמאס נורו וייורטו – לרוב בהצלחה – מעל ראשנו, הידלדלה עד מאוד הקופה שבמשרד אוצרנו. הנה המספרים: 41 ימי לחימה עלו לישראל יותר מ-9 מיליארד שקל. אם תשאלו במשרד האוצר הם יתעקשו שזה רק 6.5 מיליארד, אבל למה להתקטנן עם משרד הביטחון. במילא עוד לפני שהחל מבצע “צוק איתן”, דרשה המערכת הצבאית תוספת תקציב של כ-5 מיליארד שקל לתקציבה ב-2015  וסביר להניח שהיא לא תוותר עליה כך סתם.

כדי שנוכל לקבל פרספקטיבה עד כמה צוק איתן שיבש את היכולת של ישראל לנהל תקציב כלכלי מאוזן באופן יחסי, במסגרת של שוק גלובלי לא יציב במילא, כדאי להציג את העלות של המבצעים הקודמים: ‘עמוד ענן’, למשל, שנמשך שמונה ימים בלבד, עלה למדינה כ-3 מיליארד שקל, אם כוללים עלויות “אזרחיות”. ‘עופרת יצוקה’, שאמנם היה ארוך פי כמה, שאב מהתקציב הממשלתי 3.8 מיליארד שקל.

אלו לא סכומים שקל לעכל בשום סיטואציה, אבל עדיין במבצע האחרון החמאס הטילו על ישראל פצצה שאי אפשר היה ליירט על ידי שום מערכת לחימה – והיא התפוצצה ישר בפנים של משרד האוצר ושל כולנו בעצם.

לא צריך להיות עם תואר של כלכלן כדי להבין שבמהלך השנים הקרובות האירוע הכלכלי הזה יהפוך לנטל שאנו – משלמי המיסים, נצטרך לשאת על כתפינו בדרכים שונות וכואבות – קיצוצים רוחביים בתקציביים חיוניים של משרדי ממשלה אחרים כמו משרד הרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך, העלאת מיסים, שימוש בכספי רזרבות של מדינת ישראל, הלוואות מחו”ל ועוד.

קשה לסיים את הדברים בקביעה אופטימית. בסופו של דבר, למרות הקורבנות בנפש כמו גם בכסף, המצב הביטחוני לא השתנה – המשא ומתן תקוע, החמאס מתוסכל, אין שום פתרון מדיני באופק, ובכל רגע יכול להיות שהעימות מול הרצועה יתלקח שוב ואז שוב נאלץ להפנים ש’בשכונה שלנו’ (כמו שאוהבים פרשנים לענייני צבא להתבטא) מה שקובע זה הביטחון ולא הכלכלה.

כמו תמיד שיקולי תקציב ייאלצו להדחות מפני רוחות המלחמה.

אז נכון שאין לנו את הפריווילגיה להגיד ‘אין לנו כסף למלחמות’, אבל צריך להיות לנו מספיק שכל לכדי להבין שאין לנו כסף למלחמות מיותרות, ורגע לפני שיוצאים לעוד מבצע של אין ברירה (באמת?!) לתת הזדמנות למו”מ מדיני רציני ולחסוך קודם כל באבידות בנפש וגם כדי לשמור על רמת חיים טובה לכלל אזרחי ישראל. מגיע לנו!

שגית פסטמן היא כתבת כלכליסט ומעריב-כלכלה לשעבר