74% מיהדות התורה, 73% מש”ס: אין אמון בבית המשפט העליון

על רקע הקריאות בימים האחרונים העולות דווקא מצד המחנה המזוהה עם האופוזיציה, ובהם עיתונאים, מובילי דעה ואף פוליטיקאים, שאומרים כי בעת הזאת מדינת ישראל זקוקה לממשלת אחדות – מסקר שנערך על ידי מכון ‘מאגר מוחות’ ופורסם בעיתון ‘ישראל היום’ עולה כי 35% מהציבור מעדיפים ממשלת אחדות לאומית, 27% מעדיפים ממשלת מרכז־שמאל ו־29% מעדיפים ממשלת ימין על מלא, כמו הממשלה הנוכחית.

יש לכם קרוב רווק או רווקה? את הסגולה הזו בט”ו באב אסור להחמיץ

במקביל נשאלו המשתתפים כיצד הם מדרגים את עבודת הממשלה – שבעה חודשים אחרי שנכנסה לתפקידה.

לפי תוצאות הסקר, הציון השלילי ביותר ניתן לממשלה בנושא הטיפול ביוקר המחיה: 79% אמרו שתפקוד הממשלה בנושא זה שלילי, 13% היו ניטרליים ורק 8% נתנו לה ציון חיובי.

הציונים נמוכים גם בקרב מצביעי הממשלה: 66% מבוחרי הליכוד ו־67% מבוחרי יהדות התורה נתנו לממשלה ציון שלילי בתחום.

הממשלה קיבלה רוב שלילי גם בנושא הפילוג בחברה הישראלית: 75% מהציבור נתן לממשלה ציון שלילי על תפקודה בנושא, 15% ניטרליים ורק 10% נתנו לה ציון חיובי.

בקרב בוחרי מפלגות הקואליציה, 50% (בממוצע) נתנו ציון שלילי לממשלה.

באשר לרפורמה המשפטית: 64% מהציבור נתנו לממשלה ציון שלילי על טיפולה בתחום, 13% ניטרליים ו־23% נתנו ציון חיובי.

מנגד, רוב מצביעי הקואליציה דווקא נתנו לממשלה ציון חיובי בסוגיה: 44% מבוחרי הליכוד, 64% מהציונות הדתית ועוצמה יהודית ו־71% מש”ס – אולי בשל הליך ההידברות בבית הנשיא, או משום שהדברים נעשו לבסוף בהדרגה ועם יותר הסברה. לעומתם, מחצית ממצביעי יהדות התורה נתנו לממשלה ציון שלילי.

ציון שלילי לבכירים

בבדיקת העמדות על תפקודם של אישים במערכת הפוליטית והציבורית – בני גנץ והרמטכ”ל קיבלו את הציון החיובי הגבוה ביותר (40% ו־45%, בהתאמה), לעומת ציון שלילי שקיבלו מ־37% ו־25% (בהתאמה).

מי שקיבלו את הציון השלילי הגבוה ביותר היו בן גביר (65%) סמוטריץ’ (64%), נתניהו (59%) ולפיד (52%).  גם השר קיש בלט בציון השלילי שנתנו לו 49% מהנשאלים.

גם כלפי היועמ”שית בהרב־מיארה ציינו 45% לשלילה את תפקודה, לעומת 32% שנתנו לה ציון חיובי.

באשר לאמון הציבור במוסדות המדינה – צה”ל הוא עדיין בעל האמון הרב ביותר: 73% בוטחים בו. לעומתו, 60% הביעו מידת אמון נמוכה בממשלה, בכנסת (57%) ובמשטרת ישראל (47%).

לגבי בית המשפט העליון הדעות חלוקות: בעוד 40% הביעו אמון נמוך כלפיו, 35% נתנו בו את אמונם. הפער ניכר בפילוח לפי הנטייה הפוליטית.

בעוד מידת האמון בביהמ”ש היתה נמוכה ביותר בקרב מצביעי הקואליציה (79% מבוחרי הציונות הדתית ועוצמה יהודית, 74% מיהדות התורה, 73% מש”ס ו־54% מהליכוד), אצל בוחרי מפלגות האופוזיציה היא היתה גבוהה ביותר (74% ממצביעי העבודה, 68% מיש עתיד ו־64% מהמחנה הממלכתי).