במהלך דיון שהתקיים היום (שלישי) בוועדת הכספים התפתחה שיחה בין ולדימיר בליאק מיש עתיד לח”כים משה גפני וינון אזולאי – על החגיגות במליאה אחרי אישור חוק צמצום עילת הסבירות, הצעת ‘חוק יסוד לימוד תורה’, ועל הצורך בהידברות.
ולדימיר בליאק: אחרי יום מאד קשה, ואי אפשר שלא להתייחס למה שקרה אתמול, אנחנו כאן בוועדת הכספים באמת מצליחים לשמור על יחסי עבודה תקינים ועל עבודה מקצועית וזה חשוב כי יש הרבה מאד נושאים שבהסכמה ציבורית רחבה, מה שנקרא. מה שלא הצלחנו להשיג אתמול.
ואתה יודע, אני מאד מכבד אותך ואת ינון, אנחנו עובדים ביחד, אני לפעמים חושב שהיינו מסתדרים גם באותה קואליציה בתנאים כאלו ואחרים. אבל מה שהיה אתמול היה פשוט רמיסה של כל הכללים.
אני גם יודע שזה לא באג’נדה שלכם, לא של דגל התורה ולא של שס, אבל נתתם לזה לקרות. ואני אומר לך מה שהיה אתמול במליאה, האווירה שנוצרה והחגיגות והחיוכים והזלזול הכל כך חזק ברגשות של מאות אלפי ישראלים שיוצאים לרחובות כבר כמעט 7 חודשים – אני אומר לכם שזה לא ישכח, ותהיה לזה תגובה ויהיה לזה מחיר.
ואני אומר לכם גם לאור החוק שפרסמתם הבוקר, ואני לא רוצה להתייחס לתוכן החוק הזה, מה שקרה אתמול זה יקשה עליכם גם בנושא הזה של חוק הגיוס. ואני אומר את זה בצער ובכאב, מאד מאד חבל כל מה שחווינו אתמול ואני מאד מקווה שמכאן נוכל רק להתעלות ולצאת לאיזו שהיא דרך חדשה שנוכל לכבד, במיוחד אתם, את מאות אלפי הישראלים שנותנים את החיים שלהם ואת הנשמה שלהם ואת הזמן שלהם, למען הדמוקרטיה הישראלית.
גפני: אלף, אני מודה לך, אני רוצה להגיד לך, לצערי הרב, אני לא הייתי בחגיגות אתמול, אני לא יודע אם שמת לב, אני לא נשארתי אלא יצאתי החוצה, כמוני גם רבים מהסיעות שלנו.
ינון אזולאי: כולם, כולם, אף אחד לא חגג אתמול
ולדימיר: אתם לא, נכון.
גפני: אבל אני רוצה להזכיר לך שהיו בעבר גם חגיגות שלכם שכאבו לנו מאד, גם כן, הצטלמתם וכל מה שנלווה לעניין, אני לא אוהב את זה ולא אוהב את זה, אני לא חושב שזה נכון בסופו של דבר. לגבי מה שאמרת על החוק, העיתוי לא נכון…
ולדימיר: וזה לא פורסם מטעמכם?
גפני:לא, לא דרכנו!
גפני: אנחנו גם מתלבטים אם להוציא הודעה או לא להוציא הודעה, גם ש”ס וגם אנחנו.
ולדימיר: אני אפילו לא מדבר על התוכן, אני מדבר על העיתוי. על התוכן אפשר לדבר הרבה.
גפני: בסדר אבל אני אומר שהנושא הזה מיותר. אני סבור שדווקא עכשיו העיתוי הוא לדבר, לא להמשיך הלאה. אנחנו הולכים לפגרה, לא יודע מה יהיה בהמשך, אבל אני חושב שצריך לדבר ולא במחי יד להגיד שלא מדברים וההוא שקרן וההוא רמאי. צריך לדבר, זו ההנהגה, גם שלכם וגם שלנו, וצריך לדבר.
ואני חושב שלא צריך להשאיר את זה ככה, ואני מסכים לחלוטין. יכול להיות מזה אופן שאולי אנחנו נרויח בזה שיתחילו לדבר עכשיו. עד עכשיו האמת היא שהיתה בעיה, בעצם העובדה שזה יוצא כאילו אין ממשלה והרחוב הוא שמכתיב את האופנים שבו זה מתנהל. היום אנחנו נמצאים במקום שאפשר לדבר פתוח על כל הנושאים שעומדים על סדר היום.