החל מיום רביעי בערב, ליל ט’ באב תשפ”ג, ועד למחרת היום בשעות המאוחרות של הלילה יגיעו רבבות יהודים, מכל העדות והחוגים, לציין את היום הקשה במקום המסמל ביותר את החורבן.
למקצועות האלה יש ביקוש רב – ובשכר גבוה. כל יתרונות התכנית
רבבות יושבים על הרצפה ומקוננים על חורבן בית ה’ בכל הנוסחאות והמסורות, כראוי למקום המאחד והמלכד.
ביום רביעי בערב, יתקיים מעמד קריאת מגילת איכה ואמירת קינות על ידי החזן בנוסח עדות המזרח יהודה נפתלי, והחזן בנוסח אשכנז שלמה גליק.
עבור אלו שאין ביכולתם להגיע, המעמד יועבר בשידור חי באתר הכותל.
מחזה מרגש המתרחש מידי שנה בשעות הערב, עם דמדומי החמה לקראת צאת הצום, באים אלפי יהודים מכל המגזרים ושרים יחד כתף אל כתף, שירה מרגשת של נחמה וגאולה, החל מהשעה 18:30.
האם מותר לנגן ולשיר?
תשובת רב הכותל הרב שמואל רבינוביץ בענין אלה השרים ניגוני געגועים וכיסופים לבנית בית המקדש בתשעה באב בכותל המערבי.
בשנים האחרונות מתכנסים ברחבת הכותל המערבי מאות ואלפי צעירים בתשעה באב – לאחר תפילת מנחה לשירת שירי התעוררות, כמיהה וציפייה לגאולה ולבנין בית המקדש. היו כאלו שביקשו למחות בידם בטענה שיש בזה הסחה מאבל על חורבן בית המקדש, ובכלל בימים אלו אסור לשיר, ושבעתיים – בתשעה באב.
בתשובה לגאון רבי אלחנן פרינץ, מביא רב הכותל המערבי מקורות כי שירי התעוררות בלי כלי נגינה יש להתיר בימי בין המצרים. אמנם לא כל מה שמותר בימי בין המצרים יש להתיר ביום תשעה באב שנחשב כיום ש’מתו מוטל לפניו’, אולם בימינו – דור יתום שניגונים אלו מעוררים בקדושה ובטהרה – יש להתיר זאת.
הגר”א נבנצאל הוסיף על דברים אלו – שכל זמן שיהודים אלו צמים בתשעה באב לא יגרם להם כל היסח דעת מאבילות החורבן.
בגמר הצום יחולק בכותל המערבי שתיה ומזונות לאלו שמסיימים את הצום ברחבת הכותל המערבי.
היערכות תימשך עד השעות המאוחרות של הלילה (כשתיים בלילה) כשהמונים בראשות אדמו”רים, רבנים וגדולי תורה מגיעים למעמד קידוש הלבנה הנעשית ברוב עם במוצאי יום תשעה באב.
• כוחות הצלה יוצבו במשך כל היום ברחבת הכותל המערבי להושיט יד ועזרה למי שיזדקק לכך.
• אין כניסה ברכבים פרטיים לעיר העתיקה, ויש להגיע בתחבורה ציבורית בלבד.