דרעי המבוגר האחראי היחיד שיכול למנוע מנתניהו להתרסק • טור מיוחד

הממשלה לא יכולה לעצור הכל ולא להעביר כלום, משמעות של נסיגה מוחלטת מהחקיקה היא כניעה לא הוגנת, שלא מאפשרת לרוב בציבור לקדם את השקפת עולמו • כבר ישנה נוסחת פשרה, בידיים של נתניהו ובידיים של גנץ, והם צריכים להיות אמיצים לקבל אותה
איילת שקד
ה' אב התשפ"ג / 23.07.2023 13:42

בחמישי בערב, לאחר שבשבוע האחרון התקשרו לבן זוגי אופיר חברים שלו ורצו לדבר איתו לפני שהם חותמים על מכתב הטייסים, אופיר ואני הבנו מה קורה – מספר גדול מאוד של טייסי מילואים חתמו.

זו טרגדיה שמאבק פוליטי חלחל אל הצבא, זה פרס לאויבינו.

הרגשתי כאב כפול. כאב עליהם – אני יודעת שהם עשו זאת תוך ייסורים גדולים. וכאב על המדינה שלי – שהמערכת החיסונית שלה הולכת ונחלשת. נתניהו מטיס מטוס לעבר צלע הר, להתרסקות. ממשלת ישראל שיושבת מאחוריו כוללת שרים שאינם יודעים ליישם מדיניות ימין. בשיחות סגורות הם מבינים את הנזק למדינה, אבל מפחדים לקחת מנהיגות.

יש אדם אחד מקרב ראשי הקואליציה שיכול להנחית את המטוס בשלום, קוראים לו אריה דרעי. ישבתי ליד דרעי בקבינט ארבע שנים. הוא המבוגר האחראי היחיד, שגם מבין את ההשלכות של חקיקה ללא הסכמה וגם יש לו כוח פוליטי עצמאי לדרוש הסכמה. הוא מבין את ההשלכות על הצבא, על הכלכלה, על העוצמה של ישראל.

תבינו, המדינה היום נחרבת על חוק חסר משמעות, סתם כי ראשי הקואליציה רוצים להראות שהם יכולים, וראשי האופוזיציה מפחדים להושיט יד. צמצום עילת הסבירות איננו קץ הדמוקרטיה.

כשהייתי שרת המשפטים, דיברתי על צמצום עילת הסבירות עם אהרן ברק שאמר לי: “מצידי את יכולה לצמצם את עילת הסבירות, יש לנו מידתיות ועוד הרבה כלים אחרים”. בידי השופטים שלל כלים אחרים, הם גם ישתמשו בהם כדי לבצע ביקורת שיפוטית על החלטות ומינויים של הממשלה.

כולם יודעים זאת, אך חוסר אמון עמוק שורר בין הצדדים, וכל צד מתבצר בפחדיו – מהבייס, מהמחאה.

ובינתיים טייסות מתפוררות מבפנים בוויכוחים. ביום פקודה אני יודעת שהטייסים יגיעו, תומכים ומתנגדים, אבל זה מצב נורא שאסור לבחון אותו. המערכת נחלשת, ונסראללה וחמינאי רואים את זה ומתמוגגים. מה שתנועת ה־BDS לא הצליחה לעשות, אנחנו עושים בעצמנו, בסכסוך פנימי.

הממשלה לא יכולה לעצור הכל ולא להעביר כלום, משמעות של נסיגה מוחלטת מהחקיקה היא כניעה לא הוגנת, שלא מאפשרת לרוב בציבור לקדם את השקפת עולמו. יחד עם זאת, כמי שנמצאת בשלטון ונושאת באחריות להשלכות של החקיקה – הקואליציה חייבת ויכולה להעביר את החוק בהסכמה. כבר ישנה נוסחת פשרה, בידיים של נתניהו ובידיים של גנץ, והם צריכים להיות אמיצים לקבל אותה.

פשרה משמעה שעילת הסבירות לא תחול על החלטות של מדיניות, ובעניין של מינויים לא תחול רק על מינויים שמאושרים בכנסת, קרי מינויי שרים. גם עבור תומכי הרפורמה עדיפה חקיקה בהסכמה רחבה, שכן החוק מוגן מהתערבות בג”ץ אם ההסכמה רחבה ואם החוק יותר מידתי. אריה דרעי הוא האדם לקדם פשרה – יש לו כוח פוליטי ונפשי להודיע שש”ס דורשת עוד כמה ימים למצות את שיחות הפשרה.

הרב עובדיה יוסף היה איש של פשרות, של אחדות, של כלל עם ישראל. הלוואי ואריה דרעי יישם את מורשתו, כל שכן בערב תשעה באב.

• הטור מתפרסם בעיתון ‘ישראל היום’

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות