קרן רש”י וקרן גנדיר, חושפות היום (ראשון) דו”ח מעמיק ונרחב, על ‘צעירים בישראל’.
כושר ובריאות: לחסוך אלפי שקלים בשנה • מה זה אפאפ ואיך זה עובד?
המחקר, שנערך במשך כשנה שלמה על ידי חברת המחקר ERI, מציג באופן מקיף, מוטיבציות, תפיסות וצרכים של צעירים בישראל.
הדו”ח מבוסס על סקר שבוצע בעברית ובערבית בקרב צעירים בישראל בגילאי 18-34. הסקר נערך בינואר 2023 על בסיס מדגם מייצג של אוכלוסיית הצעירים בישראל לפי מגזר, דת, מגדר ופיזור גאוגרפי.
הדו”ח נועד לבחון מה מאפיין צעירים בישראל בגישתם להכרעות חיים מרכזיות כיום במרחבי הקריירה, ההשכלה וההכשרה המקצועית, לצד מעורבות החברתית: השאיפות והמוטיבציות המניעות אותם, הנחות היסוד והתפיסות שלהם ביחס לשוק העבודה, העתיד במדינת ישראל כפי שהם רואים אותו, רמת האמון בממסד – ועד כמה הם מעורבים ואקטיביסטים לגבי סוגיות חברתיות.
ממצא מדאיג העולה מן הדו”ח מלמד, כי בחודשים האחרונים חלה התרופפות משמעותית ברמת השייכות של צעירים למדינה ביחס לנתונים משנת 2022.
בעוד שבמדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2022 דיווחו 66% מהישראלים בני 18-24 ו-65% מבני 25-44 כי היו מעדיפים להישאר בישראל ולא להגר למדינה אחרת גם אם הייתה להם אפשרות כזו, בסקר הנוכחי של קרן רש”י וקרן גנדיר לשנת 2023 רק 46% העידו כי יעדיפו להישאר בארץ. 25% יעדיפו לעבור לחו”ל לתקופה, 17% ירצו לשלב בין מגורים בארץ לחו”ל ו-12% יעדיפו לעבור לחיות בחו”ל לתמיד.
בהיבט זה אף בולט הפער בין המגזרים השונים: בעוד שבקרב צעירים חרדים – 91% ירצו להישאר בארץ (0% לעבור לחו”ל לתמיד, 9% לתקופה או לשלב מגורים בארץ ובחו”ל), אצל הצעירים הערבים רק 32% ירצו להישאר בארץ (22% לעבור לתמיד, 46% לתקופה או לשלב מגורים בארץ ובחו”ל), ובקרב יהודים לא חרדים – 44% להישאר בארץ (10% לעבור לחו”ל לתמיד, 46% לתקופה או לשלב מגורים בארץ ובחו”ל).
מתוך רשימת מטרות ויעדים, נדרשו הצעירים לציין בסקר את שלושת המטרות שהכי חשוב להם להשיג בחייהם: רווחה כלכלית ורמת חיים גבוהה היא המטרה הכי חשובה אצל צעירים ישראלים (47%). “פעילות לשינוי פוליטי חברתי” בסוף רשימת המטרות עם 6% בלבד.
פער בולט נרשם בין המגזר היהודי לערבי ברצון להשיג את המטרה של “משפחה”: בעוד שמחצית מהצעירים היהודים רשמו “משפחה” כמטרה בפני עצמה, רק 25% מהצעירים הערבים הצביעו עליה כמטרה לחיים.
בסקר בולטת במיוחד תפיסת “הדור חסר המזל” בה הצעירים צופים שהעתיד שלהם יהיה פחות טוב משל הוריהם. ישנה תחושה בקרב צעירים שהמשחק “מכור”, ואין הזדמנות שווה לכולם. הנתונים מעידים באופן חד משמעי על משבר אמון משמעותי אצל הצעירים בישראל: 42% מהצעירים בישראל סבורים כי הם “דור חסר מזל” וצופים שהעתיד שלהם יהיה פחות טוב משל הוריהם.
בפילוח לפי מגזרים עולה כי “יהודים לא חרדים” היא הקבוצה עם התפיסה החזקה ביותר של משבר האמון (69%) ושל תחושת “הדור חסר המזל” (47%), זאת אל מול 33% שצופים שהעתיד שלהם יהיה טוב יותר. צעירים ערבים חצויים ביחס למשבר האמון (49%). מיעוטם מחזיקים בתפיסת “הדור חסר המזל” (34%) ורובם (52%) מאמינים כי העתיד שלהם יהיה טוב יותר משל הוריהם. הצעירים החרדים חצויים גם הם ביחס למשבר האמון (44%). מיעוטם מחזיקים בתפיסת “הדור חסר המזל” (29%) ומעט יותר (35%) מאמינים כי העתיד שלהם יהיה טוב יותר משל הוריהם.
הצעירים נשאלו מה לדעתם משפיע יותר על הסיכוי של צעירים בישראל לממש את השאיפות המקצועיות שלהם.
מהדו”ח עולה, כי רבים מהצעירים סבורים שבישראל קיימת אפליה על רקע מוצא ומקום מגורים: 52% מהצעירים השיבו שנקודת הפתיחה שלהם – מקום המגורים, המוצא העדתי, האפשרויות הכלכליות של המשפחה הם הגורמים המשפיעים ביותר על הסיכוי של צעירים בישראל לממש את השאיפות המקצועיות שלהם. זאת לפני היכולת האישית, הידע והמיומנויות עם 48%.
יחד עם זאת, בעוד שהעתיד הקולקטיבי נתפס כשלילי בקרב צעירים, ההצלחה בעתיד האישי והתעסוקתי נתפסת כמובטחת. מצד אחד 55% מהצעירים העידו כי הם בטוחים שהמצב הכלכלי בישראל יתדרדר בעתיד, ומן הצד השני 83% בטוחים שהם ישיגו עבודה קבועה ויציבה. התחושה בקרב צעירים כפי שעולה מן הדו”ח היא שההזדמנויות בשוק התעסוקה רק מתרחבות ביחס לדורות עבר. 56% חושבים שיש להם סיכוי טוב יותר מהוריהם למצוא עבודה מספקת ורווחית.
“קפיצה בין-דורית” משמעותית בולטת בתפיסה של הצעירים הערביים את עולם התעסוקה ביחס להוריהם – 60% מהצעירים הערבים השיבו כי הסיכוי שלהם טוב יותר מהוריהם, זאת לעומת 10% בלבד בקרב חרדים. אצל הצעירים החרדים – “מה שהיה הוא שיהיה” – 63% הצביעו על סיכוי זהה למה שהיה להוריהם במציאת עבודה מספקת ורווחית.
השלכה ישירה של תפיסת “הדור חסר המזל” והחשש מפני העתיד היא משבר אמון חמור של הצעירים בישראל במוסדות. הסקר מלמד שהצעירים אינם סומכים על מי שאמור לתקן את המצב – המדינה והמוסדות.
על מי הם כן סומכים? כ-80% מהצעירים מסתמכים בעיקר על משפחה וחברים. לעומת 16.3% אשר סומך שירותי המדינה והרשתות החברתיות נתפסים הכי פחות מהימנים.
בהיבט של עולם התעסוקה והראייה לעתיד, ישנה מודעות נרחבת לחשיבות “מיומנויות המאה ה-21″, ולצורך במומחיות מקצועית. בולט השיעור הנמוך של הצעירים שבחרו ב”תואר אקדמי” כגורם חשוב להצלחה. כ-67% מאמינים כי יש צורך בכישורים אישיים ויכולות בינאישיות, לעומת 29.3% הרואים בתואר אקדמי כקרש קפיצה לעולם התעסוקה.