“בג”ץ שוב נגד האזרחים”: פסל חוק שממריץ עובדים זרים לצאת מהארץ

בג”ץ שמאלני: בית המשפט העליון קבע היום (רביעי) כי ההסדר שמכוחו עשויות להישלל כלל ההפרשות הסוציאליות שהופקדו לטובת עובד זר שעבד בישראל כחוק, אך לא יצא ממנה במועד – “פוגע בזכות החוקתית לקניין באופן שאינו מידתי”.

בית המשפט קבע, כי על הכנסת והשרים הרלוונטיים לגבש הסדר חלופי בתוך שישה חודשים, וככל שלא יגובש הסדר חלופי – ההסדר הנוכחי יבוטל.

הנשיאה אסתר חיות וחמישה שופטים נוספים תמכו בביטול החוק ואילו השופט נועם סולברג התנגד.

שר המשפטים יריב לוין הגיב: “אם למישהו היה ספק מדוע דרושה רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הוא קיבל היום שוב את התשובה בפסק דין נוסף שמעודד הגירה בלתי חוקית לישראל תוך פגיעה בהרכב הדמוגרפי ובזהות היהודית של המדינה”.

לדבריו, “פסק הדין נותן אור ירוק לעשרות אלפי עובדים זרים להפר את תנאי הרשיון שלהם ולהישאר בארץ באין מפריע בניגוד לחוק. פסק הדין משקף סולם ערכים פרוגרסיבי קיצוני, לפיו עובדים זרים הנשארים בארץ בניגוד להתחייבותם ובניגוד לחוק עדיפים על פני שמירת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ושמירת אופייה ככזאת”.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר התייחס לפסיקה: “בג”צ פסל הבוקר שוב חוק הנועד לתמרץ עובדים זרים לצאת מישראל. פסילת בג”צ היום היא ההוכחה המדויקת מדוע אנחנו נלחמים בכל הכוח להעביר את הרפורמה המשפטית. ויפה שעה אחת קודם”.

השר ויצחק סרלאוף: “בג”ץ, בניגוד לכל היגיון מקצועי ומשפטי, מעודד בפועל את המשך הפרת החוק והעצמת ההסתננות הלא חוקית לישראל, כמובן תוך רמיסתם של אזרחים שומרי חוק, תושבי דרום תל אביב. שוב בג”ץ נגד האזרחים.

“אם למישהו לא היה ברור למה נדרשת רפורמה באופן מיידי הוא קיבל היום תשובה מהדהדת”.

לפי החוק הנוכחי, כל מעסיק של עובד זר מחויב להפקיד מדי חודש לחשבון בנק ייעודי את כלל ההפרשות הסוציאליות שהוא חייב לו. קבלת כספי הפיקדון מותנית ביציאת העובד הזר מישראל במועד, כך שעובד שיצא לאחר תום תקופת השהייה שהותרה לו – ינוכה מכספי הפיקדון שלו סכום שילך ויגדל.

לאחר שישה חודשי עיכוב, עלול העובד הזר לאבד את זכאותו לכלל כספי הפיקדון.

בעתירות שהוגשו נגד ההסדר נטען, כי מנגנון הניכוי פוגע פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיהם של העובדים הזרים, ועל כן יש להורות על ביטולו.

בית המשפט העליון קבע כי ההסדר אכן פוגע בזכות הקניין ואינו מידתי. בין נימוקיהם נכתב כי מטרת ההסדר – לתמרץ יציאה של העובד הזר בתום תקופת השהות – הינה ראויה, אך לא הוצג להם מנגנון דומה באף מדינה.

עוד ציינו השופטים, כי לפי הנתונים שהציגו משיבי הממשלה, עולות שאלות לגבי היעילות של המנגנון. כשמנגד עוצמת הפגיעה בזכות לקניין שנגרמת מהפעלת המנגנון היא משמעותית.

השופט נועם סולברג, בדעת מיעוט, סבר שיש לדחות את העתירות ושאין להתערב בהסדר הקיים.

לטענתו, הזכות לקניין אינה נפגעת מאחר שהעובד הזר הסכים להחיל על עצמו את תנאי העבודה שסוכמו מראש.

השופט הוסיף וטען כי אין די בהטלת ספק בנוגע למידת התועלת של ההסדר כדי להביא לביטולו.