1.
ביום שישי האחרון דווח, כי הגרמ”ה הירש החליט שראש ישיבת חברון, חבר ‘המועצת’ הגאון רבי דוד כהן, יהפוך לממונה על כל נציגי ‘דגל התורה’ שיתמודדו בבחירות המקומיות ברחבי הארץ.
לפי הידיעה, ההחלטה התקבלה אחרי שיחות, וחברי ‘המועצת’ הסכימו עם המהלך. את הנציגות והמהלכים בבני ברק, ינהל באופן ייחודי הדיין הגר”י סילמן, המקורב מאד לגרמ”ה הירש.
אלא שפלג ראש ישיבת סלבודקה, הגר”ד לנדו, מיהר להבהיר: “כיוון שישנם שמועות שפורסמו, כביכול יש איזה הסכמות בענין הבחירות המונציפליות, מבירור שערכנו עם מקורבים לבית רשכבה”ג מרן הגר”ד לנדו מסרו שלא היו דברים מעולם. והדברים יעלו על שולחן מרן הגר”ד לנדו בהמשך”.
כלומר, להד”ם.
וכך, שוב נחשף בפרהסיה מאבק הפלגים, שהפעם קורע בבשר של ישיבת סלבודקה.
2.
אחרי פטירת מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל, היתה תקופת דמדומים בה לא היה ברור מי ייטול את ההנהגה של הציבור הליטאי. הגרי”ג אדלשטין, ראש ישיבת פונוביז’, או הגר”ח קניבסקי. מאחורי הקלעים התנהלו מאבקים בין החצרות, תככים שקטים, וגם מאבק אחד שנחשף במלוא כיעורו לעין הציבור באירוע בחירות של ‘דגל’ בבני ברק.
לחצר הבית ברחוב רשב”ם לא היה ביטאון תומך, בדרך אל ההנהגה. ‘יתד נאמן’, באופן טבעי, תמך בהנהגת הבית ברחוב ראב”ד, שם היתה השפעה לבני ביתו של הגראי”ל שטינמן זצ”ל. כתבה בשבועון ‘משפחה’ היא שהיתה המכה בפטיש. בכתבה סופר על שאלה שהונחה על שולחנו של הגר”ח קניבסקי זצ”ל – בקשר לשמיטה.
לפי הדיווח הגר”ח עיין ועיין, חשב וחשב, ואז השיב תשובה – וכל הסובבים הבינו, שהנה ניטלה ההנהגה רשמית.
אבל האמת היא, שההנהגה עברה אל הבית ברחוב רשב”ם לא ממש בכוחה של כתבה, כי אם משום שהגרי”ג אדלשטין, בענוותנותו, כופף עצמו מפני דעתו של הגר”ח קנייבסקי. בתחילה בפרשת ראש עירית אלעד, ובהמשך בנושאים נוספים. השיא התרחש בתקופת מגיפת הקורונה, כאשר למרות שדעתו היתה שונה לגמרי, כופף את דעתו (למעט מכתב אחד אותו מנע מ’יתד’ לפרסם, מחשש לפיקוח נפש ממשי).
עם הסתלקות הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל, לפני למעלה מחודש, נפתחה מחדש שאלת ההנהגה של הציבור הליטאי. אם באופן טבעי היה זה הגר”ג לנדו, שהוכתר – ברמיזות כאלו ואחרות – בביטאון ‘יתד נאמן’, הרי שזה לא התקבל בצורה חלקה.
מדוע? ובכן, בעיקר משום שיחצנים בחצרו של הגרמ”ה הירש, נערכו זה מכבר. הטקטיקה פשוטה: לא נלחמים בתוך סלבודקה, רק מפמפמים שוב ושוב ש”שני ראשי הישיבה ‘ב-י-ח-ד'”.
הנה, למשל, ידיעה יח”צנית מהימים האחרונים, על התפילות לרפואתו של זקן ראשי הישיבות: “מרנן ראשי הישיבה הגר”ד לנדו והגרמ”ה הירש הורו לערוך סדר תפילה מיוחד בהיכל הישיבה עבור רפואותו השלימה של ראש הישיבה הגרב”מ אזרחי הזקוק לרחמי שמיים מרובים. כן הורו לומר תהילים בהיכלי הישיבות והכוללים”.
ב-י-ח-ד.
אלא שמקורביו של ראש ישיבת סלבודקה פרסמו הודעה נפרדת: “בהוראת רשכבה”ג מרן ראש הישיבה הגר”ד לנדו שליט”א: בכל היכלי הישיבות יאמרו פרקי תהילים לרפואת זקן ראשי הישיבות מרן הגאון הגדול רבי ברוך מרדכי בן הינדא מלכה לרפו”ש”.
ב-י-ח-ד?
3.
ממידע שהגיע אלינו, הגר”ד לנדו כאוב מהנעשה סביבו. באופן פומבי, קלטת וידאו שפורסמה עם שובו ממסע החיזוק בארה”ב הציגה את היחסים בינו לבין הגרמ”ה הירש כחמימים וידידותיים – וזה אכן כך. מצד שני, יש דברים אותם רואה הרב לנדו באופן שונה.
ובינתיים, הוא שותק. גם סביבתו שותקת.
עד מתי? זו שאלת מיליון הדולר.
הגר”ד לנדו לא נמנה על ‘הפחדנים’, כשיחליט שהגיעה השעה ‘לדפוק על השולחן’ יעשה זאת, ובגדול.
רק שברקע תולה החשש מפני פילוג בישיבה האהובה עליו, כשברקע ‘פונוביז’ והסכסוך שקורע אותה מזה עשרות בשנים. רק זה חסר לסלבודקה.
4.
בשבוע שעבר התקיימה פגישה מתוקשרת בין הגר”ד לנדו והגרב”מ אזרחי, ששמה קץ לשמועות לפיהן יש בסביבת ‘עטרת ישראל’ מי שמנסה להכתיר את רבם, בבחינת יבוא השלישי ויכריע.
גם אם זה היה יכול להיות נכון בתחילת הדרך, הרי שעד מהרה הגרב”מ אזרחי נסוג מכוונה כזו – אין לדעת האם סביבתו עדכנה אותו בכלל בתוכניות – ולחץ את ידו המושטת של הגר”ד לנדו. טובים השניים.
מצבו הרפואי הקשה של ראש ישיבת ‘עטרת’ מאז צוהרי השבת האחרונה מחבל במהלכים שתוכננו. בין השאר, בהצבת מי שיטפל בנושא המוניציפאלי (למשל, על פי התוכנית, אמור הגאון רבי ברוך-דוב דיסקין לחלוש על הזירה בבני ברק).
התפללו לרפואתו השלמה.
5.
מאבק הטלפונים הסלולרים, רק לדוגמה, קורע מבפנים. המהלך של הגרמ”ה הירש “לשמירת ‘הקומה הכשרה’ ולחידוש פניה של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’”, יצר הרבה כאב, בלב מי שמעדיפים כעת לשמור על שתיקה. למען השלום. עד מתי? לא נדע.
אלא שבשקט-בשקט, תחת ערפול תקשורתי, עוד ועוד ישיבות ליטאיות עוברות לצרוך את הטלפון של ‘סימהדרין’, בהכשר ‘ועד בני תורה’ של הגאון רבי ברוך-דוב דיסקין, ראש ישיבת אורחות תורה, המגובה לגמרי, בכל מאת האחוזים, בדעתו של הגר”ד לנדו. כפי הנראה, זה היה גם רצונו של הגרי”ג אדלשטין זצ”ל.
קחו דוגמה: ישיבה בעיר מרכזית בארץ (לא בני ברק), המשתייכת לפלג של הגרמ”ה הירש בסלבודקה, החלה לצרוך לאחרונה את שירותי ‘סימהדרין’. מי שפנה אל ראש הישיבה ותהה הכיצד – נענה: ‘זה כשר, הרב לנדו הכשיר’. ויהי לפלא.
כל העת מתקיימים ניסיונות להגיע לפשרה. פגישות מתקיימות, הצעות עולות ויורדות. על הפרק: ניסיון להכניס את ‘סימהדרין’ תחת השגחת ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’, כחלק מהחבילה, תוך מתן זכות וטו בהחלטות השונות גם לרב דיסקין. סיכומים טרם סוכמו. בינתיים רק ‘מתגלגלים’.
אבל אין ספק, שמאבק הטלפונים היה רק ה’ספתח’ של מאבק ההנהגה.
היכונו לביאת הבחירות המקומיות.
6.
זוכרים את ‘כתבת השמיטה’ בעיתון ‘משפחה’ שסימן את ‘הכתרת’ הגר”ח? אתמול נורתה יריית הפתיחה והוצגה ההנהגה באופן ברור לכל אברך ליטאי האוחז בידו את ביטאון ‘הבית’, יתד נאמן.
בעמוד השער של עיתון יום שלישי, המחולק חינם בערים והשכונות החרדיות, פורסם מכתב בכתב ידו של “מרן הגר”ד לנדו” נגד פורצי גדר “שעומדים להקים מוסד המתקרא ישיבה גדולה המערבת חול בקודש ר”ל”. אל המכתב צורפו חתימותיהם של זקני חברי מועצת גדולי התורה.
שימו לב: ההנהגה בידיו של מרן הגר”ד לנדו ו”אליו הצטרפו מרנן זקני הדור שליט”א”. החותמים הם: הגרמ”צ ברגמן, הגרב”ד פוברסקי, הגרמ”ה הירש, הגר”י זילברשטיין והגר”צ דרבקין.
יותר ברור מזה?
לא ב-י-ח-ד, לא הנהגה משותפת. יש הנהגה לדגל התורה.