היועמ”שית: “אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה” • ביבי: מטלטל

שרי הממשלה התכנסו הבוקר (ראשון) לישיבה מיוחדת עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, על הטיפול הבררני במפגיני השמאל שמפרים את הסדר ברחבי הארץ וככל הנראה לא מטופלים על ידי רשויות החוק. גם מפכ”ל המשטרה שבתאי הגיע לדיון.

בדיון, שעד מהרה הפך לסוער, הוצגו נתוני המשטרה מתחילת המחאות, והשרים הטיחו בגורמי האכיפה והיועמ”שית האשמות קשות.

על פי נתוני המשטרה שהוצגו לשרי הממשלה, מתחילת גל המחאות נגד הרפורמה המשפטית בוצעו 570 מעצרים על הפרת הסדר הציבורי ואי קיום הוראות המשטרה.

מכאן מתפתח דיון סוער:

בן גביר: כמה כתבי אישום הוגשו?

תת-ניצב יואב תלם, סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרה: “שישה כתבי אישום מתוך 572 עצורים רק על תקיפות שוטרים”.

בן גביר ולוין: “כמה נחקרו בחשד לקשירת קשר לפשע על ארגון התפרעויות?”

יואב תלם: “אף לא אחד”.

בן גביר: פשוט בושה. אין אכיפה.

שרת התחבורה רגב אמרה בדיון: “נתב”ג הוא לא שטח ציבורי, הוא איזור ביטחוני חשוב עבור מדינת ישראל, לא אקבל בשום פנים באופן פגיעה בשדה ובשיגרת התעופה של ישראל ואו מניעת טיסות ואו חסימות כאלה ואחרות.

“אני מבקשת להפסיק את האכיפה הבררנית, את הפוליטיקה והדעות האישיות יש להשאיר מחוץ לשיקולים. טובת הציבור, חופש התנועה וביטחון המדינה חשובים יותר”.

השר דודי אמסלם: 27 שבועות ברצף שאני מתחרפן מהאכיפה הבררנית שלכם.

דיסטל אטבריאן הרימה את הקול: אכיפה בררנית היא רשע!

המפכ”ל אמר בדיון כי יש הנחיות ברורות להפגנות מול בתי ועובדי נבחרי ציבור.

השרה דיסטל השיבה לו: “תסביר לי למה בנט יותר טוב ממני, היו מולו מגבלות מאוד ברורות”.

המפכ”ל השיב: “ההנחיות הן להרחיק עד כמה שניתן ולקבוע כללים לגבי הרעש והדציבלים”.

השרה עידית סילמן העירה: “אתה יכול וצריך לאכוף רעש 300 מטר ביום וקילומטר בלילה”.

היועמ”שית בהרב-מיארה אמרה בישיבת הממשלה: “מקווה שאין ציפייה ממערכת אכיפת החוק לעמוד ב’מכסות’ של מעצרים או כתבי אישום”.

המפכ”ל קובי שבתאי: “במחאה הזו, הפגיעה בשוטרים אפסית באופן יחסי. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים”.

השר ברקת: “זה לא נכון, לידי הותקף שוטר”.

המפכ”ל: “אני לא יודע כמה שוטרים הותקפו”.

השר אופיר אקוניס: “מה קרה לשוטר שקיבל קסדה בראש?”

המפכ”ל: “גם הוא וגם השוטרת שהותקפה בנתב”ג קיבלו טיפול בשטח. אנחנו לא מאפשרים חסימות צירים באופן לא חוקי. זאת החלטת ממשלה ישנה בעקבות ועדת אור. חסימת ציר באופן לא חוקי תגרור תגובה של המשטרה”

את הדברים אמר המפכ”ל למרות חסימות צירים בלתי חוקיות למשך שעות.

שר המשפטים יריב לוין נשא דברים במשך 10 דקות, כאשר הקריא  פרוטוקולים של היועמ”ש מתקופת ההתנתקות לגבי חסימות כבישים.

לוין: “אני חייב להגיד שבהתחלה רציתי לרוץ לראש הממשלה ולהגיד לו שחייבים לבטל את הדיון, אבל אז נזכרתי במה שגברתי עשתה עד היום. תוך ניצול מעמדה, גברתי מנעה עד היום הפצת תזכיר חוק של הרפורמה ומנעה קידום מדיניות של הממשלה כי זה לא מוצא חן בעיניה. אני נזכר שגברתי נשאה נאום נגד הרפורמה. אני שואל את גברתי האם זה לא מעורר קושי?”.

היועמ”שית השיבה ללוין: “חוות הדעת הן מקצועיות”.

לוין הגיב: “בוודאי, תמיד…”

היועמ”שית: “והוגשו תוך מסגרת הזמנים שהשר ביקש”.

לוין: “לא ביקשתי חוות דעת, ביקשתי תזכיר. האם את לא נמצאת בניגוד עניינים? אנחנו מבקשים לקבל מידע והבהרות על מנת לשקף אותם בפני כלל אזרחי ישראל. האם לא היה נכון לא לקחת צד בעניין הזה? איך הדבר הזה נראה? האם זה לא מעורר קושי רב ואי נוחות רבה?”.

עוד שאל: “אולי אני טועה, אני תופס את תפקידך כלתת ייעוץ לממשלה. קודם כל. כאשר גברתי כתבה גם את המכתב הזה, גם בישיבת ההכנה שהתקיימה, אני תמה: האם לא היה נכון להסב את תשומת ליבנו שזו לא פעם ראשונה שהתקיים בממשלה דיון כזה? היה דיון כזה בתקופת ההתנתקות. שם קיבלו החלטות, בדיון הזה.

“עד היום, גם בהתנתקות וגם במחאות אחרות, במבחן התוצאה הכבישים היו פתוחים, החסימות אם היו נמשכו זמן קצר מאוד, המדיניות הייתה ברורה: עוצרים, מפנים, מגישים כתבי אישום. היום הדבר הזה נעשה כדבר שבשגרה. כבישים נחסמים. נתב”ג נראה שדה קרב”.

השר לוין הדגיש: “חובתכם להודיע לציבור בכתב, כדי שכולם ידעו: שכל עוד חוסמים את אילון רק פעם בשבוע, וכל עוד זה רק לשלוש שעות, זה בסדר. וכל עוד מותחים קונצטרינות על הכביש רק לשעתיים, זה בסדר. שכולם ידעו מעתה והלאה מה מותר להם! אין מה לדון בתיקים קונקרטיים, מהטעם הפשוט, שאין כאלה”.

בתגובה לדבריו של השר יריב לוין תמכה שרת התחבורה מירי רגב בנאמר ואמרה בפני בהרב-מיארה: “אם היועמ”שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועמשים בעבר, אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היועמ”שית מחליטה הכל אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה”.

נתניהו השתיק את השרה.

השר דודי אמסלם הצטרף לדרישה פטר את היועמ”שית ואת פרקליט המדינה. נתניהו הגיב: “לא מן השפה ולחוץ, אני מבקש להימנע ממסקנות אישיות”.

אמסלם השיב לו: “ראש הממשלה, אתה נמצא בניגוד עניינים”.

היועמ”שית: “אני מקווה שהממשלה לא מבקשת שאגיד שצריך אכיפת אגרסיבית יותר לדיכוי המחאה נגדה, שלא על פי שיקול הדעת המקצועי של המפקדים בשטח ושל התביעה”.

השר אבי דיכטר שאל את היועמ”שית לנוכח השתיקה שלה כנגד הקריאות למרי: “מרי אזרחי זה מרי אזרחי. מה יגיד האזרח הפשוט לנוכח השתיקה שלכם אל מול הקריאות האלו?”.

בעיצומו של הדיון, אמרה היועצת המשפטית: “אין מחאה אפקטיבית בלי הטרדה והפרעה לסדר הציבורי”.

נתניהו: “זה משפט מטלטל!”

היועמ”שית: “זה נאמר ב’כיכר גורן’ שזה מחירו של חופש הביטוי”.

השר בן גביר: “זו פרשנות. אין סיכוי ששופט אמר את זה. זה בניגוד לחוק”.

נתניהו: “לצור על מספרה במרחק של 6 סנטימטר? אף בית משפט לא היה אומר את זה! אם זה הסטנדרט, אני רוצה לשמוע את זה! זה אומר הפוך: ‘אם אתה רוצה הפגנה טובה, לך תעבור על החוק’. זה פשוט לא ייאמן! זה בלתי אפשרי! זה מסכן את שלטון החוק!”.

השר לביטחון לאומי בן גביר שאל בדיון כמה כתבי אישום הוגשו ב-2023.

פרקליט המדינה איסמן השיב: “לא הוגשו”.

תלם: “לגבי סרבנות, אני לא יכול להתייחס לתיקים ספציפיים”.

נתניהו: “סליחה, אני אחראי על ביטחון המדינה. כשבאים להסית וגורמים למפכ”ל להזיז שוטרים מפעילות מבצעית או קריאה לסגור יחידות חיוניות בצבא או עידוד סרבנות בצה”ל זה לא בנתונים?”

פרקליט המדינה: “בפסק דין וולפא, אדם הסית מדינה בעד סרבנות וזוכה”.

השר בן גביר: בימ”ש קבע שאין לוולפא השפעה כי אין לו מעמד, כאן מדובר במי שהיה ראש ממשלה או רמטכ”ל.

פרקליט המדינה איסמן: כל מקרה דנים לגופו.

נתניהו: איתמר צודק, זה לא אותו מקרה. מה זה עושה לכוח ההרתעה והשבתה של חיל האוויר. המקרה שלנו פוגע בביטחון המדינה.

רגב ליועמ”שית לגבי מיעוט כתבי האישום נגד המתפרעים: “אם היו מכים שוטרים ו/או חוסמים ו/או הורסים עם יד ימין, היו פה מאות כתבי אישום. אבל הם חוסמים, מפריעים ומכים עם יד שמאל, זה כנראה מותר”.

לוין: “הרעיון להשתמש באיילון כבמגרש הביתי שלי, נשמע לי לא רע. ואולי נמחה שם על אי השיוון האכיפה”.

השר וסרלאוף: “כתבתי ליועמ”שית מכתב מפורט ולא קיבלתי תשובה בהתחלה ואחרי חודשיים קיבלתי נתונים. היא השיבה שהוגשו ארבעה כתבי אישום. מבירור שלי מדובר על שלושה כתבי אישום נגד אנשים שהפריעו למפגינים”.

לדבריו, “המפכ”ל אמר שאין לו יכולת לדעת מי המארגנים ואז רועי נוימן אמר בתקשורת שהולכים להחריף את ההתנגדות – אדוני המפכ”ל הנה לך מארגני המחאה. נשיא בית המשפט העליון אמר – חופש הביטוי אינו החופש לעצור את המדינה, יש הנחיות של פרקליטות המדינה והיועמ”ש מ2020 וכאן הם פשוט אומרים – אנחנו אוכפים את זה. בהתנתקות הוגשו 170 כתבי אישום ביום אחד. כל אזרחי ישראל רואים את האכיפה הבררנית, ולכן אני מרים כאן דגל אדום בוהק, זה לא יהיה נעים אם נצטרך לעתור לבג”ץ נגד היועמ”שית של הממשלה שלא עושה את תפקידה כמצופה”.

המפכ”ל קובי שבתאי יצא בישיבת הממשלה נגד הניצב המודח  עמי אשד, ואמר: “המשטרה היא א-פוליטית, גם אם יש ניסיונות לצבוע אותה כמשטרה פוליטית כמו שנעשה ביום רביעי האחרון”.

כשהיועצת המשפטית מולו אמר ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה: “הזכות להפגין במסגרת החוק היא זכות מקודשת. לכל אדם ולכל ציבור, ואנחנו מגנים בתוקף כל אלימות כלפי מפגינים מצד זה או אחר. הזכות הזאת שמורה הן למתנגדי הרפורמה, והן לתומכיה. הממשלה לא מעלה על דעתה להגביל זכות זאת. אבל הממשלה כן מבקשת לקבל דיווח מהי מדיניות האכיפה ביחס להפרות החוק שפוגעות בזכויות היסוד של מיליוני אזרחים, ומתבצעות כמעט על בסיס יומי במהלך ההפגנות”.

הוא הוסיף: “ההפרות האלה מתבטאות בחסימת עורקי תחבורה ראשיים במדינה, בשיבוש נמל התעופה, בקריאה לאי תשלום מסים, בהטרדת אישי ציבור וסביבתם, בקריאות להמרדה וסרבנות במטרה להשבית יחידות שלמות בצבא והפרות חוק בתחומים רבים אחרים”, המשיך ראש הממשלה. “הציבור צריך לקבל מענה לשאלה מהי מדיניות האכיפה והאם זוהי מדיניות אחידה? כי במדינה דמוקרטית לא ייתכן מצב שבו יש מדיניות אכיפה אחת כלפי ציבור מסוים, ומדיניות אכיפה שנייה כלפי ציבור אחר. לכולם ברור – אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ופגיעה אנושה בשלטון החוק”.