סייעת נטשה את הגן באמצע היום בגלל ריב. מה קרה לפיצויים שלה?

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב,  השופטת הדס יהלום, דחתה לאחרונה את כל תביעתה של סייעת בגן ילדים לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, תשלום פיצויים בגין פיטורים בהיעדר שימוע והפרשים לקופת פנסיה.

את התביעה הגישה הסייעת נגד מנהלת הגן, בטענה שפוטרה שלא כדין.

בית הדין האזורי לעבודה קיבל את גרסת מנהלת הגן, שיוצגה בהליכים על ידי עו”ד שרון חומרי, וקבע כי העובדת התפטרה ולא פוטרה.

על פי התצהיר שצירפה התובעת לתביעה, היא הועסקה בגן כסייעת במשך כשבע שנים. באחד הימים של חודש נובמבר 2017, היא טיפלה, יחד עם עובדת נוספת, ב-23 מילדי הגן. לטענת התובעת, בשלב מסוים מנהלת הגן העירה לה, כי היא אינה מסייעת לעובדת הנוספת, ועל רקע זה התפתח ביניהן ויכוח שגלש לטונים צורמים.

לטענת התובעת, במהלך הוויכוח, הפטירה לעברה מנהלת הגן: “אם לא נראית לך העבודה, את יכולה ללכת הביתה”. עוד טענה, כי לשאלתה – האם היא מתבקשת ללכת “עכשיו”, השיבה לה מנהלת הגן בחיוב.

לטענת התובעת, היא עזבה את הגן, רק לאחר שהפעוטות נרדמו וישנו את שנת הצהריים. לדבריה, היא נדרשה על ידי מנהלת הגן לכתוב מכתב, אולם המנהלת לא ציינה בפניה באיזה מכתב מדובר.

רק בהמשך, כך לטענתה, לאחר התייעצות עם חברה, הבינה כי מדובר במכתב התפטרות. לאחר התקרית בגן, טענה התובעת, היא חלתה ושהתה בחופשת מחלה.

עו”ד שרון חומרי, שייצג את מנהלת הגן, צירף לתיק מספר ראיות, התומכות בגרסתה של מרשתו, לפיה התובעת התפטרה בעצם עזיבתה את הגן באמצע יום עבודה. לדברי המנהלת, התובעת אף הודיעה לעובדות נוספות בגן על התפטרותה.

לבית הדין האזורי לעבודה הוגש תצהיר של עובדת נוספת בגן, אליו צורפה התכתבות בינה לבין התובעת. “שבת שלום. ככה עוזבים אחרי שבע שנים?”, כתבה העובדת לתובעת, ואילו התובעת השיבה לה: “כשלא מספיק מעריכים אותך, אז גם אחרי 10 שנים עוזבים ככה, דרך אגב הכל לטובה שיצא ככה”.

בהמשך כתבה לה התובעת: “אז אני חושבת שלא העריכו מספיק. כנראה שככה זה כשלוקחים כמובן מאליו”.

עו”ד חומרי צירף לתצהירה של מרשתו, התכתבות וואטסאפ בין התובעת לבין מנהלת הגן, שבה כתבה לה המנהלת: “….שכחת את המכתב”, ואילו התובעת השיבה לה: “…להזכירך, לאחר שפנית אליי וטענת שאני זאת שלא מסתדרת עם כל מי שאת מביאה לעבוד איתי, וזאת לאחר שאני מועסקת אצלך כבר שש שנים ונותנת את כל כולי, את זאת שאמרת באותו היום שמבחינתך אני יכולה ללכת עכשיו, כלומר מפוטרת… אני מודיעה בזאת, כי למרות שפיטרת אותי, אני לא מתכוונת להתפטר, ומבחינתי אני עדיין עובדת בגן וכרגע נמצאת בחופשת מחלה (אישור מחלה יימסר)”.

על פי פסק הדין, חרף טענת התובעת, לפיה שהתה בחופשת מחלה, היא לא העבירה למנהלת אישורי מחלה כנדרש, ואף הודתה בכך.

“היא אמרה שהתפטרתי ולא פוטרתי ולכן לא ראיתי צורך לשלוח את זה”, אמרה התובעת בעדותה בבית הדין, והוסיפה, כי לא קיבלה דמי אבטלה אלא “התחלתי לעבוד ישר, שכן נשארתי בלי משכורת”.

התובעת גם אישרה בעדותה, כי ביום שעזבה את הגן, התנתקה מקבוצת הוואטסאפ של עובדי הגן, ולדבריה עשתה כן, לאחר שהנתבעת אמרה לה ללכת ומכיוון שנפגעה. בסיכומים אף הוסיפה התובעת טענה נוספת, לפיה מדובר בהתפטרות בעידנא דריתחא.

מנהלת הגן נשאלה על ידי הרכב בית הדין, מדוע לאחר שהתובעת הודיעה לה שלא התפטרה, היא לא הורתה לה לשוב לעבודה, ועל כך השיבה: “אדם שמתנהל כמו שהיא התנהגה באותו יום, עזבה ילדים בני שנה וחצי לבדם, כשהאחראית שלה לא נמצאת בגן. אני החלפתי אותה ולילדים היה מאוד קשה שהיא עזבה. לקחתי את עצמי והחלפתי אותה”.

נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, השופטת הדס יהלום, קבעה בפסק הדין, כי התובעת התפטרה, כשעזבה את הגן באמצע יום עבודה, ביודעה כי קיים מחסור בסייעות במועד זה.

השופטת הוסיפה, כי התובעת לא חזרה בה מהתפטרותה בסמוך להתפטרות, וכי הודעת הוואטסאפ, שבה טענה שלא התפטרה, נשלחה זמן רב לאחר ההתפטרות ורק לאחר שהתובעת קיבלה ייעוץ משפטי. אין מדובר בחזרה מהתפטרות “בעידנא דריתחא”, פסקה השופטת.

לאור זאת, דחתה השופטת את כל רכיבי התביעה של העובדת וקבעה, כי העובדת אינה זכאית לתשלום פיצויי פיטורים וכל יתר רכיבי התביעה ומנגד קבעה, כי אין להשית ולחייב את העובדת בתביעה הנגדית שהוגשה נגדה, מעבר לקיזוז דמי ההודעה המוקדמת.

בנוסף, בית הדין אף השית על העובדת וחייב אותה לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 4,000 שקלים.