מאות חברים ובני משפחה ליוו הבוקר (שישי), בחלקה הצבאית בהר הרצל, את סמ”ר שילה יוסף אמיר הי”ד, בן 22 מקיבוץ מירב שבגלבוע, שנהרג אתמול בפיגוע סמוך לקדומים – בדרכו האחרונה.
במסע ההלוויה השתתפו השרים בצלאל סמוטריץ’, אופיר סופר וניר ברקת וראש מועצת קדומים חננאל דוראני.
מפקד סיירת גבעתי נפרד: “שילה, אנו עומדים כאן היום המומים וכואבים. התגייסת במרץ 21 ועברת את המסלול המאתגר על מנת להיות לוחם בסיירת. לאורך שירותך השתתפת במבצעים מורכבים, תמיד ראשון להתנדב. היית איש של אמת, אמרת כל שעל לבך. ביצעת כל משימה עד הסוף. אתמול, במקום לצאת הביתה, בחרת להצטרף לחבריך בסיירת לשמור על אזרחי ישראל. חתרת למגע ובכך מנעת פגיעה באזרחים ונפלת חלל”.
רב קיבוץ מירב הרב איתן צוקר ספד: “עלית בסערה השמימה. שנים רבות שאנחנו שכנים, מיום הולדתך וטוב לנו יחד. תמיד חיוך על השפתיים תמיד מילה טובה. חבר אמיתי של החברים שלך, לב טוב. הבית שלכם היה מתעורר לחיים שהיית בא מהצבא. תמיד ראית טוב. כולם ידעו שאפשר לבקש ממך עזרה”.
חבר מהקיבוץ אלקנה הכרמי ספד לחברו: “שילה אחי הגיבור. עד אתמול בלילה היו חמש סיבות לי”ז בתמוז והיום יש לנו שש. זה ברור לי למה זה ככה כי אתה ובית המקדש זה אותו דבר, אמת וטהרה עם אפס זיופים. אתה משכן להשם. רצית ונלחמת ולא ויתרת תמיד דרשת להבין את האמת ומה התורה רוצה מאיתנו. השם מתפאר בך, נתת את החיים שלך לארץ ישראל.
“אנחנו צריכים ללמוד ממך את האמת, היית הכי אמיתי מול חברים, משפחה ובורא עולם. הכיבוד הורים שלך, אין שני לו. נפלת במלחמה על ארץ ישראל”.
נתנאל עמוס, חייל בודד מקנדה, חברו של שילה מהצבא ספד: “הוא היה החבר הראשון שלי בצבא. תמיד היה איכפת לו מאחרים. הוא היה מודל בשבילי”.
חבר מהסיירת דניאל ימיני ספד: “שילה היה שועל קרבות אמיתי, כזה שכל אחד מהצוות היה רוצה להיות איתו במקומות הכי מסוכנים. היה מתקשר לאנשים שסוגרים שבת ושואל מה חסר להם. לעולם הצוות לא ישכח איך לקחת את המושכות והרמת את המורל בצוות”.
חברת משפחה דורית אבידני ספדה: “שילה היה נועז ואמיץ. אף אחד לא חשב שפירוש השם שלך יהיה ‘שי להשם’. שילה היה נער שנועד לגדולות. ידם של בני עוולה קטעה את העתיד הזה”.
דודתו רחל דדון ספדה: “ילד עם נשמה ולב ענקיים, מחובר בעבותות למשפחה. דאגת לבקר את סבתא בכל יציאה לחופשה ולהנות מתבשיליה. אתמול כששמעה את הבשורה, סבתא התרסקה ואמרה, ‘למה אני צריכה לקבור אותו, הוא צריך לקבור אותי’. אני עוד חשה את החיבוק החם שלך שביקרת אותי אחרי ניתוח. את החיוך הזה שלך, בני העוולה שפגעו בך לא יצליחו למחוק לעולם”.
שחר, אחותו, ספדה: “אני לא מבינה ומעכלת. אתה האור של הבית. תמיד מוקף בחברים, אהוב. אני לא מאמינה שאיבדתי אותך. לא איבדתי רק אח, איבדתי גם חבר. תמיד ידעת לעודד ולחבק. ידעת מתי להצחיק. הוכחת שאפשר להתגבר על כל מכשול ולהשיג כל מטרה”.
היא שיתפה: “היית מוכן לעשות כדי להגן על הארץ. לתת הכל בלי פחד ושאלות. זה מה שרצית לעשות בעתיד וזה מה שעשית אתמול. גיבור שלנו, של מדינה שלמה”.
רועי, אחיו ספד: “כתבתי לך מכתב אישי, ממני אליך. אתה איש של אנשים שאהבו אותך אהבת נפש. איש חכם וכריזמטי שלא משעמם איתו לשניה, פשוט מגנט חברתי. אנחנו נפרדים ממך אחרי שהתמסרת למשימה להגנה על הארץ”.
אסתר, אחותו ספדה: “לא היית אמור להישאר שם, התנדבת כמו שאתה תמיד אתה מציע את עצמך ותומך בכולם. הקב”ה בחר בך להיות שם בזמן הזה כדי לקחת אותך והשאיר אותנו עם כל הכאב למטה”.
“אני מאמינה שסיימת את תפקידך בעולם הזה. רצית לשמור על המדינה. נרצחת ביום החורבן וזה החורבן הפרטי שלנו. היית החייל הכי מורעל בצה”ל”.
אורלי, אמו ספדה: “גיבור שלי, אהוב שלי, אתה ידוע איך מרגישה אמא שלקחו לה את הבן המושלם? היפה והטוב והרגיש, הערכי. אתמול הרגשתי שלקחו ממני את נשמתי, את השמחה, את שארית כוחותיי, הלב מסרב להאמין, הוא נשבר לרסיסים, חיים שלנו, אתה יודע כמה קשה להחזיר פיקדון כמוך, פיקוד של 22 שנה של אהבה.
“לימדת אותנו אהבה מה היא, אהבה לבית, להורים, לאחים, לחברים, לסבתא והעיקר אהבה למולדת. אותה הכי אהבת, הבנת את השליחות שלך ודבקת בה, כלום לא יהיה אותו דבר, חרב עלינו עולמנו, בי”ז בתמוז. איבדנו את הנסיך הזהוב, זהוב השיער שלנו עם החיוך הקסום והלב הענק, מי שהכיר את שילה יודע שלהיות בסביבתו זה להיות שמח, זה בעיקר לשמוע כמה הוא גאה להיות בן משפחת גבעתי, סיירת גבעתי, שסגול הפך להיות הצבע שלנו.
“שילה שלנו לא יכלת לראות שמישהו עצוב, אבל אהוב שלי כל מה שהשארת אחריך זו משפחה שבורה, נוח על משכבך בשלום, תהיה מליץ יושר על עם ישראל, ריבונו של עולם, שמור על חיילי צה”ל שלנו, עשה שלום עלינו ועל כל עם ישראל ומצא לנו נחמה בתוך הכאב הבלתי נתפס הזה”.
דוד, אביו של שילה ספד: “שילה בן יקר ואהוב שלנו, קשה לי המעמד הזה, אני לא מעכל שאני עומד מול עם ישראל ומספיד אותך, אהוב ליבי. איך ממשיכים הלאה בלעדיך? אוצר יקר ומלא שמחת חיים, שילה יקר, תמיד היית ראשון, ואחרון לעזוב, אהוב היית על המשפחה והחברים, נוכחותך הציפה בשמחה את כל סביבתך.
“גם בלכתך לקחת את המשימה וחתרת ראשון למגע, וכך ספגת את האש. שילה אהבת חיינו, במותך ציוות לנו את החיים, לעולם תישאר בליבנו, ולך ריבונו של עולם, אנחנו נרדפים, על יושבינו בארצנו שלנו וכי דבקנו בך אדוני אלוהינו, מכאן נשבעים אנחנו שנשמור על ארצנו לעד לנצח נצחים. ואתה שילה, מחמד אהוב, נוח על משבכך בשלום, ובבקשה ממך ריבונו של עולם, שמור והגן על חיילי צבא הגנה לישראל ועל ארצנו הקדושה”.
שר הכלכלה ניר ברקת ספד: “קשה לתאר את כאב הלב שכולנו חשים ברגעים האלו, אבדה גדולה למדינת ישראל כולה. רני מביע את הצער העמוק על נפילתו של שילה ז”ל הי”ד. אין דרך לנחם על אובדן של בן ואח. נוכל להבטיח שמורשתו ודמותו תמשיך להאיר לנו את דרכנו”.
ברקת המשיך: “הטרוריסט השפל שביצע את הפיגוע, הגיע בשביל לרצוח בכולנו בגלל היותנו יהודים. הטרור מנסה להפחיד אותנו. התשובה שלנו היא לא רק לפגוע במרצחים. התשובה שלנו היא להעמיק את האחיזה שלנו בקרקע. נמשיך להוכיח לטרוריסטים, לא בדיבורים אלא במעשים שהם לעולם לא יצליחו להשיג את מטרתם”.