סיפור מרגש במיוחד נחשף בימים האחרונים בעלון הייחודי ‘שבתי’, שיצא לאור במלאות השלושים לפטירת מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל על ידי ‘איחוד בני הישיבות’ – העושים לילות כימים למען רבבות בחורי הישיבות, כדי לסייע להם בעלייתם הרוחנית בפרט ביומא דפגרא, כשחוזרים לבתיהם.
הסיפר שנחשף בעלון סופר על ידי אחד מתלמידיו: היה זה במעמד הסיום שערכו בחורי ישיבת פוניבז’, אשר סיימו לאחר זמן ארוך את מסכת ‘בבא בתרא’. לכבוד המעמד הגיעו ראשי הישיבה הגרי”ג אדלשטיין ויבחלט”א מרן הגרב”ד פוברסקי לחגוג עם התלמידים.
כראוי למעמד, הוזמנה תזמורת שתנגן לכבודה של תורה.
באמצע המעמד, בעוד בני הישיבה רוקדים ומפזזים, נחרד הגרי”ג אדלשטיין מהשירים שנוגנו. הוא שלף מכיסו נייר חלק ועט ושרבט מספר מילים, אז קרא לתלמידו הרב אברהם צבי ברמן וביקש ממנו לקרוא את הנכתב. “תדאג בבקשה, שהתזמורת תנגן את השירים האלה ושכמותם”.
אחד התלמידים שהשתפו באירוע חשף בעלון ‘שבתי’ את הפתק שהעביר מרן ראש הישיבה, שם נכתבה רשימת שירים: “מה יתרון לאדם, אבינו אב הרחמן, עולם הזה דומה לפרוזדור, כי כל פה לך יודה, כי הרבית טובות”.
מרן ראש הישיבה הוסיף גם בכתב ידו: “תזמורת. קול נמוך פחות מקול הציבור”.
מתברר כי גם הטונים שנכנסו למחנה הפריעו לו. כזה היה, אדם שראשו הגיע השמיימה אך חרד היה גם על דברים קטנים כמו ווליום התזמורת ושירים חדשים שנכנסו להיכל הישיבה.
התלמיד שחשף את הסיפור בעלון כתב: “כך חרד מרן זצ”ל על קדושת התורה, ובניה – בוניה. יש שירה, ויש שירה של בית מדרש. יש שירה, ויש שירת התורה. שירה של בני תורה. והיה דף האקורדיון הכל כך מוכר מהשיעורים והשיחות, לשיעור נצח עבורנו… חרוט בליבנו… שיחה שנאמרה בקול דממה דקה, ותהדהד בחן והדר – בציווי ובקשה – שמרו נא בני על קדושתכם… לעד”.
לצפיה בגודל מלא – לחצו על התמונה:
