למה המיזם החדש הושק ב’ארחות תורה’, ומה קרה בבית הגר”ד לנדו

1.

מאבק ההנהגה בציבור הליטאי, אחרי הסתלקותו של מרן הגרי”ג אדלשטיין ז”ל, כפי שהוא בא לביטוי מעשי במאבק על ‘הטלפונים הכשרים’, ממשיך להכות גלים בציבור של ‘דגל’.

הזדמנות אחרונה להירשם לשירות אזרחי: תכלס’, זה מה שאתה מקבל

הבוקר פורסמה על לוחות המודעות בישיבה הנחשבת ‘ארחות תורה’, שהוקמה על ידי מרן הגראי”ל שטיינמן זצ”ל, וממוקמת בבני ברק – מודעה מטעם גמ”ח הטלפונים של הישיבה, תחת הכותרת “זה היום עשה ה'”.

וכך נאמר בה:

“בהוראת רבינו ראש הישיבה שליט”א בס”ד החל מהיום כל המכשירים בגמ”חים יהיו בכשרות הוועדה החדשה ‘ועד בני תורה’ – ‘הקומה הכשרה’ מיסודו של רשכבה”ג מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זללה”ה ובראשות רבינו ראש הישיבה שליט”א”.

בישיבת ‘ארחות תורה’ מכהנים ארבעה ראשי ישיבה. במודעה זו הכוונה היא אל הגאון רבי ברוך-דב דיסקין, מי שהקים את ‘ועד בני תורה לכשרות הטלפונים’ של הציבור הליטאי.

אין ספק שמדובר בחיזוק משמעותי למותג החדש ‘סימהדרין’.

בעקבות הטור הקודם על הקרב על ‘הטלפונים הכשרים’, פנה אל מערכת ‘חרדים 10 גורם המעורב היטב בנושא ומקורב לצד התומך במיזם החדש, ובכך שהגר”ד לנדו, ראש ישיבת סלבודקה הוא – ורק הוא – מנהיגה הרוחני של ‘דגל התורה’.

הנה הגרסה שלו, במלואה. נציין, כי פניה אל גורמים מ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’ ש”חידשה פניה” נתקל בחומת שתיקה. איש לא היה מוכן לאשר או להכחיש את הדברים.

לצפיה במודעה בגודל מלא – לחצו על התמונה

2.

הנה הסיפור:

כשהגיעו לשאול את פי הגר”ד לנדו כיצד לנהוג במאבק על ‘כשרות הטלפונים’, הבהיר ראש הישיבה כי הוא בהחלט תומך בכשרות החדשה של ‘ועד בני תורה’, עליה סמך גם מרן הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל את ידיו, אך מנגד אינו רוצה לפגוע בהגרמ”ה הירש, גם הוא ראש ישיבת סלבודקה – ולכן לא יביע את דעתו בציבור.

כשנכנסו אל ראש הישיבה עם מכתב שכתב הגרמ”ה הירש לשמירת  ‘הקומה הכשרה’ וחידוש פניה של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’, עליו חתמו חברי ‘המועצת’, כשאליהם מצטרף גם הגר”י עדס – אין זה נכון שהגר”ד לנדו סירב לחתום ראשון, אלא פשוט סירב לחתום, “עד ששואלים את הרב דיסקין לדעתו בנושא”.

היה זה ממש ערב צאתו של הרב לנדו לחו”ל, למסעו ללייקוד, לא הספיקו לתפוס את הרב דיסקין לפני היציאה, ו”הובטח לרב שלא מפרסמים את המכתב בלי אישורו של הרב דיסקין ועל סמך זה, ורק על סמך זה, הוא הסכים לחתום”.

ואז פורסם המכתב. אכן, היו מבוגרי ישיבת סלבודקה שראו חובה וגם זכות לעצמם לתלוש את המודעות, שלדעתם “פגעו ברבם”.

לדבריו, “זו הסיבה שהמכתב לא פורסם בשום יומון המכבד את עצמו”, כהגדרתו. כיוון שהרב לנדו עצמו אסר לפרסמו, משום “שטען שרימו אותו ולא באמת שאלו את הרב דיסקין תחילה ולפני הפרסום”.

בשל הרצון להציג את כל הדעות והגרסאות, הבאנו את הדברים במלואם.