1.
כביש הגישה היחיד שיש לעיר מודיעין עילית, עיר חרדית עם 84,592 תושבים, עולה מעת לעת לכותרות, אבל מטריד באורח קבע את קבוצות הווטסאפ של התושבים.
הזדמנות אחרונה להירשם לשירות אזרחי: תכלס’, זה מה שאתה מקבל
אין תושב, ואני בתוכם, שאינו מכיר את הריטואל: שעות הבוקר המוקדמות, אתה ממהר לפגישה בתל-אביב (למשל), מנסה לצאת מהעיר, אבל ללא הצלחה. לעיתים זה כרוך בשעה פקק – ואין לך אופציות נוספות, גם לוויז אין.
אז אתמול הגיעה בשורה כואבת: סגן השר לפיתוח חרדי אורי מקלב הודיע במליאה כי מינהל התכנון לא מאשר כביש גישה נוסף לעיר.
“אנחנו רואים את הסבל הרב של התושבים במקום והאנשים המבקשים להגיע לעיר”, אמר מקלב, “אני מנהל שיח רב עם ראש העיר יעקב גוטרמן בנושא, באחרונה קיימנו סיור שטח במקום של אנשי המקצוע ויחד עם תושבי העיר בכדי להסביר את התהליכים במקום”.
כעת פועלים לפיתוח הכביש הקיים: הרחבה מחד מסלולי לכביש מודרני עם שלושה נתיבים לכל כיוון. מדובר בעבודת תשתית מורכבת מאוד וסיום העבודות מתוכנן רק לשנת 2026.
וכך, נכון להיום, זה רק עניין של זמן עד שיתרחש, חלילה, אסון במהלכו ייאלצו לחלץ במהירות נפגעים מהעיר – ולא ממש יוכלו לבצע זאת. או-אז תקום ועדת חקירה, וימנו כנראה פרויקטור, שיזכיר שישנה אופציה במגירה על חיבור כביש גישה נוסף (הוא קיים, רק צריך לשחזר אותו) מצדה המזרחי של העיר, היישר אל כביש 443.
אלא שארגונים ‘ירוקים’ התנגדו לאופציה הזו, בטענה שהכביש יזיק לצבאים המשוטטים באיזור ולטבע.
ובתחרות בין הצבאים לבין 84,592 תושבי מודיעין עילית, בהם רבבות ילדים ונשים הרות – הצבאים ניצחו.
2.
מקלב הבהיר שאין בעיה תקציבית לסלילת הכביש, ולמרות שהתכנון כבר בוצע – הוא אינו מאושר בוועדה.
הלכתי לבדוק מדוע.
אז קודם כל פניתי, בטעות מתברר, אל משרד הבינוי והשיכון. אלא ששם הזכירו לי שבתקופת משה כחלון הוא דרש שהמשרד יקבל את ‘כל ארגז הכלים’, וכך מנהל התכנון הוצא ממשרד הפנים. אבל כחלון הלך, והמינהל שב חזרה למשרד הפנים.
משרד הפנים? משה ארבל שם. איש אינו חושד באיש הנמרץ, שהשיק בהצלחה את ‘מרתון דרכון’, וזוכה למחמאות גם מעיתונאים שאינם חשודים באהדה לש”ס, שיזניח דבר כה חשוב כמו כביש גישה לעיר חרדית גדולה.
בדקתי ומצאתי שיש יהודי מוכשר, העושה את דרכו מסגנות בעיר תל-אביב היישר אל ניהול מינהל התכנון. פניתי אליו.
מתברר, שבמדינת ישראל הבירוקרטיה עדיין חוגגת (בגדול). בשל כך, כביש למודיעין עילית (או כל כביש ביו”ש) נדרש גם למינהל התכנון וגם למשרד הבטחון. רגע לפני שפניתי אל שר הבטחון יואב גלנט, נזכרתי שבהסכמים הקואליציוניים בדיוק הנושא הזה שנלקח מידיו, והועבר לידי השר במשרד הבטחון בצלאל סמוטריץ’.
בקיצור, חד גדיא.
חזרתי אל אורי מקלב, העברתי לו את הממצאים, והוא הבטיח לשוחח עם הגורמים הנכונים ולנסות לפתור את הפלונטר.
ניחוש שלי: הוא לא יצליח. לא כי מקלב אינו מוכשר, מדובר באיש ביצוע שתסתחררו מיכולותיו, אם תנסו לעקוב אחריהם. גם ראש העיר הנמרץ של מודיעין עילית, שהשקיע מאות אם לא אלפי שעות בפרשה, לא יצליח.
למה? כי הצבאים.
3.
גם ב’ויקיפדיה’ מתוארת הצרה (תרתי משמע) צרורה:
“לעיר נתיב בודד המשמש לכניסה ויציאה היוצר ‘צוואר בקבוק’ ומקשה על התנועה לעיר. הכניסה העיקרית לעיר תוכננה מכיוון כביש 443 ישירות מצומת מכבים, אך העניין תקוע כבר שנים בהליכי תכנון. במקום זאת הנכנסים לעיר נאלצים להשתמש בכביש 446 שאינו מיועד לכמות כל כך גדולה של אמצעי תחבורה… לעיתים כשמתרחשת בו תאונה, העיר נחסמת למספר שעות. ב-31 במאי 2016 נחסמה העיר על ידי משאית שהתהפכה, ובמשך כשבע שעות הייתה העיר סגורה. במספר מקרים של חסימת הציר העיר שותקה לחלוטין”.
בסוף שנת 2016 אישר משרד התחבורה בראשות ישראל כ”ץ כביש גישה חדש לעיר, שצפוי לצאת ממזרח העיר ולהתחבר ישירות לכביש 443, ולהקל משמעותית על עומסי התנועה.
ימים חלפו, ממשלת השינוי הוקמה, משרד התחבורה הופקד בידי מרב מיכאלי, ומקלב מצא עצמו מציג שאילתה דחופה בנושא. לשבחה ייאמר, שהיא הבהירה כי מזדהה עם מצוקת התושבים במודיעין עילית, כמו גם עם מצוקת התושבים המתגוררים בכפרים הקטנים יותר באזור, הבטיחה שמשרדה יבחן את הנושא ובהחלט יקדם את הכניסה החדשה.
אבל אז זה נתקע, עד עצם היום הזה.
בינואר 2021 הודיעה מרב מיכאלי רשמית על ביטול התוכנית של השר ישראל כץ, “בגלל דרישת ארגוני הטבע שחוששים מהכחדת צבאים”.
וכך, נכון להיום, הגם שהשרה להגנת הסביבה עידית סילמן הבהירה שלא תתנגד לסלילת הכביש, הוא אפילו לא בתוכנית.
למה? כי הצבאים.
4.
קיץ 2022, ימי ממשלת השינוי. ועדת הפנים והגנת הסביבה מתכנסת. על הפרק: העיר מודיעין עלית זקוקה לכביש יציאה נוסף.
במשרד התחבורה של השרה מרב מיכאלי מודים: כביש 4431 (הכביש החלופי המתוכנן) לא בתיעדוף אצלנו. במשרד הבטחון מתעקשים: הצורך בכביש 4431 הוא בטחוני והומניטרי.
ראש עיריית מודיעין עלית, יעקב גוטרמן, מספר בוועדה שכבר בשנת 2002 הופקדה התוכנית הראשונה של הכביש, אבל מאז היא לא קודמה.
הוא גם הטיח דברים קשים: “אתם גורמים לכך שאנשים יקפחו את חייהם. אם מתהפכת משאית על כביש 446 אין יוצא ואין נכנס, אם יש חפץ חשוד או תאונה על הכביש – הכל נעצר. אם פורצת שריפה אין אפשרות פינוי. מדובר בפיקוח נפש”.
אז נכון, גם הוא מודע לחשיבות הנושא האקולוגי: “עבדנו שנים עם טובי האדריכלים כדי למצוא את החלופה הטובה ביותר ומה שמוצג לפניכם היא החלופה שנבחרה”.
אבל דרור בוימל, מהחברה להגנת הטבע, הכריע: “החלופה שנבחרה לא טובה ומחסלת את המתחם. עם הכביש מגיעה תאורה, אשפת שוליים, רעש וזיהום מים והמשמעות היא שהמסדרון יחוסל. המשמעות היא שאנחנו מחסלים את כל הטבע במרחב הזה דה פקטו”.
הצבאים ניצחו.
5.
הנה עמדת ‘החברה להגנת הטבע’, כדי שתבינו עד כמה זה קריטי לצבאים.
“מדובר בכביש חדש המוצע בשטח טבעי לחלוטין אשר מחובר באופן רציף וקבוע אל המסדרון האקולוגי הארצי הגדול והחשוב ביותר אשר במזרח ישראל, והוא מהווה חלק בלתי נפרד ממנו. אזור זה הינו בעל איכויות יוצאות דופן וברמה הגבוהה ביותר באזור מרכז הארץ המצטופף, וראיה לאיכותו וחשיבותו, הוא עדרי צבאים עם עשרות פרטים החיים בו.
“נזכיר כי הצבי הארץ ישראלי, אשר הינו מין בסכנת הכחדה עולמית, מאוים כל העת בשל איומי חורבן והרס על אזורי המחיה שלו, בדיוק כפי שמוצע על ידי כביש זה.
“החברה להגנת הטבע מתנגדת באופן נחרץ לקידום כביש 4431 המתוכנן, בשל הפגיעה האנושה וכליה של המסדרון האקולוגי הארצי במרחב, אשר ככל הנראה תביא לחיסול של הצבאים בו.
“הערכיות והחשיבות האקולוגית של המרחב – מדובר במרחב עשיר ביותר בערכי טבע במרכז הארץ. המסדרון האקולוגי הקיים בגבעות מדרום וממזרח לכפר רות, ממזרח לכפר האורנים, מדרום למודיעין עילית ובמרחב נחל מודיעים, מהווה חלק בלתי נפרד ורציף של המסדרון האקולוגי הארצי הגדול והחשוב ביותר במרכז הארץ אשר כולל בין השאר את מרחב מודיעין, יער בן שמן, שמורות הטבע הגדולות הדום השומרון ונחל שילה ואזורים נוספים ומחבר את צפון הארץ לדרומה.
“מרחב זה כולל בתי גידול ושטחי בתה רגישים ואיכותיים, שהולכים ונעלמים ממרכז הארץ, וראיה לאיכותם הוא הקיום של עדרים מרשימים של צבי ארץ ישראלי שהוא מין בסכנת הכחדה עולמית. בסקרים שנעשו בשטח נספרו 70-90 צבאים, אחת האוכלוסיות הצפופות ביותר במרכז הארץ. עדרי הצבאים נעים במרחב שבין גדר ההפרדה לישובים וזקוקים למרחב תנועה רציף, רחב וגדול כדי להתקיים. גם אוכלוסיית הצבועים, אשר הינו מין בסכנת הכחדה, במרחב זה ובמרחב מודיעין מהווה את אחת מאוכלוסיות הצבועים הצפופות ביותר בישראל.
“בסקרים שנעשו וכן במצלמות מעקב זוהו בשטח יונקים רבים נוספים, כולל מינים נדירים כגון דלק הסלעים וגירית מצויה וכן מספרים מרשימים של יונקים כגון דרבן, תן זהוב, שועל מצוי וחזיר בר. המגוון הביולוגי באזור הוא כה מרשים, כך שכל סיור בשטח מבטיח תצפית בבעלי חיים, דבר לא שכיח במרכז הארץ.
“השטח כולל מספר מרשים של ציפורים יציבות ונודדות. בגבעות מקננים מיני ציפורים חובבי בתה טיפוסיים כגון סלעית קיץ, צוקית בודדת, כוס החורבות וכן מינים נדירים כגון פיפיון הרים ושיחנית גדולה, כאשר שני מינים אלו נעלמו מאזורים רבים בארץ ונמצאים בסכנת הכחדה ממשית כמקננים בישראל.
“במרחב מקננים דורסים גדולים כגון עקב עיטי, אוח עיטי וחיוויאי הנחשים בצפיפות מרשימה. בנוסף למינים המקננים השטח נמצא בלב ציר הנדידה הגדול בישראל ונצפו בו קרוב ל- 200 מיני ציפורים. מינים אלו משתמשים בבתי הגידול העשירים כאתרי חנייה חשובים במהלך הנדידה פעמיים בשנה. בנוסף, השטח עשיר בזוחלים, דו-חיים וחסרי חוליות רבים. בנוסף לבעלי החיים, בתי הגידול הטבעיים הינם בעלי חשיבות נופית וכוללים צמחים מוגנים רבים, מספר רב של סחלבים, צמחיית בתה נדירה ופריחה עונתית מרשימה.
“לסיכום, המגוון הביולוגי במרחב התכנית הוא יוצא דופן בהיותו אחד האזורים העשירים ביותר בערכי טבע במרכז הארץ, ובישראל בכלל.
“סלילת הכביש תיפגע קשות באוכלוסיית הצבאים המשתמשים בשטח זה כמקום מחסה ומסתור. אוכלוסיית הצבועים במרחב המשתמשת בשטח זה כמקום מחייה, תיפגע קשות גם היא והדבר יהווה מכה אנושה למין זה. הכביש ינתק את שטח הגבעות הסלעיות והמיוערות מדרום לכפר רות, מהשטח הגדול שמצפון לו, שהוא שטח מתפקד בצורה טובה מאד בו נמצאים צבאים, ובכך יפגע קשה ביכולתם להתקיים כאוכלוסייה גדולה ויציבה.
“בגבעות שממזרח לכפר רות וכפר האורנים, הכביש מתוכנן בלב המרחב הפתוח, ומקטין בצורה קשה את שטחו וקוטע את הרצף שלו. הדבר יפגע קשה באוכלוסיית הצבאים אשר חייבת מרחב מחייה, בשל דריסות של צבאים שמתלוות לכבישים ובשל דחיקת האוכלוסייה מהמרחב. הכביש יפגע באופן דומה גם באוכלוסיות בעלי החיים האחרות”.
שנסכם? סליחה שחשבנו, ולו לרגע, שבטחון בני האדם קודם לערכים ‘הירוקים’.