פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד נחמיה אינדורסקי, תושב העיר כבן 27 – זאת לאחר שאיים ותקף את שחר גליק, עיתונאי גל”צ שסיקר אירוע שהתקיים בניגוד להגבלות הקורונה.
הזדמנות אחרונה להירשם לשירות אזרחי: תכלס’, זה מה שאתה מקבל
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו”ד חני שפירא, המתלונן – עיתונאי בגלי צה”ל – הגיע לאזור כיכר בעלז בירושלים לסקר אירוע של חסידות בעלזא שהתקיים בניגוד להגבלות הקורונה שחלו באותם ימים.
גליק התיישב על ספסל ועדכן את חברו לעבודה בהתרחשות. אז הגיע הנאשם והתיישב לצידו של גליק, נקב בשמו הפרטי והציג לו באמצעות הטלפון הנייד שלו תיעוד שהעלה גליק מוקדם יותר באותו ערב לחשבון הטוויטר שלו, במסגרתו תיעד התקהלות בלתי חוקית.
הנאשם אמר לגליק: “את התיעוד שלך מרוממה הבאת, עכשיו הגיע הזמן שלך ללכת”.
העיתונאי סירב ללכת מהמקום והסביר כי מדובר בספסל ציבורי.
כתב האישום מגולל מה קרה בהמשך: “בשלב זה החלו להתקהל סביב המתלונן כחמישה עשר חסידי בעלז, כשהנאשם חוזר שוב ושוב, בטון מאיים, על כך שממליץ למתלונן ללכת מן המקום. בעקבות זאת, שלח המתלונן לי’ הודעה “הגיעו לאיים עליי”. המתלונן התמיד בסירובו ללכת מהמקום.
“או אז, התנפל הנאשם על המתלונן וסימן לחסידים להצטרף. כשבעה מהחסידים הצטרפו לנאשם ויחד הם תקפו את המתלונן במשך כשתי דקות, במהלכן חטפו מידיו את מכשיר הטלפון הנייד שלו והעבירו אותו לידי הנאשם, בעוד המתלונן צועק שוב ושוב ‘הצילו’.
“מיד לאחר מכן, אמר הנאשם למתלונן כי אם הוא רוצה לקבל חזרה את מכשיר הטלפון הנייד שלו, שייגש יחד איתו לסמטה. המתלונן אמר שהוא חושש לעשות כן. אז, השיב הנאשם כי הוא שומר עליו, וכשם שהורה לחסידים להתנפל עליו, כך לפקודתו הם גם יתרחקו מהמתלונן.
“בעקבות זאת, הלך המתלונן יחד עם הנאשם לסמטה. בסמטה, דרש הנאשם מהמתלונן שיספר לו את פרטיו האישיים, מקום מגוריו, מקום עבודתו ומי הם שולחיו. כן דרש הנאשם מהמתלונן שייתן לו לצלם את רישיון הנהיגה ותעודת העיתונאי שלו, באומרו: ‘אני רוצה לדעת הכל כדי שחס ושלום לא נגיע למצב
שמחר מה שקרה פה יהיה כתוב. אתה מבין אותי? אני שואל אותך עכשיו, אתה מבין אותי?’ ובהמשך אמר למתלונן: ‘אני אגיד לך דוגרי, היו יכולים להרוג אותך’.
“הנאשם אף הבהיר למתלונן כי כדאי לטובת שניהם שלא יספר מה קרה.
“המתלונן ביקש לקבל חזרה את הטלפון הנייד שלו, והנאשם שאל אותו כיצד יוכל להיות בטוח שלא יספר כלום. המתלונן השיב שהוא מפחד על חייו ולכן לא יספר לאף אחד. הנאשם שאל את המתלונן למי כבר הספיק לספר, והמתלונן השיב שסיפר ליובל שגב שמאיימים עליו.
“אז, קרא הנאשם את ההתכתבות של המתלונן עם יובל שגב ודרש מהמתלונן שיכתוב ליובל שגב שהוא עוזב את המקום ושלא היה כלום. בעקבות זאת, כתב המתלונן ליובל שגב ‘עזבתי… לא היה כלום’.
“אז אמר הנאשם למתלונן: ‘אני ממליץ לך עוד פעם. אני מקודם המלצתי לך, אני לא הזהרתי אותך ולא איימתי עליך, אני פשוט אמרתי לך יפה… אני אגיד להם שייתנו לך ללכת, רק דבר אחד’, ואז נקב הנאשם בשמו של עיתונאי אחר, אמר שהעיתונאי האחר עתיד להתגרש בשבוע הבא והסביר שזה קרה בגלל שהעיתונאי התערב בעניינים של אחרים.
“לאחר מכן, איפשר הנאשם למתלונן ללכת מהסמטה. בשל חששו של המתלונן מהנאשם ומאיומיו, הוא נמנע מלפנות לניידת המשטרה ולאמבולנס שהזמינו עבורו עוברי אורח שנכחו ברחוב, והוא התרחק מהמקום. רק בשלב מאוחר יותר, סיפר המתלונן את שקרה לו ופנה להתלונן במשטרה רק יום למחרת.
“כתוצאה מתקיפת המתלונן, נקרעה חולצתו, נגרמו לו שריטות במצחו ובצווארו, הוא נפצע ברגלו, ודם ניגר על צווארו ועל מצחו”.
כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, איומים וסחיטה באיומים.