אייכלר: עובדים חרדים ברשויות וחברות? “להציב יעד מספרי ברור”

אריה ריבקינד
|
ח' תמוז התשפ"ג / 27.06.2023 19:54
ועדת העבודה והרווחה החלה לדון בהצעת חוק שתחייב חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות בייצוג הולם לחרדים • אייכלר: “כל הדרישה לתארים שאינם קשורים לביצוע התפקיד, נועד להדיר את החרדים” • גפני: “יש לי מלא פניות מחרדים שהגישו מועמדויות ולא התקבלו כי הם חרדים”

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח”כ ישראל אייכלר החלה לדון היום (שלישי) בהצעת חוק שתחייב ייצוג הולם של עובדים חרדים, ערבים ועולים חדשים בכל חברה ממשלתית – בהתאם לחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה.

אפילו 10 ס”מ: מה סיבת המוות של ילדים המובילה בקיץ? • הנתונים

עוד מוצע לקבוע בחוק, שבכל רשות מקומית, לרבות חברות עירוניות, ייועדו משרות למשתייכים לאוכלוסיות הללו בהתאם ליחסן מקרב כלל תושבי הרשות המקומית בגילאי העבודה.

בפתח הדיון אמר יו”ר הועדה, ח”כ ישראל אייכלר: “זה שנים רבות שאנו דורשים להכיר בלימודים תורניים כתואר אקוויוולנטי לצרכי תעסוקה. כל בעל תפקיד צריך לקבל הכשרה ותואר למקצוע בו הוא עוסק בלבד. כל הדרישה לתארים שאינם קשורים לביצוע התפקיד, נועד להדיר את האוכלוסייה החרדית והאזרחים שאינם שייכים לקהילה האקדמית במדינה”.

לדבריו, “הדבר מוכח בעליל, כאשר מתוך למעלה מעשרת אלפים חרדים בעלי תואר אקדמי, התקבלו רק כמה מאות במגזר הציבורי, רובם ככולם בתפקידי פקידות נמוכה. הגיעה העת להפסיק את היחס המפלה והדוחה את האזרח החרדי מכל תפקיד ופרנסה במגזר הציבורי.

“כשם שיש יעד מספרי מוגדר לייצוג הולם לנשים, למגזר הערבי ולבעלי מוגבלויות, צריך לקבוע יעד מספרי ברור המשקף את אחוז החרדים במדינה או ביישוב”.

בדיון עלה, כי חובת ייצוג הולם ברשויות המקומיות ובחברות ממשלתיות קיימת כבר היום כלפי האוכלוסייה הדרוזית ויוצאי אתיופיה. כמו כן צוין בדיון, כי קיימת חובת ייצוג הולם גם לאנשים עם מוגבלות, המעוגנת במסגרת חוק אחר.

ח”כ משה גפני, מיוזמי הצעת החוק, אמר: “יש כיום החלטת ממשלה שהאוכלוסייה החרדית צריכה להוות כ-7% מהעובדים בשירות המדינה ואנחנו רחוקים מאוד מהיעד. יש לי מלא פניות מחרדים שהגישו מועמדויות למשרות ולא התקבלו בשל היותם חרדים. אם מדברים כל הזמן על הצורך לשלב את החרדים – צריך לשים לב לדברים האלה ולקדם פתרונות.

הוא הוסיף: “בעבר חוקקנו חוק שמחייב ייצוג הולם במשרדי הממשלה ובדירקטוריונים. כעת אנחנו רוצים לתת את אותו מענה להיעדר הייצוג גם בחברות הממשלתיות וברשויות המקומיות. חשבתי שנכון לצרף לחובת הייצוג ההולם גם את האזרחים הערבים ואת העולים החדשים, כפי שעשינו גם בעבר”.

ח”כ יונתן משרקי ביקש לוודא שהייצוג ההולם יהיה בכל המשרות, בכלל הדרגים ולא רק בדרגים הנמוכים.

נציג משרד המשפטים הסביר: “ייצוג הולם זה לא רק עניין כמותי, אלא גם איכותי ולכן בהגדרה של ייצוג הולם כתוב ‘בכלל המשרות והדירוגים יינתן ביטוי הולם’. כלומר, כדי לעמוד בדרישות החוק, החברה או הרשות צריכים לנקוט פעולות כדי להגיע לייצוג הולם של כלל הקבוצות בכלל המשרות והדירוגים”.

ח”כ יצחק פינדרוס, גם הוא מיוזמי הצעת החוק, אמר: “אם אני מאפשר לרשות להחליט בעצמה על היעד, היא יכולה להחליט שעל כל 500 עובדים היא תעסיק עובד אחד מהאוכלוסיות שאינן מיוצגות. מה ימנע את זה?”

יו”ר הוועדה ח”כ אייכלר דרש להציב יעד לייצוג ההולם במספרים ברורים: “ללא יעד ברור החוק הוא חלול. יש לקדם את החוק במקביל להצבת יעדים ברורים”.