שמעון שיפר: אני לא אוהב שכל צד סופר את ההרוגים של הצד השני…
מיקי רוזנטל: שיפר, האיש (-נתניהו) נואם בחסד, באמת, אין הרבה נואמים כמוהו. הבעיה היא המציאות שמפריעה. התושבים במדינת ישראל, שייצא קצת לשטח, אנשים פה מוטרדים מימין ומשמאל, דואגים מאד מאד מהמצב. לא רק מהתגברות הטרור ועליית המחירים ואי הוודאות הפוליטית והשלטונית…
דרוקר: אני כנראה מוטה מדי, זה (-נאום הבלונים) היה נשמע לי אדיוטי לחלוטין.
שרי: אני באמת באה מהכנסת. פגשתי ביציאה את לימור סון הר מלך, אשה מקסימה, היא אמרה שמנסים לראיין אותה מ-11, 12, 13 והיא סירבה, אבל איתי דיברה. ותוך כדי השיחה היא בכתה, שזה אצלי שוס לאמינות של הדברים. זה גומר עלי…
דרוקר: כלומר, מי שבוכה, הוא אמין. אני למדתי כשהייתי בחדרי חקירות, מי שבוכה זו מניפולציה.
שרי: אני רוצה לומר לך משהו שאתה דווקא תאהב לשמוע אותו. היא אומרת לי – אנחנו יושבים בממשלת ימין, ונתניהו לא סופר אותנו. אפרופו בלונים לא בלונים, עזבו אתכם, זה הדבר הקטן פה. הילדים שלה הם מטווח ברווזים!