אחרי הדלפת קריסת השוחד: זו דרישת הפרקליטות מהשופטים

חיים טוויל
|
ו' תמוז התשפ"ג / 25.06.2023 18:27
הפרקליטות התייחסה לראשונה למסר של השופטים על הסיכוי שנתניהו יורשע בשוחד: “הדלפה מגמתית” • הגישה לשופטים בקשה: לזרז את המשפט על ידי קביעת מועדים נוספים לשמיעת עדויות • “לאור ההדלפות” מבקשים שלא לקיים שיחות סגורות, אלא בפומבי באולם ובליווי פרוטוקול

קריסת סעיף השוחד בתיק 4000: פרקליטות המדינה התייחסה אחר הצהריים (ראשון) לראשונה למסר שהעבירו השופטים במשפט נתניהו לפיו התביעה תתקשה להוכיח את סעיף השוחד בתיק.

אפילו 10 ס”מ: מה סיבת המוות של ילדים המובילה בקיץ? • הנתונים

על פי הדיווח ביום חמישי בחדשות 13, שלושת השופטים טענו כי יהיה קשה להוכיח את הסעיף המשמעותי ביותר בתיק – וזאת אחרי שכל עדי התביעה כבר נחקרו על דוכן העדים.

“מדובר בהדלפה מגמתית ולא מדויקת שעלולה לפגוע בהמשך התנהלות המשפט”, נאמר במכתב שנשלח לבית המשפט.

הפרקליטים החתומים על המכתב, המשנה לפרקליט המדינה עו”ד ליאן בן ארי שווקי, פרקליט מחוז ת”א עו”ד יהונתן תדמור ומנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת”א עו”ד יהודית תירוש, ביקשו לזרז את הליכי המשפט בתיקי נתניהו.

“נוכח האינטרס הציבורי הרב והברור בקידומו המהיר של המשפט וסיומו בפרק זמן קצר ככל הניתן, בית המשפט הנכבד מתבקש לתת הוראות לשם האצת שמיעת הראיות וסיום שלב ההוכחות”, כתבו.

בפרקליטות מתייחסים באופן רשמי להדלפה – ודורשים מבית המשפט המחוזי בירושלים להפסיק את השיחות הסגורות בחדר השופטים. “התביעה מבקשת, לאור ההדלפות המגמתיות מהשיח שהתקיים בפני השופטים, כי מעתה ואילך שיח שכזה יתקיים בפומבי באולם בית המשפט ובליווי פרוטוקול”.

אמש התייחסו עורכי הדין בעז בן צור וז’ק חן, המייצגים את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת איש העסקים שאול אלוביץ’, לראשונה להתפתחות הדרמטית במשפט נתניהו.

הסנגורים יצאו נגד ההדלפות, אמרו כי חלק מהפרטים שפורסמו נכונים אך חלק לא, המליצו לתביעה לשקול למשוך את אישום השוחד – וכינו את עמדת היועמ”שית, עו”ד גלי בהרב מיארה, כ”פזיזה ומופרכת”.

מההודעה של הסנגורים עולה, כי ההדלפה לאביעד גליקמן וברוך קרא בחדשות 13, מקורה בפרקליטות וכי הדלפה זו גימדה את מהות האירוע וגודל המכה שספגה הפרקליטות.

בהודעה מטעם עורכי הדין בעז בן צור וז׳ק חן – נאמר: “לפני מספר ימים זימן ההרכב הדן בתיק 4000 את הצדדים ללשכת השופטים והביע את עמדתו ביחס לאישום השוחד. מדובר בפרקטיקה מקובלת שנעשית בנסיבות שמצדיקות זאת.

זמן קצר לאחר מכן פורסמה ידיעה בדבר פניית השופטים לתביעה. ההדלפה – שלא הגיעה משורות ההגנה – אמנם הכילה פרטים נכונים, אולם נכללו בה גם פרטים לא נכונים והושמטו פרטים חשובים אחרים. על יסוד הידיעה שפורסמה באופן הזה, מתרחש מחול שדים תקשורתי, שמחייב, בלית ברירה, להעמיד את הדברים על דיוקם”.

עוד כתבו הסנגורים: “על פי ההדלפה הסלקטיבית שפורסמה, פנה בית המשפט לנציגת התביעה באמירה שלפיה ההרכב סבור שהתביעה תתקשה להוכיח את אישום השוחד. מדובר בפרט נכון שנאמר בפתח הפגישה, תוך שצוין כי הדברים נאמרים בזהירות המתחייבת.

“יחד עם זאת, המדליפים השמיטו את הקשרה החשוב של אמירה זו: פניית השופטים לתביעה לפעול על פי סמכותה ולשקול חזרה מאישום השוחד.

“עוד פורסם באותה הדלפה מגמתית שבית המשפט הסביר את פנייתו לתביעה ב’טובת המדינה’. לא כך נאמר, ודומה שמטרת המדליף הייתה להמעיט מערך פניית השופטים לתביעה. פרסום הדברים באופן זה הביא לביקורת לא הוגנת שהושמעה כלפי בית המשפט”.