המגיש לפרקליטות: “הגיע זמנכם לתיקון העוול הנפשע שביצעתם”

המונולוג המלא:

בוקר טוב לפרקליטות

שלום, חברים. נו, אז איך ההרגשה? איך זה מרגיש לאחר השקעה של עשרות מיליוני שקלים; של עשרות אלפי שעות עבודה של פרקליטים; של שימוש בלתי חוקי ושערורייתי בתוכנת הריגול הנבזית פגסוס (והכחשה שקרית גורפת בעניין); של התעללות בעדי מדינה; של התעללות בכל אדם עם דופק בערך, שעשוי היה להועיל לכם במיליגרם לביסוס התיזה המופרכת שלכם; של עשיית שימוש בוטה, לא חוקי, חד צדדי ומגמתי עד אימה בהדלפות שיטתיות; של הפעלת כתבי חצר ומערכות חצר וארגוני חצר; של עמידה מנגד מול הפגנות בלפור המטורללות; של עמידה מנגד שעה שהמדינה הזאת נקרעת לגזרים מבפנים;

נו, אז איך זה מרגיש כשכל היהב שהנחתם על סעיף השוחד מתרסק וקורס ומתפורר לנגד עיניכם, וזאת בטרם ההגנה בכלל התחילה לשטוח את טענותיה? איך זה מרגיש כשמגדל הקלפים הכוזב, השקרי, העשוי ברשלנות היסטורית ממש, קורס לו באחת? איך זה מרגיש?

אני אגיד לכם איך אנחנו בציבור של הימין בישראל מרגישים הבוקר. אנחנו מרגישים, קודם לכל, שאנחנו לא משוגעים. שאנחנו לא חבורת שטופי מח שהולכת בעיוורון אחר אדם מושחת ורקוב ופסול, כפי שאתם וחבריכם בתקשורת ניסיתם להציג אותנו; איזה רצח אופי מכוער ונבזי בוצע כאן בציבור ישראלי ענק. רצח אופי מהדוחים שנראו.

אולי הכי דוחה; עוד אנחנו מרגישים בימין הישראלי שצדקנו; שכל העבודה המדהימה ממש שעשו אנשים כמו אבי וייס ועדי סאבו וגיא לוי ומושיק קוברסקי וכנרת בראשי; שכל העבודה שהם התעקשו לעשות, כדי לחטא את המציאות בנוזל המטהר ביותר: עובדות ואמת – כל העבודה הזאת סייעה לנו להבין גם איפה אנחנו חיים, וגם לראות, עד לחוט השערה ממש, כיצד כל המערכות כולן התגייסו כדי לייצר מצג שווא משפטי וציבורי ותקשורתי, לטובת מטרה אחת – בוטה ופוליטית ושקופה יותר מאוויר – סילוק נתניהו מדרככם;

הבטנו במערכות הללו מתגייסות כולן, כאחת, כדי לסלק ראש ממשלה נבחר מתפקידו בדרך שפלה ונפשעת; דרך בה עוד ידובר ויסופר ויתואר, כיצד מנגנון משפטי שנועד לשרת את הציבור ואת הצדק ואת החוק, לקח לעצמו את הזכות לנסות להטות את ההיסטוריה ממסלולה; להחליף את רצון הבוחר ברצון האליטה; ולהשתמש בכח האדיר שעומד לרשותו כדי לעשות דין לעצמו ולרצונותיו בלבד; איזו חרפה היסטורית הייתה ועודנה התנהלותכם.

עוד אנחנו מרגישים מרומים הבוקר; מרומים ונבגדים על ידי מערכת הצדק הישראלית; מערכת שהתעקשה לגרום לכל מחנה הימין להרגיש מטומטם ונאלח ונפסד ושטוף מח ובור ונבער; שעה שתפקידכם – לפי חוק ולפי כל אמת מידה של טוהר מידות – הוא להשקיע את כל מרצכם ומשאביכם בהנחכת ובמימוש ובהגנת הצדק והחוק במדינה הזאת;

מדינה שבה הצדק והחוק הפכו להמלצות בלבד, שלא לומר פנטזיות, שלא לומר דין לצד אחד, במעמד צד אחד; ועוד אנחנו מרגישים מרומים ונבגדים כי אתם בכלל משרתי ציבור. אנשים שפרנסתם ניתנת להם וממומנת להם על ידי כספי משלם המיסים; אנחנו, בין היתר.

אמנם ביביסטים, אבל משלמים מיסים; אתם שם במערכת הצדק, אמורים להיות אנשים שתפקידם הוא לסייע לישראל, כמדינה, וחברה, ואומה, להרגיש שיש בה דין ויש בה דיין ויש בה פרקליטות שאינה נשואת פנים, ואינה אינטרסנטית ואינה פוליטית ואינה מגמתית ואינה חד צדדית; והיא שייכת ל ומשרתת את כולנו; את כל אזרחי ישראל, גם את הללו שתומכים בנתניהו.

ובבוקר הזה, בוקר בו ספינת הדגל של התיק שהגשתם לבית המשפט טבעה כמו הטיטאניק, בקול רעש גדול של פכפוך מים; בבוקר הזה אנו דורשים מכם את הבגרות ואת האחריות הלאומית, ובעיקר: את ההכאה על חטא ואת ההכרה במעשה שעשיתם; וגם, במחילה, נטילת אחריות.

כן, נטילת אחריות על התיק הרשלני ומלא החורים שהגשתם; על כתב האישום המנומר בפאקים ובשיטים ובבולשיט משפטי, שבית המשפט בעצמו עדכן אותכם שאינו מחזיק מים; כי אם גולת הכותרת של עבודתכם המאומצת ומרחיקת הלכת חטפה סטירת לחי כזאת מבית המשפט, אז נדמה שנדרשת מכם התכוונות לרגע הזה בזמן; הכרה בו והודאה בו; ולא התבצרות, של פרינציפ ילדותי וקטנוני, בתיק הזה ובאישום הכושל הזה; כן, חבריי וחברותיי בפרקליטות, נדמה שהגיעה שעתכם למרק את עוונותיכם; להכות על חטאיכם; להתנצל על האובססיה בה לקיתם; לבקש סליחה לאומית מהמדינה הזאת על הסחרור אליו קלעתם את כולנו.

אני יודע שהאגו והכבוד הם המנהלים שלכם כרגע; וגם היועמ״שית הפוליטית והלא עניינית שהיא גלי בהרב-מיארה; כאמור: אנחנו פחות מטומטמים ממה שאולי אתם חושבים עלינו; ואנחנו דורשים שהצדק ייעשה וייראה; אנחנו דורשים שהתבוסה שספגתם בבית המשפט לא תסובב באיזה ספין מגמתי, ובניסיון נוסף להאחז בקרנות המזבח של הבלוף שנחשף לעיני כלל הציבור; אנחנו דורשים צדק; והצדק היחיד האפשרי הוא נסיגה מתיק 4000 המקושקש; והתנערות מתיק 2000 המקושקש לא פחות; ובעיקר: שלא תמשיכו למשוך את כולנו באף, רק כדי להימנע מהודאה בפאשלה ההיסטורית שלכם.

תמצאו נא דרך לרדת מהעץ המשפטי עליו טיפסתם; ומצאו נא את הדרך לסיים את משפט נתניהו באופן שישיב לציבור את האמון בכם ובמערכת המשפט כולה; כי למקרה שהחמצתם את הסקרים ואת המחקרים: אמון הציבור בכם מצוי בשפל היסטורי מטלטל ממש בשיעורו ובהיקפו; ואתם, ואתם בלבד, המטתם את הבושה הזאת על עצמכם; ובעיקר: את הטירוף הזה על כולנו. ימין ושמאל כאחד. הפכתם את כולנו למשוגעים ואלימים ורדופים ושטופי שנאה; והשתמשתם בכח שלכם להשחית ולהרוס, במקום לתקן ולאזן; הרסתם במקום לבנות; רדפתם אחר פוליטיקאי, ואחרי ציבור שלם, במקום אחרי הצדק ובמקום אחרי שליחותכם.

יש רבים בימין שרוצים לראות את ראשי האחראים לכך – מנדלבליט ושי ניצן ויהודית תירוש – מותזים ציבורית ומשפטית; אבל אני אינני מבקש נקמה או ענישה; אני מבקש להחזיר את ישראל לשפיות ולתפקוד ולגהות ולבריאות ולהתמודדות עם האתגרים הלאומיים ההיסטוריים שהיא ניצבת בפניהם; ובידיכם לתקן את מה שקלקלתם; ובידיכם לרדת מהעץ עליו טיפסתם ביוהרה כוחנית שכזאת ולחתור לסיום המשפט – אם בדרך של עסקת טיעון הוגנת; אם בדרך של נסיגה היגיונית ושכלתנית מכתב האישום בתיק 4000 ובתיק 2000, לכל הפחות.

אל תיתנו לגאווה וליוהרה ולאגו להכתיב לכם את המשך התנהלותכם; העם הזה סבל מספיק; הציבור כולו מאס במשפט הזה; אפילו התקשורת עייפה ממנו. רדו מהעץ. עשו מעשה. נסו להפגין פעם אחת יושרה והגינות ואומץ לב ציבורי, כי האלטרנטיבה היא יום הדין שלכם; יום דין ציבורי והיסטורי; יום דין בו איש לא ינוקה; ואף עוון לא יימחה.

תזהו בבקשה את הרגע הזה בזמן וטלו וואחד קורה מבין עיניכם; ואז, אולי, רק אולי, נוכל להביט לכם בעיניים, ולהאמין שהפרקליטות של מדינת ישראל משרתת אותה ומעוניינת בטובת המקום הזה. ואם תבחרו להמשיך להאחז בקרנות המזבח, תאבדו גם את הגרם האחרון שנותר של האמון בכם, גם מצד שמאל.

בוקר טוב שיהיה לכם שם, בפרקליטות. בוקר של חשבון נפש. טעיתם. הטעיתם. ופשעתם. ולכלכלתם את כולנו בזוהמה הפוליטית הזאת. והגיעה השעה שתתחילו בתיקון הנזק. ויפה שעה אחת קודם.

בוקר טוב לפרקליטות הישראלית.