הקרב על ‘הטלפונים הכשרים’ הכריע מי ינהיג את הציבור הליטאי?

שרי רוט
|
ו' תמוז התשפ"ג / 24.06.2023 23:39
המהלך של הגרמ”ה הירש, בגיבוי הנחרץ של הגר”ד לנדו, לחידוש פניה של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’, טרף ל’יתד נאמן’ כמה מהלכים • מה קרה מאחורי הקלעים? האם הרב הירש יהיה זה שיכריע גם בחוק הגיוס והשיבוצים ברשויות המקומיות? • והאם תם, לפי שעה, עידן “הרשכבה”ג”? 
1.

בעלי תואר ב’מדעי יתד נאמן’ שפשפו ביום חמישי בבוקר את עיניהם למראה הידיעה שפורסמה בעמוד השער של ביטאון ‘דגל התורה’:  “כינוס מיוחד לשמירת ‘הקומה הכשרה’ ולחידוש פניה של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת'”.

מהצד הליטאי עמד בראש הכינוס “הגאון הגדול רבי משה הלל הירש”, ושימו לב לתארים: ללא מרן.

שימו לב לנקודה נוספת, מעניינת לא פחות: לידיעה אין המשך בתוך העיתון, כמקובל בדרך-כלל, שכן היא קצרה. יכול להיות שהיה מי שהעדיף אותה קצרה? יכול להיות שלמישהו היה קשה לבלוע את הכינוס והדיווח עליו, אבל נאלץ לפרסם, בלית ברירה, משום שבראש הכינוס עמדו גם הרבי מויז’ניץ והגר”מ מאיה, כך שברור היה שיתר היומונים החרדים ידווחו על האירוע ואין אפשרות להיות היחיד שמחרים?

מה גם שמדובר בראש ישיבה שהוא חלק מההנהגה החדשה של הציבור הליטאי, כפי שניסו ב’יתד’ לעצב אותה, אחרי הסתלקות הגרי”ג  אדלשטיין זצ”ל.

2.

נזכיר בקצרה את השתלשלות פרשת ‘הטלפונים הכשרים’: שר התקשורת לשעבר יועז הנדל ניסה בקדנציה הקודמת להוביל מהלך שיבטל את ‘הקומה הכשרה’. המפלגות החרדיות זעקו מרה, והציגו אותו כמי שמנסה לחלן את הציבור החרדי. אבל אז, גורמים מתוך הציבור הליטאי בחשו בקדירה ונתנו להבין שהם מעדיפים הקמת ‘קומה כשרה’ חדשה, כזו שאינה נשלטת בידי ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’, הקשורה לחסידות גור.

מהר מאוד היה גם מי שמיהר להשקיע כסף, הרבה כסף, ב’סימהדרין’ –  מיזם טלפוני חדש, כזה שיישלט בידי ‘ועד בני תורה לכשרות הטלפונים’ של הציבור הליטאי, שהוקם על ידי הגאון רבי ברוך-דב דיסקין, מראשי ישיבת ‘ארחות תורה’. מרן הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל תמך במהלך, בעוד שבגור התנגדו לו נחרצות.

בנקודה זו צריך להרחיב. הימים ימי ‘ממשלת השינוי’: בציבור החרדי חשו חרדה מפני מה שכינו ‘גזירת הקומה הכשרה’. שכן, לכל הייתה ברורה המשמעות: גם אם יש מי שאינם אוהבים את ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’ השולטת ב’קומה הכשרה’, עדיין מדובר ב’תעודת זיהוי פנים-חרדית’, כזו שמזהה הורים מול מנהלי בתי ספר ומוסדות חינוך, כמי שיש להם (או לא) טלפון כשר – ויש לכך משמעות במובן הרוחני. טלפון כשר גם מרתיע בני נוער או מבוגרים, שאולי היו מתפתים להיגרר לטלפון לא כשר, אבל כשבעלות על טלפון כשר מעידה על מידת החרדיות שלך, זה מהווה מעצור – וטוב שכך.

על המדוכה ישב באותם ימים אברך – בוגר ישיבה ליטאית נחשבת – שמבין בטכנולוגיה למרות שלא למד ליב”ה. הוא הצליח להציג תוצאה משביעת רצון של טלפון, שבאמצעות פטנט שלא ניכנס לפרטיו, ניתן לזהות שהטלפון כשר, גם מבלי שהמספר יעיד על כך.

הדבר היה לעיני הרב דיסקין, שבדק וחפר וראה כי טוב. הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל סמך את ידיו על המכשיר החדש. ב’יתד נאמן’ עודדו את המיזם הליטאי בניסיון להיכנס לשוק – ואנחת רווחה התנחלה בלב החוששים מ’גזירת הנדל’.

עוד נקודה: ‘הקומה הכשרה’ כפי שהיא פועלת כיום אינה חביבה על משתמשים רבים, לא רק כי השליטה עליה נתונה בידי גורמים מחסידות גור, אלא גם בגלל כמות ה’צינטוקים’. מפעילי המכשיר החדש, אגב, ניסו להבטיח שאצלם יהיה שונה. טרם הספקנו לבדוק האם אכן כך.

כדי להבין את הבעיה, נציג דוגמאות: תלמידת סמינר מצוידת בטלפון כי היא ממתינה לבשורה חשובה מהבית, אבל ה’צינטוקים’ אינם מניחים לה להתרכז בלימודים; אברך שממתין לשיחה מאשתו המצפה ללידה ולכן מותיר את הטלפון פועל כאשר הוא לומד בכולל, אבל קופץ כל שניה בשל ‘צינטוק’. לילדים שלי יש מכשיר טלפון  כשר, ותאמינו לי שה’צינטוקים’ הללו יכולים להטריף את הדעת.

טוענים מי שתומכים במכשירי ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’: הם קיבל את כשרות הנהגת הציבור הליטאי בימי ההקמה, ואין שום סיבה להפוך את הגלגל לאחור.

3.

מיד לאחר הסתלקות הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל, פורסם ב’יתד נאמן’ כי ‘ועד בני תורה’ הוא חלק מצוואה לדורות של מרן ראש הישיבה, לצד מכתב חתום בכתב ידו. בפועל, זה לא ממש תפס, שכן ההנהגה החדשה היא שקובעת כיום. וזו, למרבה הצער, ביצעה מהלכים שפגעו כלכלית במי שהשקיעו במיזם ‘סימהדרין’.

אחרי פטירת מרן הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל, הכתיר ‘יתד’ – ללא מילים, אבל ברמזים שמביני דבר הבינו – את הגר”ד לנדו, ראש ישיבת סלבודקה, כ’מרן’ החדש.

אך מאחר ויחסיו הקרובים מאוד עם הגאון רבי  משה הלל הירש, גם הוא ראש ישיבת סלבודקה, ידועים – ואף השתקפו היטב בסרטון בו נראה הגר”ד לנדו אחרי שובו ממה שכונה ‘מסע ההכתרה הליטאי’ בארה”ב, משוחח עמו בחביבות יתירה – היה ברור כי מדובר במעין הנהגה משותפת.

מה קרה בפועל? כשנכנסו לשאול את הגר”ד לנדו כיצד להתנהל בנושא הטלפונים הכשרים, ראש הישיבה הבהיר כי אינו מבין בדבר, ושיגר אל הגרמ”ה הירש שיכריע.

בכך נפגע המיזם הליטאי החדש. זאת משום שהגרמ”ה הירש הכריע נגד פירוק המונופול ועל הקמה מחודשת של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’ והעמותה, שתכלול את כל החוגים, ובראשה יעמדו הגרמ”ה הירש עצמו, הרבי מויז’ניץ והגר”מ מאיה, לצד חקיקת חוק בכנסת שיבטיח את שמירת צביון ‘הקומה הכשרה’, ללא כל שינוי.

הכינוס בו הוכרז על שמירת ‘הקומה הכשרה’. צילום: שוקי לרר

אחרי שהגרמ”ה הירש החליט על המהלך, שזכה לתמיכה של שלוש מועצות גדולי התורה וגם של הגר”י עדס, הגיעו להחתים את הגר”ד לנדו על ההחלטה. אלא שגם אז חזר ואמר כי הוא מבקש שהגרמ”ה הירש “יחתום ראשון”… ואכן כך היה סדר החתימות.

כעת עולה השאלה הגדולה: מה יקרה כשיעלו לדיון על סדר היום נושאים כמו חוק הגיוס או השיבוצים ברשויות המקומיות לקראת הבחירות? האם גם אז יפנה הגר”ד לנדו את הפונים אל עמיתו מישיבת סלבודקה?

אם כן, יהיו לכך השלכות בשטח. למשל באלעד, הגרמ”ה הירש אינו מצדד במועמדות של ישראל פרוש (מה שיכול לסייע למועמד של ש”ס), לעומת הגר”ד לנדו, שדעתו בעד ראש העיר המכהן ידועה עוד מהסיבוב הקודם.

4.

אז מה השתבש? קבלו שתי גרסאות.

הראשונה טוענת: ‘המכתירים’ כשלו במשחק השח-מט שלהם, והם אובדי עצות לאחר שהבינו כי מצד אחד איבדו שליטה, אך מצד שני אינם יכולים להתנכר, שחור על גבי ביטאון הבית, להנהגה שהיא בשר מבשרה של ישיבת סלבודקה, כאשר הם היו מכתירי ההנהגה החדשה, בדגש על הגר”ד לנדו.

בהקשר זה מזכירים את העובדה שח”כ משה גפני, יו”ר ‘דגל’, טרם סר למעונו של הגר”ד לנדו להתייעצות ב”ענייני השעה”, כמקובל, מה שמהווה במסורת של ‘דגל’ חלק ממסע ההכתרה, שעם כל הכבוד לא יכול להתרחש בלייקוד הרחוקה וגם לא במודעות ‘קופת העיר’ המכתירות ‘מרן הרשכבה”ג’ (-רבן של כל בני הגולה).

המציגים את הגרסה השניה מדגימים את המתרחש במשל (מבלי להשוות חלילה) על בעל חנות והמתחרה שקם לו.

מעשה במוכר (לא משנה איזו סחורה) שגונבה לאוזנו שמועה כי ממש מול חנותו עומדת לקום חנות של מתחרה. ישב וחשב, והחליט לעשות מעשה: הקים חנות מתחרה לעצמו ממש ממול. מי שחשב לפתוח את החנות המתחרה, ראה כי יש כבר שתי חנויות עבור אותו מוצר – וחזר בו. כך ניהל המוכר שתי חנויות מתחרות זו בזו, אבל הכסף זרם משתיהן אל כיס אחד.

הנמשל: ניסו להכתיר את הגר”ד לנדו, ראו שהמהלך נתקל בקשיים, אז פתחו מעבר לכביש ‘מתחרה’, אבל עדיין הכל בשליטה, תחת הנהגה אחת. אלא שבפועל ‘החנות המתחרה’ קברה המיזם הטלפוני. האם בעתיד היא לא תקבור עוד אינטרסים של ‘דגל’, למשל באלעד? ימים יגידו.

והאמת? היא, כמו תמיד, נמצאת באמצע. הגר”ד לנדו הוא “קודש קודשים”. אין שום סיבה שיתחיל לעסוק בעניינים ציבוריים. גם הגרמ”ה הירש – שהגר”א קוטלר זצ”ל אמר עליו שיהיה מהשישה שיישאו את מיטתו והיה היחיד שהורשה להוציא לאור את כתביו – הוא ראש ישיבה, אך כממשיך דרכו של הגר”א קוטלר,  לצד לימוד ומסירת שיעורים בישיבה, הוא גם  ‘עוסק בצרכי ציבור’.

5.

יחסית למה שהתרחש לאחר הסתלקות מרן הגראי”ל שטיינמן זצ”ל, האירוע כעת, סבורים לא מעטים, הוא ממש ‘בקטנה’.

ערב הבחירות בשנת 2019 (“הסיבוב ראשון”) התקיים כינוס בחירות מרשים של ‘דגל’ בבני ברק, בו התרחש “ביזיון אחד גדול”, כפי שתיארו אז לחרדים 10 גורמים בכירים במפלגה. בסרטון אחד נראה הגר”ד לנדו נכנס למתחם במת הכינוס, אולם מעוכב במשך דקות ארוכות. ואז נכנס מרן הגרי”ג אדלשטיין, ובחורים חסונים מנעו גם ממנו, במשך דקות ארוכות, להתקדם אל הבמה. ראש הישיבה נותר, למרות גילו המופלג, עומד על רגליו.

נוכחים במקום ניסו למחות, אך הם הושתקו בגסות. דקות ארוכות חלפו עד שגדולי ישראל הצליחו סוף סוף לעשות את דרכם לבמה. אבל אז ניסה מי שניסה למנוע מהגר”ד לנדו להתיישב במרכז ‘המזרח’ – והכל לקול צלילי “כי אורך ימים ושנות חיים ושלום”. רק אחרי פרק זמן שנראה כנצח התאפשר לראש ישיבת סלבודקה להתיישב במקום הראוי ב’מזרח’. צפינו אז ובכינו.

כזה דבר, טרם קרה הפעם בחילופי ההנהגה, בתקווה שגם לא יקרה. אבל מעבר קל מהנהגה להנהגה – אין.

6.

התקווה של ‘ועד בני תורה’ הייתה גדולה, אך בימים שחלפו מאז הסתלקות הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל החלו יותר ויותר גדולי תורה לצאת נגד ‘סימהדרין’.

משיצא הגרמ”ה הירש נגד פירוק המונופול של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’, היה ברור שמשהו בלתי צפוי מתרחש. ב’יתד’ לא דווח על ההתפתחויות, כנראה תוך המתנה לראות מה צופן העתיד. הדיווח על ה”כינוס מיוחד לשמירת ‘הקומה הכשרה'” שהתקיים בבני ברק, הגיע רק לאחר ש”חידוש פניה של ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת'” היה לעובדה מוגמרת.

מדוע, בעצם, לא פורסם ב’יתד’ מכתבו של הגרמ”ה הירש על חידוש פניה של ועדת הרבנים?

בעוד צד אחד טוען, כי פרסום כזה “הורס להם את הביזנס”, יש מי שמסבירים אחרת. לדבריהם, לא מדובר (רק) בעסק – שמעורב בו גם איש עסקים ידוע שאינו קשור ל’יתד’, ובבעלותו עסק מסחרי גדול אחר – אלא באידישקייט ומעין ‘צוואה’. הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל תמך, אז אין סיבה לנהוג אחרת.

בנוסף, הם מסבירים, מכתבו הגרמ”ה הירש לא נועד לציבור, והוא גם לא שוגר ל’יתד’. היה בו קריאה בעיקר לח”כים. כלומר, לא מדובר בצנזורה.

7.

ביום רביעי עוד היה ניסיון נואש למנוע את רוע ‘הגזירה’. מי שפתח את ‘יתד’ מצא ‘הבהרת דברים’ של הגאון רבי ברוך-דב דיסקין, בו גולל את הסיבות שהובילו להקמת ‘ועד בני תורה’ של הציבור הליטאי, והסביר כי הדבר היה בציפור נפשו של מרן הרב אדלשטיין זצ”ל.

הגאון רבי ברוך-דב דיסקין. צילום: באדיבות המצלם

וכך כתב: “בעקבות בעיות חמורות שהתעוררו במכשיר ה’תומך כשר’ וכדו’ ולאחר כשנה וחצי של פניות וניסיונות הידברות של רבנים מול מנהלי ‘ועדת הרבנים לענייני תקשורת’ שלא צלחו”. לפיכך, “הורה רשכבה”ג מרן ראש הישיבה זצוק”ל שהיה מיצר בצרתן של ישראל, ונפשו חרדה מאוד על ענין שמירת הקדושה והטהרה מכלי התקשורת ומפגעי הטכנולוגיה המורידים לשאול תחתית ר”ל, על הקמת ‘ועד בני תורה’ בשלהי חודש שבט תשפ”ב…

“מטרתו של ‘ועד בני תורה’ היא לתת את המענה לצרכי בני התורה בדגש על שמירתם של בני הישיבות ובנות הסמינרים. כעבור חודשים ארוכים של פעילות ומאמצים (לאחר פניות רבות של ראשי ישיבות ומנהלי מוסדות לבנות) ומו”מ מול חברות ייצור שונות, עלה בידי ‘ועד בני תורה’ בליווי אנשי מקצוע למצוא את הטכנולוגיה המתאימה למכשירים חסומים אשר יותאמו לבני תורה, תוך מתן דגש ייחודי להתאמתם עבור הנ”ל וכגון בחסימה אוטומטית של קווי תוכן וללא אפשרות של תומך כשר וכדו’.

“לאחר חג השבועות, כשהסתיימו הדברים על הצד הטוב מבחינה טכנית וארגונית, פורסם על ידי חברת ‘סימהדרין’ על שיווק מכשירים כשרים חדשים בטכנולוגיה שתואמת את הנחיות הועד מתוך התחייבות כי יצייתו להנחיות רבני הוועד שליט”א – ובקומה כשרה ייעודית, ללא אפשרות ניוד לקווים שאינם כשרים. מכשירים אלו אין בהם אלא תוספת סינון וכשרות ואין בהם שום דבר שאינו חסום במכשירי ‘ועדת הרבנים לעניני תקשורת'”.

כמובן שבמכתב הושמטה העובדה שיש מי שהשקיע ממון רב במיזם וברכישת מכשירים.

הרב דיסקין מציין, כי הוא ער למאבק בנושא: “בד בבד עקב התעוררות ציבורית בנושא זה פנו מנהלי ועדת הרבנים לענייני תקשורת לדון בדברים ובהצעות שנדחו על ידם בעבר. כמובן ש’ועד בני תורה’ בין המברכים על הפעילות למען הפעלתה מחדש של ועדת הרבנים לעניני תקשורת על ידי רבנים ות”ח מכל החוגים שיעמדו בראשה וינהלו אותה. והאמת והשלום אהבו. ידועה היתה דעתו של מרן זצוק”ל כי דברים שכאלו אין מקומם לדון ברשות הרבים ועל כן אנו נמנעים מלפרט יותר מהנצרך, אך בגלל פרסומים שקריים ומטעים נתבקשנו על ידי גדולי ישראל שליט”א להביא את הדברים לידיעת הציבור”.

הוא חתם את מכתבו: “כל פעילות ועד בני תורה היא אך ורק על פי הוראות מרנן ורבנן”.

במקביל הופץ מכתב חיזוק שקיבל הרב דיסקין מהגר”ד לנדו, בו חלק לו שבחים. מה זה אומר על מאבק הטלפונים? כלום. אבל כדי ליצור אווירה – זה טוב.

8.

מהרגע שהגר”ד לנדו חתם על מכתבו של הגרמ”ה הירש, המאבק על הטלפונים הכשרים הוכרע.

בגבעת הישיבה של סלבודקה זועמים על מי שלדבריהם “מנסה לסכסך בין רבני הישיבה ולתקוע טריז ביניהם”, מה שמקשה על גורמים שאינם מהישיבה להיכנס אל בתי שני הגדולים.

אבל, וכאן ההדגשה, כפי שמסבירים גורמים המעורים בסלבודקה: בגבעת הישיבה אתה לא יכול לומר לאנשים שלא להיכנס אל ראשי הישיבה, למדר כניסה או לתעדף כניסה, ה’בתים בסלבודקא בנויים אחרת. כל אחד יכול להיכנס. מצד שני, יש מי שלא יאהבו את הגעתו אליהם.

לפי טענה שמשמיעים בגבעת הישיבה בסלבודקה, עוד בחייו רצה מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל שהגרמ”ה הירש יהיה ממשיכו בהנהגת ‘דגל’. היו מי שהמהלך הזה היה לצנינים בעיניהם (למשל, כי הגרמ”ה הירש נקט בעמדה עצמאית כשגורל ישיבת חדרה עמד על הפרק), ובינתיים תפסו ברשב”ם את ההנהגה, כך שהמהלך לא יצא לפועל, מכל הסיבות שבעולם.

“אם מדברים על גורמים שהיו קשורים לתקופת חזון איש 5”, טוענים אותם גורמים, “הרי שאך טבעי הוא שהם יתמכו בהגרמ”ה הירש ולא להיפך, ינסו להרחיק אותו מהגר”ד לנדו ולקבוע מי מבין שניהם יקבע באיזה נושא ולמה.

“הגר”ד לנדו יהודי שכולו קודש. עשרות שנים הוא עסוק בדבר אחד בלבד: לימוד תורה. מעולם לא עסק בנושאים טכניים בישיבה ובטח לא בנושאים כספיים, כשהוא סומך בעיניים עצומות על הגרמ”ה הירש. אי אפשר כעת לגרום לו לנהוג אחרת. הגרמ”ה הירש כבר תקופה ארוכה עוסק בנושא הטלפונים, עוד בחיי הרב אדלשטיין זצ”ל. הוא שמע דעות, שמע מומחים, אך טבעי הוא שהרב לנדו מעביר אליו את המושכות וחותם כדעתו.

“האם כך הוא ינהג בנושא הבחירות לרשויות המקומיות, או בנושא חוק הגיוס והרכבת קואליציה? אין לדעת. אבל מה שברור הוא, שלנווט את אמירותיו לא דבר מתאים הוא”.

או כפי שטוענים רבים ב’דגל’: תם העידן בו בני הבית ישלטו, הגר”ד לנדו עצמו יצא בעבר נגד התופעה, אין סיבה שהוא ייתן לה כעת לקבוע או להשפיע.

9.

נחזור לטלפונים.

כל הניסיונות לגרום לראש הישיבה הגר”ד לנדו לחזור בו מהחתימה על המהלך של הגרמ”ה הירש עלו בתוהו. הרב הבהיר: ‘מה שר’ הלל אומר, זה מה שצריך להיות’.

פרסום של המיזם החדש ‘סימהדרין’

זאת משום שהגרמ”ה  הירש, שחקר ובדק את נושא ‘הקומה הכשרה’, סבור שאין סיבה לפגוע ב’ועדת הרבנים לענייני תקשורת’, במיוחד שהוכנסו להנהלתה עוד רבנים מחוגים שונים, לצד שיפורים. אולם, מאחר והוא לא היה באותם ימים בהנהגה, כך שאיש לא שאל לדעתו, מודעות תמיכה מילאו את דפי ‘יתד’.

כעת, משהצליח לגייס את שלוש מועצות גדולי התורה, וכאשר הגר”ד לנדו העביר לידיו את ההכרעה, אך הגיוני שכך יהיה.

אז מה עושים? קודם כל, טרם הכתירו ב’יתד’ את התואר ‘מרן הרשכבה”ג’. מצד שני, הגר”ד לנדו עצמו סולד מהתואר הזה, עוד מתקופת הגראמ”מ שך זצ”ל.

הנה סיפור, מעניין במיוחד: היה זה לילה לפני פטירתו של הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל. אל הגר”ד לנדו הובא מכתב קריאה לתפילה לרפואתו. זו היתה הפעם הראשונה מאז עברה ההנהגה אל הבית ברחוב ראב”ד, בה לא חתם הרב אדלשטין על מכתב. ראשית, ביקש הרב לנדו: ‘תנו לרב הירש שיחתום ראשון’ (איך לא הבינו מכתירי ההכתרות את הרמז?). דבר שני, מחק את תואר ‘הרשכבה”ג’. ואכן, המכתב פורסם ללא התואר, והופיע רק בכתבה הנלווית.

כך שהגר”ד לנדו ממש לא יתמוך בניסיון להוסיף לשמו תואר, לו הוא עצמו התנגד בעבר. מה גם, שכאמור, נכון להיום, לאור ההתפתחויות, לא בטוח שב’יתד’ ימהרו להעניק את התואר…

10.

ויש עוד דעה, שנשמעת ב’חוגי האברכים’: התחושה היא כי בשנים האחרונות כל מה שמכונה ‘ההשקפה הטהורה’ מידרדר. פתאום הפך הרב דוד לייבל מ’אחוות תורה’ לגוף ש’יתד’ מסקר אותו, כשרק לאחרונה החלו לצאת נגד התופעה. פתאום צמח מיזם של גיוס נשים למשרד הבטחון, תוך הענקת דרגות ונושאים שקשה לחשוב על זה שפעם ‘דגל’ היתה מוכנה ליישר איתם קו  וכעת, ח”כ מדגל תמך במיזם.

אז נכון שבסוף הוא הוקע מעל דפי ‘יתד’, אבל לקח זמן. פתאום נהיה לגיטימי לבקר ב’מצודה’ שבתל-אביב ואיש לא פצה פה; היתה אפילו טענה לתמיכה של ‘דגל’ בחוק הגיור של מתן כהנא. כן או לא, עצם הטענה יש בה כדי לצמרר.

האברכים הללו רואים בפריצת חומת כשרות הפלאפונים עוד סדק בחומה. עכשיו, שמגיע הגרמ”ה הירש וצועק ‘זה לא מספיק כשר’, זועמים על כך. מה נהיה איתנו? – הם מזדעזעים.

11.

המעניין הוא, שמיד אחרי פטירת הרב אדלשטיין קמה קבוצה בעולם הישיבות שטענה: “סלבודקא בהנהגה זה קיצוני מדי” ורצתה שבראש מערכת ההנהגה ‘דגל’ יעמדו רבנים כמו הגרב”מ אזרחי, ראש ישיבת ‘עטרת’, לדוגמה.

כעת, כשנשמטה ההנהגה, לפי ראות עיניהם, מהגר”ד לנדו, ועברה (הוא עצמו העביר, לפחות בנושא הפלאפונים, מה שרומז לדעתם על העתיד) מצידו אל הגרמ”ה הירש, הם תומכים בו.

מתנגדיהם יאמרו: כשפועלים נגד עסקני ‘יתד’, זה מכשיר הנהגה של סלבודקא?

לפחות בנושא הפלאפונים מי שתמך בהנהגה ה’יותר פתוחה’ מיישר קו עם הנהגת הגרמ”ה הירש. מה יקרה בנושאים אחרים וכשגרמ”ה הירש יפסוק שלא לפי מה שמתאים להם? רק אלוקים יודע.

12.

הסיכום, עצוב.

בעצם, לאן הגיע הציבור הליטאי עם הפיצולים ותתי-הפיצולים? כשהקים הגראמ”מ שך זצ”ל את ‘דגל התורה’ הוא כל כך רצה שתהיה ‘בלי מחנאות’, אלא מאוחדים. זו היתה אחת הטענות שהושמעה כלפי הפלג הירושלמי: “אתם, הטוענים להיות ממשיכי מורשת הרב שך, איך אתם עצמכם יוצרים כתות-כתות, כשהרב שך עצמו התנגד לכך?”

והנה קמו בציבור הליטאי כתות-כתות. זה אומר הרב שלי ינהיג, זה אומר הרב שלי ינהיג. וחברי הכנסת של ‘דגל’ מבולבלים, עד כי נכון לעכשיו היו”ר משה גפני טרם סר למעונו של אחד מהם – פעולת הכתרה ידועה ב’דגל’ – ולא ברור אם ומתי יעשה זאת.

אבל זה הרי מהלך בלתי נמנע, כי הרי בקרוב  תצוץ התלבטות משמעותית. למשל, חוק הגיוס וניסוחו הדקדקני יגיע בקרוב. גם לקראת הבחירות המקומיות, שדורשות הכרעות קשות (לכבד הסכמים או לא? לוותר למען השלום? לרוץ בנפרד בערים מסוימות?) – גפני לא יוכל להימלט מהכרעה, שנכון לעכשיו נעשית פחות ופחות ברורה.

לא כל קוראי יתד נאמן מבינים את הדקויות, הרמיזות, המשמעות של מספר העמוד בו מופיעה ידיעה (או שאינה מופיעה), התואר הנלווה (או שלא קיים), התארים בפרסומות וכיוצא בהם.

אבל די באלו שכן מבינים, כן שומעים אמירות, כן מתעניינים (או קוראים טורים) כדי ליצור בלבול השקפתי לא פשוט.

מתשמ”ט ועד תשפ”ג, דומה שלא קם עוד כבלבול הזה.