"למה אני אוהב את הרבי מלובביץ'?". זו הכותרת של קטע קצר שפרסם ניר מנוסי.
הרבי נפטר היום, ג' תמוז, לפני 29 שנים.
הנה כמה מהתשובות של ניר, שנותנות לכולנו כיוונים מעשיים:
1. תקומה אחרי השואה: המנהיג הכי סוחף במאה הקודמת היה היטלר. ואז, להבדיל, הגיע הרבי. היטלר רצה להגיע לכל יהודי, גם הרחוק ביותר, כדי להרוג אותו. הרבי הכריז על מהפכה של תחייה. הוא רצה להגיע לכל יהודי, גם הרחוק ביותר, כדי להחיות אותו.
2. הוא לא לקח יום אחד של חופש בחייו, הנהיג וניהל מוסדות חובקי-עולם, ענה לאלפי מכתבים ובקשות, אבל תמיד בחיוך ובנחת, בלי שום סימן של עייפות. הרבי קרא לזה "זריזות במתינות" – עבודה נמרצת ומהירה, אבל חדורה בשלוות נפש מבפנים. הלוואי עלינו, בחיים שלנו.
3. כולנו שליחים. הוא הנהיג את מפעל שליחי חב"ד המפורסם, אבל הזכיר שלא רק הם שליחים. כל אחד הוא שליח. אם אתה יודע את האות א' בלבד - תלמד מישהו שלא יודע אפילו את האות א'. יש לך מה לתת, העולם מחכה לך ולשליחותך.
4. הוא טען שעליית מעמד האישה היא מהלך קוסמי, רוחני. שנשים צריכות ללמוד וללמד, ושאישה היא לא אשת-השליח, היא שליחה בפני עצמה. אבל מעמד האישה האמיתי, הזכיר, קשור גם בזכות הקדושה להרות וללדת ולחנך ילדים.
5. כולם מחפשים מימוש עצמי בדורנו. הרבי עודד אנשים לשים את האגו בצד, ודווקא כך לגלות את עצמם באמת. אם תשים את הזולת במרכז ולא אותך – תעסוק יותר במה שיש לך להעניק ולתרום. כך אתה באמת מממש את עצמך, והעולם כולו מתברך ממך.
לזכרו.
