יאיר אטינגר / הארץ

איש השנה שלך במגזר: הרב עובדיה יוסף, שהסתלקותו היא סיפור השנה, ובעצם סיפור השנים.

סיפור השנה שלך: השנה אמנם בעיצומה, למניינם ושלא למניינם, אבל בחודשים האחרונים שמחתי להתעמק באותיות הקטנות של חוק הגיוס, לפרסם מה יש בו מעבר לסיסמאות של שני הצדדים, ועוד קודם לכן לפרסם את המו”מ החשאי בין רבנים ופוליטיקאים המזוהים עם דגל התורה ובין ח”כ איילת שקד ותא”ל גדי אגמון

חרדי לנשיאות המדינה: יש לי רעיונות, אבל את מי מעניינים הרעיונות שלי בנושא?

סיפור שהכנת, ומקבילך הקדים אותך: יהודה שלזינגר המוכשר הקדים אותי הרבה פעמים, אבל הפעם ההיא שבה הוא כתב על ריקוד הפינגווינים היתה מרגיזה במיוחד. קובי נחשוני התותח הקדים אותי עם סיפור הפסילה של הרב אבי וייס מארה”ב על ידי הרבנות הראשית.

סיפור שאתה מתחרט עליו: בתקופה האינטנסיבית הנוכחית בעולם החרדי אני מתחרט בעיקר על דברים שלא פרסמתי.

רגע מביך במסגרת הסיקור: אחרי חודשים של סיקור הבחירות לרבנות, ביום הבחירות עצמו מצאתי את עצמי בניו יורק.

אכן יש הסתה ברחוב, או שזו הפחדה? היום, בניגוד לשנות ה-80 וה-90, לדעתי אין כמעט הסתה ישירה של פוליטיקאים ועיתונאים נגד חרדים. זה לא אומר שאין גזענות, דעות קדומות ואפליה ממסדית יומיומית נגד חרדים.

פוליטיקאי חרדי הטעון שיפור, ומדוע: למזלו של נתניהו, סיעת ש”ס בכנסת מתבלטת כאופוזיציה רפה ונוחה להפליא, עם נוכחות דלה במשכן ונוכחות דלה בהצעות חוק.

מודל לחיקוי: דיוויד לנדאו, שהיה כתב משכיל ונלהב לענייני חרדים ב”Jerusalem Post”, השיג הישגים רבים כמו ראיון עם הרב עובדיה, ולימים גם היה העורך הראשי של “הארץ”.

מישהו שצריך לחזור בתשובה: בתקשורת, גם החרדית, יכול כל עיתונאי בן יומו להכות על חזה הזולת, לפסוק מי רב ומי לא, ובין היתר נהוג לא אחת להכריז בידענות מי צריך לחזור בתשובה. לצערי לא זכיתי לשבת במדרגה הרוחנית הזאת.

מאכל יהודי-אותנטי: מרק עוף פולני, עם קניידלך או בלי, עם לוקשן או בלי. וגם בקיילה (או פקיילה), תבשיל תרד שחור מהמטבח היהודי-תוניסאי.

מילה ייחודית על החרדים: שכוייח.

מילת ביקורת: גיוועלד.

טיפ מקצועי: אין.

איפה אתה בעוד 5 שנים: בע”ה ממשיך למלא את התפקיד העיתונאי הטוב בעולם, סיקור החרדים, אבל משלב גם יותר עשייה.

משה הלר / ידיעות ירושלים

איש השנה שלך במגזר: הרב שמואל אוירבך. הצליח לשנות את השיח במגזר.

סיפור השנה שלך: החשיפה, יחד עם כתבי העיתון, על הסכם שהתגבש מאוחר יותר בין פלגים חרדים לראש העירייה ניר ברקת.

חרדי לנשיאות המדינה: הרב ישראל מאיר לאו.

סיפור שהכנת, ומקבילך הקדים אותך: סיפור שעלה לאתר חרדי אבל הורד בגלל לחץ ואיומי דיבה, כך שבסוף הפרסום הראשון היה בידיעות ירושלים.

סיפור שאתה מתחרט עליו: לא זוכר.

רגע מביך במסגרת הסיקור: לא מביך, אלא כואב. השבר בחסידות שובו בנים.

אכן יש הסתה ברחוב, או שזו הפחדה? גם וגם.

פוליטיקאי חרדי הטעון שיפור, ומדוע: רבים מהם, אלו שפועלים לטובתם האישית, לא מחוברים למצביעים ומדברים בשם הרבנים בלי כיסוי.

מודל לחיקוי: רינו צרור.

מישהו שצריך לחזור בתשובה: כולנו צריכים לחזור ל’מאיתו יתברך’.

מאכל יהודי-אותנטי: גפילטע פיש.

מילה ייחודית על החרדים: חריפות ותחכום שנובעים מלימוד התורה הקדושה.

מילת ביקורת: חוששים לכבס דברים בחוץ.

טיפ מקצועי: חיבור לשטח.

איפה אתה בעוד 5 שנים: באוהלה של תורה.

יקי אדמקר / וואלה חדשות

איש השנה שלך במגזר: הרב הראשי לשעבר, שלמה משה עמאר. על אף היותו מתאים להיכנס לנעליו של הרב עובדיה יוסף, העדיף להתרחק ממיקרופונים וממצלמות ולקבל עליו את “הנידוי” שכפו עליו יו”ר ש”ס אריה דרעי ואנשיו.

סיפור השנה שלך: פטירת הרב עובדיה יוסף.

חרדי לנשיאות המדינה: לא שייך. אולי בעוד 30 שנה.

סיפור שהכנת, ומקבילך הקדים אותך: ה”ויקיליקס החרדי” – ההקלטות מתוך ביתו של הרב אהרון שטיינמן (נו, ככה זה כשיש יעוץ משפטי).

סיפור שאתה מתחרט עליו: לא מתחרט על אף מילה שכתבתי. היו דברים שבהחלט הייתי מציג וכותב אחרת. לדוגמא? כתבה על חוקר חרדי מארה”ב שעסקה בבגידות, בהימורים ובסמים בתוך המגזר.

רגע מביך במסגרת הסיקור: סליחה על היוהרה, לא זוכר מה זו מבוכה.

אכן יש הסתה ברחוב, או שזו הפחדה? ההסתה היא פיקציה. אם כי יש בה גם מן האמת שהרי תמיד קל לנגח את החרדים. הם מגזר קטן שאפשר להגיד עליהם הכל ועוד לקבל על כך קרדיט.

פוליטיקאי חרדי הטעון שיפור, ומדוע: יו”ר ש”ס אריה דרעי. רק 11 מנדטים בבחירות לכנסת ה-19, הפסד בבחירות לרשויות המקומיות בירושלים ובאלעד, מריבות קטנוניות עם חבריו במפלגה. ש”ס יורדת בסקרים ולא רק בגלל פטירת הרב עובדיה יוסף. בקיצור: דרעי של היום הוא לא דרעי של פעם. אבד כוחו.

מודל לחיקוי: ינון מגל, עורך הראשי ב’וואלה! חדשות’. מקצוען עם חיוך.

מישהו שצריך לחזור בתשובה: אני.

מאכל יהודי-אותנטי: קוגל וגעלא.

מילה ייחודית על החרדים: כשהם מאוחדים, אף אחד לא יכול עליהם.

מילת ביקורת: קטונתי.

טיפ מקצועי: אין.

איפה אתה בעוד 5 שנים: על המסך.

מענדי גרוזמן / מעריב, מקור ראשון

איש השנה שלך במגזר: האדמו”ר מטאלנא ירושלים. לא מקובל להתבטא כך על אדמו”ר, אבל הוא אחלה גבר שבעולם. שווה לעקוב אחריו.

סיפור השנה שלך: ידעת שעשרות מיליוני שקלים מושקעים בחלוקות קמחא דפסחא? עזוב אותך מסקופים, זו עובדה מדהימה.

חרדי לנשיאות המדינה: הרב אלימלך פירר או הרב יצחק דוד גרוסמן. שני השמות הללו נדושים בדיוק כמו מוסד הנשיאות עצמו (בלי לזלזל לרגע בפעולותיהם הכבירות).

סיפור שהכנת, ומקבילך הקדים אותך: כי רבים הם.

סיפור שאתה מתחרט עליו: אני מלא חרטות כל העת, ובכל זאת – עולם ללא תקשורת ככל הנראה יהיה גרוע אף יותר מעולמנו התקשורתי, וזה מרגיע.

רגע מביך במסגרת הסיקור: ביום הבחירות החוזרות בבית שמש ביקשתי לראיין מצביעים בתור לקלפי, אך הם היו בטוחים שאני בחור ישיבה שברח מה’סדר’ ומחפש דרך להעביר את זמנו. לך תספר להם שלכתב הפוליטי של ישראל היום יש אפילו דגלון.

אכן יש הסתה ברחוב, או שזו הפחדה? הסתה זו מילה גדולה. ישנן סוגיות ציבוריות כבדות משקל השנויות במחלוקת בין הציבורים בישראל, ולפתור את הדיון בהן ב’הכל הסתה’ זו התחמקות קלה מדי. בהחלט, יש מתח ויש שנאה – ודווקא לכן חייבים לדבר על הכול, לא לברוח.

פוליטיקאי חרדי הטעון שיפור, ומדוע: ח”כ אברהם רביץ. כל הקטע שהוא אינו בין החיים – טעון שיפור דחוף. חסר אחד כמוהו.

מודל לחיקוי: ישנם כמה וכמה מקצוענים של ממש בתחום סיקור החרדים. אל תדחק אותי לבחור אחד, לא יקרה.

מישהו שצריך לחזור בתשובה: יאיר לפיד. לא יזיק לחרדים דובר כמוהו.

מאכל יהודי-אותנטי: למה לאכול כשאפשר לשתות. וודקה, כמובן.

מילה ייחודית על החרדים: הדקדוק והדיוק בכל קוצו של יוד שנכתב עליהם, ותמיד “פספסת את הנקודה” בכלל, ואתה הרי חב”דניק אז מה אתה מבין – אני מת על זה. חברה חיה ותוססת, רק חבל על האגודל. תנו לו קצת לנוח, הוא מתפלפל יותר מדי.

מילת ביקורת: תבינו, הם חילונים. הם לא בקטע בכלל. הם – רחמנא ליצלן – סבורים שהסבא של האנושות הוא קוף. קחו את זה כנקודת מוצא כשאתם באים לדון עמם בענייני השקפה.

טיפ מקצועי: טיפ שאני נותן לעצמי, ומקווה לעמוד בו יותר: לא הכול זה גיוס או גיור. בלי קשר לחיובי או שלילי, חייב להביא זוויות נוספות על החברה החרדית ההו כה מרתקת. אז דירבאלק, דווחו לי מתוככי הטישים.

איפה אתה בעוד 5 שנים: תן לעבור את הפסח הזה ונדבר הלאה.

אלי ג’אן / ידיעות הדרום

איש השנה שלך במגזר: שמעון ומיכל גרוס.

סיפור השנה שלך: 12 שנה לאחר שחסיד התעלל בקטינים וחמק מהארץ, הצליח נער אחד להביא לפתיחת התיק מחדש לאחר ששמע רק במקרה שהוא בארץ. המתעלל נעצר בנתב”ג רגע לפני שברח שוב. שני כלי תקשורת גדולים היו במרדף לראיין את הבחור, אבל בסוף הוא השתכנע לשמור לי את הסיפור. אחד הסיפורים היותר מזעזעים שסיקרתי.

חרדי לנשיאות המדינה: הרב ישראל מאיר לאו.

סיפור שהכנת, ומקבילך הקדים אותך: קבוצת ריצה לחרדיות. הבחורה שמובילה את התופעה, פנתה אלי בנוגע לכתבה, אבל לחצים בנושאים אחרים, גרמו לי לדחות את הסיפור שבוע אחר שבוע. בסוף היא פורסמה באתר ‘וואלה’. אחרי מספר שבועות ערכתי את הכתבה, נתתי זוויות וגוונים חדשים שלא היו קודם, אבל את הראשוניות הפסדתי.

סיפור שאתה מתחרט עליו: מישהו שלא אחשוף את שמו, הבטיח לי ראיון בלעדי והאמנתי לו. שכנעתי גם את העורך שזה בלעדי, ובכתבה נכתבו צמד המילים הנדיר בעיתון שלנו “ראיון בלעדי”. למפרע התברר שהוא מכר אותנו. זה היה אחד מהרגעים היותר מבאסים בקריירה מחד, עם הרבה מוסר השכל לעתיד, מאידך.

רגע מביך במסגרת הסיקור: כל פעם שאני מתקשר לנשוא הכתבה כדי לבקש תגובה על מעלליו, זה רגע מביך מבחנתי. לא תמיד זה קל להטיח באדם שלפעמים אתה מכיר טוב, אשמות או טענות.

אכן יש הסתה ברחוב, או שזו הפחדה? אין הכללה. יש עיתונאים ספציפיים שמביאים את דעותיהם נגד החרדים לסיקור היומיומי או השבועי, יותר מהנורמה המקובלת. בכל מקרה, אי אפשר לומר שרק חרדים סובלים מזה.

פוליטיקאי חרדי הטעון שיפור, ומדוע: אריה דרעי. לרוב, הוא מקיף את עצמו בחברים קרובים ואנשים שהם יותר מעריצים מיועצים. חסר שם את האיש שיגיד לאריה איפה הוא פחות טוב. וזה אגב, מהמגרעות הבודדות שלו. למזלו, יש לו את החוש הזה גם בלי הטובות שלהם.

מודל לחיקוי: קלמן ליבסקינד. תחקירן עם אמת פנימית עמוקה (למרות שלא תמיד אני מסכים איתה).

מישהו שצריך לחזור בתשובה: אני.

מאכל יהודי-אותנטי: ברוח החג – חרוסת.

מילה ייחודית על החרדים: 10

מילת ביקורת: ח”כ ישראל אייכלר – לא כל נושא שלא מתאים לדעות שלך הוא אנטישמי ומשפטים כגון: “אפילו בגרמניה לא עשו דברים כאלה”, זה פאסה.

טיפ מקצועי: לחפש את הערך המוסף, גם אם מדובר בהודעות דובר (קומוניקטים בלע”ז).

איפה אתה בעוד 5 שנים: אוכל מצות.

איציק הלפרין / הערוץ הראשון

איש השנה שלך במגזר: לא אחד, שניים: הזוג גרוס. בגלל האצילות.

סיפור השנה שלך: הרב עובדיה יוסף.

חרדי לנשיאות המדינה: ירחמיאל שניידר.

סיפור שהכנת, ומקבילך הקדים אותך: פעם אחת?! אני עובד בלעקוב אחרי הדיווחים של שרקי ביומן הבוקר של גל”צ.

סיפור שאתה מתחרט עליו: עשיתי כתבה על קהילת היוצאים בשאלה, מסתבר שהם לא שווים את זה.

רגע מביך במסגרת הסיקור: אני כתב חדשות; רוב הסיקור שלי מביך. תשאל הפוך.

אכן יש הסתה ברחוב, או שזו הפחדה? גם וגם, המגזר החרדי חונך לקבל כל אמירה נגדו כהסתה, ככה בונים חומה. מצד שני, גם לפיד די נהנה לעשות פרצופים מפחידים.

פוליטיקאי חרדי הטעון שיפור, ומדוע: יו”ר ש”ס אריה דרעי, בגלל שבכל מה שקשור בציניות הוא בריסקע’ר, ציניקן לשמשומיים.

מודל לחיקוי: לפעמים אני מתקנא בקולמוסו המהודרת של אטינגר.

מישהו שצריך לחזור בתשובה: הרב אמנון יצחק.

מאכל יהודי-אותנטי: חרדים.

מילה ייחודית על החרדים: יש לי משפט, זה בסדר? “רק חרדי יכול לשנוא חרדים, כל השאר סתם אנטישמים”.

מילת ביקורת: העניין הזה עם קו 2, או שתלמדו בעל פה את הדרך להר נוף, או שתקדימו להמתין בתחנה. מה הקטע בלרדוף אחרי האוטובוס?

טיפ מקצועי: לא להקשיב לנותני טיפים.