למה המנהרות מזכירות את הווידוי

ביבי טוב לביטחון: הנה הסתיים לו צוק איתן התפזר העשן וסיכום התוצאות הוא כזה.

החמאס לדברי גורמים ביטחוניים/פוליטיים “ספג מכה קשה” או “חזר לתקופת האבן” או “התחנן שנפסיק”, אך בשורה התחתונה כבר ברור לכולנו שאין לו בעיה להמשיך לירות בכל עת שיחפוץ.

המנהרות? מזכירות לנו את הווידוי של ראש השנה, את הידועים לנו פרטנו לפניך, ואת שאינם ידועים לנו…

אבל בחזית אחת הושג ניצחון ברור חזק ומוחץ. ביבי ניצח את גדעון סער.

מסקנה. ביבי טוב לביטחון. זאת אומרת לביטחון האישי. לביטחון האישי שלו.

השקיפה: משעשע אותי לראות את האמריקנים נגררים לתוך העימות עם דאעש. בפירוש לא בא להם על זה, אבל אין להם ברירה.

הם מנסים להפציץ מהאוויר, כדי לא להיפגע אבל יגלו שזה לא ממש פותר את הבעיה.

הם בסוף כנראה יכנסו פנימה ויספגו גינויים על פגיעה בחפים מפשע.

קצת מזכיר את ישראל ורצועת עזה.

אז בהצלחה חברים, ואני מקווה עבורכם שאין שם מוסדות של אונר”א…..

אנו רצים: ובכן, כפי שהבטחתי בשבוע שעבר הנה פרק ההמשך.

לאחר האימון הראשון בשבוע שעבר, בו התחלנו במסע לעבר 10 ק”מ של ריצה, הגוף כאב כולו, הרגליים דאבו, וירידה במדרגות היתה קשה אפילו יומיים אחר כך. די חששתי איך אעבור את האימון של ראשון בבוקר (כזכור, אנו אמורים לעשות 3 כאלה בשבוע. אחד עם המדריך ו-2 כשיעורי בית)

ביום ראשון בבוקר הגעתי לנקודת המפגש. השרירים עדיין לא החלימו מהטראומה של האימון הקודם.

התחלנו לרוץ וללכת וראה איזה פלא הכאבים נעלמו תוך מספר דקות כלא היו.

ובכלל, התמהיל של 3.5 דק’ הליכה מהירה ו-0.5 דק’ ריצה כפול 10 – שהיה קשה עד בלתי אפשרי אך לפני יומיים, עבר הפעם בצורה סבירה הרבה יותר.

הרגשתי בעננים מההתקדמות המפתיעה, מה עוד שביום שאחרי כלל לא הופיעו כאבי שרירים מיוחדים.

גם האימון של שלישי עבר יפה וכבר הרגשתי על הסוס.

ליום חמישי האחרון התייצבתי מלא נינוח ומלא ביטחון ואז המדריך הודיע בחיוך שהיום עושים יחס של 3-1…

המשך אי”ה בשבוע הבא.

משפט השבוע:  גדעון סער פורש כדי להקדיש זמן לבנו ולחזור בעתיד כאבא אבן.