מידת הסליחה האין-סופית

השבת הזאת נקראת ‘שבת סליחות’, כי במוצאי השבת יצטרפו גם קהילות אשכנז לאמירת הסליחות, לאחר שבקהילות ספרד כבר אומרים סליחות מראש חודש אלול. בחצות הלילה יתכנסו המונים בבתי הכנסת ויאמרו בלבבות רוטטים: “לך ה’ הצדקה ולנו בושת הפנים… לא בחסד ולא במעשים באנו לפניך… נא אל תשיבנו ריקם מלפניך”.

המילים האלה מבטאות את תחושות ליבנו, בבואנו לבקש סליחה ומחילה מבורא העולם על מעשינו בשנה החולפת. עוד שנה עברה, האוּמנם עשינו בה מה שראוי היה לעשות? כל אחד ואחד יודע בתוך ליבו עד כמה גדול הפער בין מה שהיה צריך להיות ובין מה שקרה בפועל במהלך השנה החולפת.

סוד הסליחות

חז”ל מספרים שסוד הסליחות נתגלה לדוד המלך: “היה דוד המלך יודע שעתיד בית המקדש להיות חרב… והיה דוד מצטער על ישראל, במה יתכפרו עוונותיהם. אמר לו הקב”ה… יעמדו לפניי באגודה אחת ויתוודו על עווֹנם, ויאמרו לפניי סדר סליחות, ואני אענה אותם”.

עיקרן של הסליחות הוא אמירת י”ג מידות הרחמים: “ה’ ה’, א-ל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת, נוצר חסד לאלפים, נושא עוון ופשע וחטאה ונקה”. את י”ג מידות הרחמים לימד הקב”ה למשה רבנו לאחר שבני ישראל חטאו בעגל, כמו שהתורה מספרת: “ויעבור ה’ על פניו ויקרא, ה’ ה’ א-ל רחום וחנון וגו'”.

בתלמוד מובא מאמר מופלא של רבי יוחנן: “אלמלא מקרא כתוב, אי-אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב”ה כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאים, יעשו לפניי כסדר הזה ואני מוחל להם”.

זה סודה המיוחד של אמירת הסליחות, שבזכותה הקב”ה מוחל לנו על כל משובותינו ומעניק לנו שנה חדשה. על-כן אלה ימים מיוחדים של חסד ורחמים, וכדאי לנצל אותם להיטהרות ולהתקרבות יתרה אל אבינו שבשמים.

מוחל וסולח

כאן עלולה להתעורר תהייה. הלוא לפני שנה ושנתיים ושלוש עמדנו באותו מקום, ביקשנו, הבטחנו, הצהרנו על דף חדש. והנה אנחנו שוב פה, עם אותן משובות, אותן נפילות, אותו סיכום דל של שנה תמימה. וכי אין בנו בושה לבוא ולבקש שוב מחילה וסליחה?

אלא שבזה הקב”ה נבדל מבני האנוש: אדם, אם נפגע פעם אחת וסלח, ואחר-כך פגעו בו שוב – יתקשה לסלוח שנית. ודאי שיִכְבד עליו לסלוח שלישית ורביעית. אבל הקב”ה אין-סופי, וגם מידת הסליחה והמחילה שלו אין-סופית. הוא יכול לסלוח פעם ופעמיים ושלוש וארבע – עד אין-סוף. אם רק באים אליו בלב שלם, מתוך חרטה אמיתית ותשובה שלמה – יסלח וימחל.

להתבייש צריך, לחוש כלימה על כישלונותינו – חייבים, אבל להתייאש אסור. גם מי שמעד שוב יכול לפתוח דף חדש, לתקן מעשים, לזכות לסליחה ולמחילה מאת הקב”ה, שהוא “רב לסלוח”. כשניגש בלב טהור לאמירת הסליחות, ודאי נזכה לסליחה ולמחילה ולכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.

• הטור מתפרסם בשיחת השבוע