הדרמה הפוליטית: החשודים, ה’קורצים’ ומי המרוויחים הגדולים?

ליטל שמש: מוטי, בליכוד בעיקר עוסקים היום בשאלה – למי להפנות אצבע מאשימה? מי הצביע לקארין אלהרר?

מוטי קסטל: אין ספק שהליכוד היום כמרקחה. אנחנו רק צריכים לומר, לפני שאנחנו נכנסים לדיון הזה, שבטח לא אנחנו ואף אחד, לא בוחנים כליות ולב ולכן הכל בשלב הזה בגדר תיאוריות. מאחורי האמירות הללו יש גם אנשים, וצריך להיזהר, אבל יש כמה תרחישים ואומר אותם כאן וגם אומר מדוע אלו הם השמות של החשודים המידיים.

תראי, ברשתות החברתיות וגם בתוך הליכוד חברי כנסת ששוחחתי איתם, ושוחחתי היום עם רבים מהם כדי באמת לנסות להבין את התמונה, השמות המידיים שעלו הם כמובן אותם אנשים שבעבר, לא לומר היו נגד הרפורמה אבל ביקשו למתן אותה, לדחות אותה ולהגיע להסכמות עם האופוזיציה. ויש גם כאלו שאמרו מראש, מעל לכל במה, שהם רוצים גם נציג אחד לאופוזיציה, כמו הנוהג הקיים. אז השמות שעלו זה יולי אדלשטיין…

ליטל: גם ראינו אותו לוחש לבני גנץ…

מוטי קסטל: שהלחישות שלו עוררו תיאוריות…הוא אגב הכחיש את זה ואמר שדיבר איתו על עניינים אחרים, דוד ביתן, שר הבטחון גלנט וחברי הכנסת דלל ודנינו. אלו השמות שהזכרנו שהיו ככה מהמתונים יותר בליכוד. אני שומע, אגב, מחלקם הגדול הכחשות נמרצות, לפחות מדלל ודנינו, שאומרים ‘יש פוליגרף, אנחנו מוכנים לעבור בדיקה’ ו’אם אלקין אומר שהוא יודע את השמות אדרבה, שיחשוף אותם, אין לנו שום בעיה עם זה’ וכיוצא בזה.

גם שמה של השרה גילה גמליאל עלה מכיוון שהיא, בישיבת הסיעה אתמול, התפרצה לעבר השר דודי אמסלם וכשהוא אמר ‘החלטנו’ היא אמרה לו ‘מי זה ‘החלטנו’ ו’למה אתם לא משתפים אותנו”… והיא יצאה בזעם מישיבת סיעת הליכוד. אבל על פניו, צריך לומר, אין לשרה גמליאל כל אינטרס להצביע לקארין אלהרר ולכן אלו השמות שעולים מכוח התיאוריות, כפי שאמרתי.

ויש עוד שתי תיאוריות מעניינות מאד, ואני לא שולל אותן, הן אפשריות בהחלט: האחת מדברת על השר לשעבר דרעי, שרבים מדברים עליו ככזה שהיה לכל אורך הדרך מהמתונים, דוחף להגיע להסכמות עם האופוזיציה מכיוון שהוא רוצה את חקיקת עילת הסבירות בהסכמה, כדי לחזור לשולחן הממשלה. ולכן רבים אומרים שגם אם לא  כל חברי הכנסת של ש”ס מודעים לעניין הזה, וראינו את חלקם נסערים מאד, בעיני ראיתי לאחר ההצבעה במליאה, עדיין לא צריכים יותר מארבעה חברי כנסת כדי להצליח לבחור בקארין אלהרר. אבל היו יותר מארבעה, אנחנו יודעים את זה בוודאות. והאפשרות האחרונה שהיא מעניינת מאד: יש אומרים שבכלל מדובר ביריב לוין עצמו…

ליטל: זו כבר ממש קונספירציה…

קסטל: רק שנבין את הכאוס שקורה לאחר התבוסה המשפילה הזו של הקואליציה. הרציונל אומר דבר כזה: יריב לוין אמר לאורך כל הדרך ‘מבחינתי תמנו בכלל שני נציגי אופוזיציה, לא מעניינת אותי הוועדה בהרכבה הנוכחי, אני רוצה רפורמה כולל בוועדה לבחירת שופטים. מי שרואה מה קורה בליכוד: זעם עצום על נתניהו, אנשים שהולכים איתו שנים אומרים ‘אנחנו רוצים רפורמה’, ‘אתם כשלתם פה’. יש אפילו הפגנה כעת בקיסריה, בסמוך לביתו של נתניהו, זה דברים חסרי תקדים שלא ראינו בעבר.

לכן, יש לגיטימציה גדולה מהציבור ולחץ אדיר לקואליציה לחוקק את הרפורמה חד-צדדית, ובעיקר בכל הנוגע לסעיף הקובע את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. שאלת ‘לאן זה הולך’? אז הנה התשובה. כרגע בקואליציה נשקלת האפשרות לחוקק חוק חדש לוועדה לבחירת שופטים: 5 נציגים מהקואליציה, 5 נציגים מהאופוזיציה, שוויוני, כאשר השופטים מוצאים למעשה מהוועדה, ואז יש יותר רציונל להסכמות. וגם, כשהשופטים יהיו בחוץ כל התהליך של בחירת השופטים יהיה יותר מאוזן.

ליטל: שרי, את גם מאמינה שיהיה עכשיו קידום של חוקים באופן חד-צדדי, לאור העובדה שאין ממש התקדמות במגעים ובשיחות, או בהשפעה של השיחות?

שרי רוט: למעשה יש היום שני ליכוד – יש את הליכוד של יריב לוין, של אלו שרוצים רפורמה עכשיו ובמלוא הכוח, ויש את הליכוד של נתניהו. והשאלה היא, מי אתמול ניצח: הליכוד של נתניהו או הליכוד של יריב לוין? כנראה הליכוד של נתניהו. ואני לא מאלה שמתרשמים מפרצופים של אנשים… האנשים הכי הכי חשודים עשו אתמול את הפרצופים הכי הכי תמימים, בעיני ראיתי. מי שיודע מה היה מאחורי הקלעים – שותק, ומי שלא יודע עושה פרצופים של היתממות או כעס למרות שבסתר ליבו הוא מאד מרוצה מהתוצאות.

וזה לא רק אנשים מהליכוד אלא ממפלגה נוספת, גם, של אנשים שעשו פרצוף תם, והאינטרסים שלהם היו רבים ומגוונים, חלקם אפילו אינטרסים אישיים.

ליטל: ועכשיו, איפה יעמוד כל סיפור הרפורמה המשפטית? כי כרגע, את יודעת, שמענו את חברי האופוזיציה אומרים ‘אם לא תבחרו בקארין אלהרר אנחנו נפוצץ את המגעים. אז הנה, בחרו, ובכל זאת הם הפילו את השיחות… אז לאן זה הולך?

שרי: טוב, אני מאלה שחושבים שהאופוזיציה, עד שלא תדיח את הממשלה הנוכחית – תמיד תעשה שריר ותמצא רק את התרוץ. התרוץ מתחלף. כי השקל עלה כי השקל ירד, אם הוא יעלה לא טוב, אם הוא יירד לא טוב, אם קארין תיבחר לא טוב, אם היא לא תיבחר לא טוב, מה שלא יקרה זה לא משנה. עד שהם לא יראו במו עיניהם את הממשלה הזו קורסת ונופלת, אם אכן זה יקרה, הם לא יירגעו ולא משנה כרגע מה יהיה.

אגב, גם אם נתניהו היה עכשיו אומר, אין רפורמה, כל החוקים שאעביר בארבע שנים הבאות יהיו שמאל לגמרי אבל אני נשאר על הכסא – גם זה לא היה עוזר לו. האופוזיציה כבר היתה אומרת משהו. שזה תרגיל, שזה לא באמת, לא יודעת איך בדיוק היא היתה מנסחת את זה.

ליטל: אז ענבל, אולי הם צריכים בעצם להמשיך עם חקיקה חד-צדדית, אם גם ככה שום דבר לא משביע את רצונם?

ענבל רץ גילמור, פעילה חברתית ופובליציסטית: תראי, זו שאלה באמת גדולה. אני חושבת שהצד השני, האופוזיציה, כבר השתמשו בכל האקדחים, בכל הנשק שהיה להם. מה הם יעשו עכשיו, עוד אירוע סרבנות? עוד חסימת אילון? ירדפו שוב את המנהיגים שלנו בעולם? הם באמת כבר שרפו את כל האסמים שאפשר.

לכן, אני חושבת שמה שהממשלה הזו צריכה לעשות זה להעביר את מה שהיא חושבת שהיא יכולה להעביר, אבל כן להתחשב באלמנטים שעלו. לדוגמה במתווה הראשון לפני שהתפוצץ בבית הנשיא, מתווה אלבשן ופרידמן. לראות מה אפשר לקחת מתוך ההסכמות שהגיעו אליהם אז, כי אני יודעת שהם הגיעו להסכמות. אני שוחחתי עם אנשים שישבו שם בחדר והם אמרו שהם הצליחו לשכנע גם את שמחה רוטמן וגם את יריב לוין להגיע לאיזה שהוא עמק השווה שיהיה צודק. ואני חושבת שאם הם יעשו את זה – זה יהיה הדבר הנכון לממשלה הזו, שמחוייבת לציבור שלה וזו תהיה התחלה.

ליטל: מה קורה עכשיו? מה מתכנן כעת ראש הממשלה בנימין נתניהו?

מוטי קסטל: האינטרס המובהק של לפיד זה כמובן לסכסך בתוך הקואליציה (אפרופו אמירתו לפיה מי שהצביע לקארין אלהרר הם האנשים ההגונים בקואליציה). אם תשאלי בליכוד יגידו לך שהאנשים שהצביעו זה לא בגלל שהם הגונים, אלא בגלל שהאידיאולוגיה לא מעניינת אותם אלא היחסים האישיים.

וזה הגיוני מאד, אגב, זה לא בגלל שהם רצו את קארין אלהרר או לא רצו את טלי גוטליב. יש כאלו בליכוד שרוצים לתקוע טריז, יש שמתנגדים ליריב לוין ורוצים במפלתו, יש כאלו שרוצים את מפלת נתניהו, יש שם הרבה מאד מתחת לפני השטח.

אגב, עוד אחת מהתיאוריות גורסת שזה נתניהו עצמו, אבל זה אני יכול לומר לך בוודאות, אני גם רואה גם מכיר גם שומע, אין סיכוי. נתניהו היה אתמול בהיסטריה מוחלטת, בלשכה שם ניסו לברר למה חברי כנסת לא מגיעים להצביע. בסוף, צריך להבין, מה שקרה אתמול זו תבוסה מחפירה לקואליציה, מבחינה ציבורית. זה מוציא את ראש הממשלה נתניהו ככזה שלא מסוגל לנהל את הקואליציה וגם, צריך לומר, זה מבוא להידרדרות נוספת, לחברי כנסת עצמאיים נוספים, זה אירוע חסר שליטה ולכן נתניהו לא יעדיף את הזעם נגדו בבייס מאשר שהמוחים, שגם ככה נמצאים ברחוב ולא זנחו את הנשק הזה לרגע, לא יכעסו.

ליטל: חברת הכנסת לשעבר רחל עזריה, יש משהו שישביע את רצונם של חברי האופוזיציה או שיוריד אותם מהמשך המחאה הזו?

רחל עזריה: אני לא חושבת שזו השאלה. אני חושבת שאתמול קרה דבר שהוא מאד מאד טוב לכולם, לכלכלה הישראלית, לחברה הישראלית. אני לא חושבת שיש פה תבוסה. אני מזכירה שנתניהו רצה שיהיה חבר קואליציה וחבר אופוזיציה, הכל סוכם ונסגר, ואז היתה חברת כנסת סוררת, שהחליטה לעשות מעשה עצמאי. אני הייתי חברה בקואליציה, בטח במצב כזה לא עושים דברים כאלו. אז מה שהיא עשתה, היא גרמה להכל להתפלק.

אני ממש לא רואה בזה תבוסה של הקואליציה, ואני חושבת שהרבה אנשים לא רואים את זה ככה. אני חושבת שהניסיון לצבוע את זה כהפסד של הקואליציה זו פשוט טעות. אנחנו ניצלנו מנפילה של השקל, כי בסוף אנחנו רואים שהכלכלה הישראלית היא כלכלה מדהימה, בזכות המון אנשים שעבדו מאד קשה בשביל זה…

ליטל: לא, אבל הכלכלה מושפעת, צריך לומר ביושר, גם מאי היציבות שיוצרת כאן המהפכה.

רחל: אני מסכימה, האי יציבות, ואני לא במשחק של האשמות, אבל אני אומרת, אם אתמול לא היתה נבחרת בסופו של דבר חברת אופוזיציה, היינו משלמים מחיר מאד גבוה. ולכן אני לא חושבת שצריך לראות פה מנצחים ומפסידים. אני ממש מציעה לא להיכנס למשחק הזה. מדינת ישראל הרוויחה, שנשארה יציבות, יש חברת אופוזיציה, תהיה גם חבר או חברת קואליציה.

שרי רוט: אני לא מבינה מה את אומרת. שהשקל לא מתרשם מזה שיאיר לפיד ובני גנץ כועסים? הם הרי כועסים, הם לא מרוצים, הם הפסיקו את השיחות ועשו ‘פוס’…

רחל: בואו, לעשות ‘פוס’ זה לא כזה ביג דיל. בואו, כולם פה משחקים משחק…

שרי: אז את אומרת שהמחאה לא מתייחסת אליהם…

רחל: כולם משחקים איזה שהוא משחק הרבה יותר אחראי ממה שאנחנו נוטים לחשוב. ולכן, לא פוצצו את המשא ומתן בבית הנשיא, בסדר, הם עושים ‘פוס’ כזה, ‘פוס’ אחר…

שרי: לא מבינה על סמך מה את אומרת שהם הגיעו להסכמה שאחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה, לא ראיתי שום הסכמה.

רחל: היתה הסכמה!

שרי: אף אחד לא מאשר שהיתה הסכמה כזו, לא לפיד לא גנץ… אז מי הסכים עם מי?

רחל: אבל נתניהו ביקש מכולם להסיר את המועמדות…

שרי: לא בגלל שהוא רצה ‘אחד קואליציה אחד אופוזיציה’. משום שהוא לא רצה אף אחד… הוא רצה דחיה!

מוטי: וזה גם היה כרוך בחקיקה של סעיפי הרפורמה המשפטית…

רחל: זה היה רגע של יצירת אמון בתוך כל המשא ומתן.

שרי: איזה אמון? בין מי למי?

רחל: בסדר, אז ככה אני רואה את זה וככה אני יודעת…

שרי: נו, נתניהו עמד מול הראי ונתן אמון בעצמו?

ענבל: ההתרשמות שלי היא שאתמול, קודם כל, חזינו בכאוס. כאוס שהליכוד מצוי בו, ואני חושבת שהוא צריך לטפל בכאוס הזה באופן מיידי…

שרי: או תרגיל מתוחכם…

ענבל: מצד שני, גם לפיד וגם גנץ, פרשו בלי שום סיבה מוצדקת. למעשה הם קיבלו את מה שהם רצו. ומה שזה מוכיח לנו זה שהם מנוהלים על ידי הקבוצה הקיצונית ביותר של המחאה, שהעיתונאי שיושב לידי חשף את ההתכתבות הפנימית שלה, ובעצם היתה לנו הצצה מי בעצם מנהל פה את העניינים. זה לא שיש לנו כאן פוליטיקאים עצמאיים שיכולים להוביל לאיזו שהיא פשרה.

הם לא יתנו לשום פשרה להתקיים ואני יכולה להגיד לך שזה מה שבסופו של דבר השפיע על הנשיא בסבב הראשון. הוא הוכרע מלחץ מאד מאד כבד, היתה פשרה טובה ששני הצדדים הסכימו עליה, והצליחו להביא גם את יריב לוין וגם את שמחה רוטמן, והיא לא קרתה בסופו של דבר כי מי שהכריע זה הקיצונים.

(על המסך מיקי זוהר שמבקר את ההחלטה של טלי גוטליב להתמודד, “גרמה לכך שההצבעה נפלה, לרעתנו, גם טלי לא נבחרה וגם, לעומת זאת, נבחרה קארין אלהרר”. הוא מדבר על טוב ליבה, מצד אחד, על כוונות טובות, אבל מצד שני, על חוסר ניסיון פוליטי. ועל כך ש”כמה אנשים מתוך מחנה הימין בחרו להצביע נגד עמדת הימין כדי לפגוע בנתניהו או ביריב לוין ואולי כדי לקדם אינטרסים עתידיים שלהם”).

ליטל: אומר לנו כאן השר מיקי זוהר: ‘אין מנוס אלא להתחיל לקדם את הרפורמה באופן חד צדדי’.

מוטי: זה לא רק השר מיקי זוהר, רבים אומרים את זה, וזה הלך הרוח הרווח היום בליכוד. למרות אותה הצבעה. אגב, לגבי התיאוריה של יריב לוין אני שומע הכחשות נמרצות וגם אומרים לי שהוא היה לאורך כל יום האתמול במתח גדול, ניסה לברר מה קורה עם חברי הכנסת ומה תוצאות ההצבעה.

אבל בשורה התחתונה אומרים היום בכירים בליכוד: ראינו שאין שום שיח עם האופוזיציה, זה לא מוביל לשום מקום, כל מתנות החינם, כל הניסיונות לצאת יפי נפש לא רק שהובילו לדרך ללא מוצא, אלא מובילות למפולת קשה כמו שקרה אתמול במליאה. ולכן, צריך לחוקק חד-צדדית. אם זו ההצעה שמונחת כרגע על השולחן, שהיא הצעה שוויונית בסופו של דבר ואין שום סיבה שלא להסכים לה וגם, חושפת את הסרבנים האמיתיים את בני גנץ ואת יאיר לפיד שלאורך כל הדרך התנו תנאים, כמו שאמר אתמול ראש הממשלה: ‘אמרתם שני נציגים נפוצץ את השיחות, לא נבחרו אתם מפוצצים את השיחות’.

אם תקרה תקלה או מפולת וחברי כנסת מהליכוד או מהקואליציה יצביעו נגד הרפורמה, לפחות שזה יהיה על השולחן ושהציבור יידע למי הוא בחר והאם הוא רוצה לעשות זאת שוב.

ליטל: שרי, זו גישה שגם ראש הממשלה נתניהו מחזיק בה? מה ששמענו ממיקי זוהר, החקיקה החד-צדדית.

שרי: אני לא בטוחה, אני מאלה שחושבים שנתניהו מלכתחילה לא ‘מת’ על כל העניין הזה של הרפורמה, מהתחלה, מהשלב ראשון, או כי הוא אדם מאד שקול, או יש שיגידו פחדן, אני נוטה יותר להגיד שיש פה פשוט שיקול. כי יש לו מנעד של שיקולים שלא את כולם אנחנו אפילו יודעים. זה איראן, זה ביידן, זה חוץ, זה פנים, זה המון דברים שלא כולנו יודעים ומודעים אליהם.

משמעת קואליציונית לא יכולה להחזיק בטח לא מאחורי פרגוד ובטח לא כשמדובר בפוליטיקאים, שהם לא סמל היושר וההגינות, וראינו את זה כל כך הרבה פעמים בעבר.  גם כשזה גלוי, אז כשזה מאחורי הפרגוד? אין להם אלוקים, מה שנקרא.

מוטי: יש פה אבל גם כשל בתחזוק הקואליציה, שוחחתי עם חברי הכנסת, שאלתי: מישהו מהליכוד פנה אליכם?

ליטל: בזמן שבאופוזיציה, צריך לומר, חברת הכנסת מרב בן ארי ניהלה את כל האירוע הזה ביד רמה. היא עברה אדם-אדם.

שרי: לא, מוטי, היתה כאן יד מכוונת, אף אחד לא יגיד את זה, אבל יש כאן אירוע. אז יש את טלי גוטליב, שמרדה בגלוי, אבל יש אנשים שקיבלו קריצות עין, והתוצאה לא ממש רעה לנתניהו.

רחל: אני לא חושבת שהקואליציה רצתה שטלי גוטליב תיבחר, בטח לא אחרי שהיא מורדת ככה…

שרי: ברור שלא…

רחל: אז זה חלק מהמהלך…

מוטי: אני רק אומר, לא לקחו את כל הח”כים ודיברו איתם…

רחל: אני מסכימה שנתניהו היה מאד רוצה לקחת את הרפורמה המשפטית, לשים אותה מאחורה ולתת לו לנהל את המדינה. הוא יודע מה המחירים הביטחוניים שאנחנו נשלם, אנחנו יודעים שבג”צ הוא השכפ”ץ של הלוחמים והלוחמות שלנו, אנחנו יודעים מה המחירים הכלכליים שמדינת ישראל תשלם…

שרי: לא, המחירים הכלכליים זה בגלל שיש מפגינים ברחובות. אי אפשר להפגין ואז להגיד ‘אמרנו לכם’… אל תפגינו ואל תסרבו פקודה וכו’…

רחל: זה לא עניין של סירוב פקודה, זה עניין של בג”ץ…

שרי: זה נכון שביבי יודע מה הם מסוגלים לעשות לכלכלה, אבל זה לא פייר…

רחל: נתניהו יודע מה המחיר הכלכלי שאנחנו יכולים לשלם, כולנו רואים את זה בכיס, ביוקר המחיה. נכון, זה שני הצדדים ועדיין, לשים את כל המהלך המשפטי הזה מאחור, להתקדם ולנהל את המדינה. אני חושבת שגם נתניהו מבין שזה המהלך הנכון. ואני חושבת שגם ראשי האופוזיציה, ועזבו את המפגינים הם אולי מדברים אחרת, גם מבינים את זה. ולכן הם לא פוצצו את השיחות. הם אמרו ‘משהים’…

שרי: אוי, נו, לא פוצצו… זה מפוצץ כבר מזמן…

רחל: אני חושבת שהם כן מתאמצים ללכת לכיוון של להרגיע את הרוחות…

שרי: אולי בני גנץ… אולי.

ענבל: אני מצטערת, אבל מה שקרה במציאות, אתמול, זה שראשי האופוזיציה פוצצו את השיחות בלי שום סיבה. לא היתה להם שום סיבה. הם קיבלו את מבוקשם, והם הלכו על זה. ולהגיד שההפגנות, ו-300 כלכלנים שחותמים על מכתב ונגיד בנק ישראל שיושב בראיון בCNA ומציג… ואנחנו יודעים, גם אם אנחנו לא כלכלנים, שכלכלה בנויה גם על פסיכולוגיה, להגיד שזה לא קשור, לבוא ולהגיד שבג”צ הוא השכפ”ץ, בג”ץ הוא כבר מזמן לא שכפ”ץ, הוא למעשה אחד הגורמים שהתגובות של צה”ל הרבה יותר מתונות, הרבה יותר נאלצות לסכן את חייהם של החיילים, זה פרוס בכמה וכמה פסיקות, אי אפשר להגיד שנתניהו רוצה לשים הכל בצד ולמשול.

כי אי אפשר למשול באופן שבו בג”ץ פועל היום, באופן שבו הוא לא מגוון, לא מאפשר מגוון דעות וייצוג לכל חלקי החברה. וזה אפילו לא רק בג”ץ, זה הפרקליטות, זה בכל תחום ותחום, ראש הממשלה מסונדל, השרים מסונדלים, הם לא מסוגלים לעבוד, הם לא מסוגלים להעביר אדם מתפקידו. מי שאחראית ברשות ההגבלים העסקיים, בן אדם שכשל בתפקידו, אבל היועמ”שית לא מאפשרת. איך אפשר לנהל מדינה ככה?

ליטל: כנראה שאי אפשר, והיום אנחנו רואים גם הפגנת ימין נגד ראש הממשלה, הפגנה שאומרת: ‘אנחנו רוצים המשך חקיקה והמשך הרפורמה’…

מוטי: נכון. זו הפגנה שמארגן ארגון ‘אם תרצו’, סמוך לביתו של נתניהו בקסריה, משותף בהתלהבות על ידי פעילי ליכוד ותיקים וחדשים שרוצים את הרפורמה. זה הלך הרוח הרווח היום וזו תמונת המצב כיום. ואני יודע שבקואליציה עובדים לקדם את החקיקה.

אני רוצה לומר עוד משהו: אני כל הזמן אומר בימים האחרונים ‘חקיקה חד-צדדית’ ואני מקבל המון תגובות מצופים שלנו שאומרים לי, ‘מוטי, תפסיק להשתמש במונח הזה, זו חקיקה של קואליציה, של ממשלה שצריכה לחוקק.

שרי: כן, כאילו הקואליציה אמורה לקום כל בוקר ולומר ‘בוקר טוב, מותר לנו למשול’?

ליטל: יכול להיות שגם הקואליציה שכחה שיש לה גם את הזכות להעביר חוקים…

רחל: לקואליציה יש תמיד זכות להעביר חוקים, אבל אנחנו רואים שגם בפעם שעברה זה לא הצליח, וגם עכשיו, בוועדה לבחירת שופטים זה לא הצליח. יש קבוצה בליכוד שמבינה את האחריות ואני מאד שמחה שיש את הקבוצה הזו. אני הייתי במפלגת ‘כולנו’, אני מכירה את ‘הליכוד’, כמו שאמרת שרי, ‘שני ליכודים’ יש היום, יש את הליכוד האחראי שמבין את המחירים ויש את הליכוד שהולך עם האידיאולוגיה במרוץ.

שרי: אני מזכירה לרחל שגם הליכוד האחראי רוצה לעשות שינויים.

רחל: ולגבי בג”ץ, אני לגמרי בעד לגוון את בג”ץ, אבא שלי עלה מתוניס, אמא שלי עלתה מארה”ב, אם יש משהו בחיים שלי זה חיים של מגוון. ואני ממש ממש בעד. אני חושבת שאם רוצים לגוון את בג”ץ הדרך לעשות את זה היא לא לערבב בין פוליטיקה לבין בית משפט. זה אחד הדברים הכי מסוכנים.

מוטי: זה בג”ץ שמתערב..

ענבל: אני חושבת שנציגי הציבור, יכולים בשם הציבור, לבחור את השופטים. ואני רוצה להזכיר לך רחל שבממשלה הקודמת ניסנקורן מינה שופטים בלי שלאופוזיציה היה שום ‘סיי’ בעניין.

שרי: ברור, כי הוא היה ‘מהצד הנכון’…

ענבל: נכון, וזה עבר בשקט…

מוטי: לגבי חברי הכנסת, אני רק אומר רחל, שאת יוצאת מנקודת הנחה תמימה שחברי הכנסת פועלים מאידיאולוגיה, כי הם ‘מבינים’, ואני אומר לך שחברי הכנסת מהקואליציה שהצביעו בעד קארין אלהרר עשו זאת מסיבות אישיות, אינטרסנטיות…

שרי: לגמרי לגמרי, ואם היית יודעת את הסיבות, לא היית כל כך מצדיעה להם…

רחל: ככה זה פוליטיקה…