האח או החבר שהתפייס: מה יעשה דרעי והאם בג”ץ יושיע אותו?

1.

דחיית מועד הבחירות של רבנים ראשיים חדשים ביותר מחצי שנה החדירה מעט אוויר לריאות של כמה מהבכירים האמורים לבחוש בקדרה, אך עדיין מדובר בביצה טובענית.

ממכרת: כל מה שאתם צריכים לדעת על הנזק של סיגריות אלקטרוניות

קבלו את הקרב, ראש בראש, באשר לזהות המועמד לתפקיד הראשון לציון (קרב לא פשוט ניטש גם בזירת הציונות הדתית, אך לא בו מתמקד טור זה. אגב, אם תשמעו קולות ב’דגל’ או אגו”י ש”גם אנחנו רוצים’, סביר להניח שהם רוצים תמורה ולא באמת כמהים לרב ראשי מטעמם).

מהצד האחד, הגאון רבי יהודה דרעי, אחיו של יו”ר ש”ס, המכהן כבר יותר מחצי יובל כרבה של באר שבע, אהוד מאוד בעירו גם על חוגים שאינם חרדים או קשורים לש”ס.

מהצד השני, הגאון רבי דוד יוסף, בנו של מרן הגר”ע יוסף זצ”ל. הוא כיהן רק כרב שכונה, כך שמבחינת הניסיון גובר עליו הרב מהדרום, אבל חברות העבר שלו עם אריה דרעי אולי תסייע לו. כך לפחות מקווים בסביבתו.

יום שישי, 17:00 אחר הצהרים. נקישות בדלת ביתה של משפחת דרעי בבית וגן.  בדלת ניצב הרב דוד, שמוזמן להיכנס פנימה. מה קרה בתוככי החדר, מאחורי הקלעים, ומה בכלל קורה מאחורי הקלעים של פרשה מרתקת זו?

2.

לפני מספר חודשים הודיע הגאון רבי דוד יוסף, חבר ‘מועצת החכמים’, על ריצה לתפקיד הרב הראשי הספרדי.

ברקע: מתיחות בינו לבין יו”ר ש”ס. זאת לאחר שלפני מספר שנים יצא הגר”ד יוסף, אז יו”ר הנהלת רשת החינוך של ש”ס, בחריפות נגד מנכ”ל הרשת באותם ימים, חיים ביטון – המכהן כיום כשר במשרד החינוך – בטענה שאינו מתייעץ איתו. “שקרן”, “עושה מה שהוא רוצה”, היו הביטויים הקשים שנאמרו אז.

אחרי  הביקורת ומכתב תקיף שנשלח, פרש רבי דוד מתפקידו.

באותו עימות נקט אריה דרעי עמדה דה פקטו, לאחר שלא הזיז את ביטון מתפקידו, מה שהיווה תעודת ‘כשרות’ לתפקידו. אך טבעי שמאז נרשמה מתיחות בין יו”ר ש”ס לרבי דוד.

ההודעה על ריצתו לתפקיד הרב הראשי, מבלי שתיאם את המהלך עם היו”ר הפוליטי של המפלגה ומי שאמור לבצע את ה’דילים’ וההתקשרויות השונות בדרך לניצחון בכיסא המיוחל, תפסה את ש”ס בלתי מוכנה.

בעוד הרב יהודה דרעי בטוח בניצחונו, יודע שקשריו עם חברי הגוף הבוחר וניסיונו הרב יעמדו לו, הרב דוד יוסף היה צריך להתחיל את הפגישות והבדיקות.

בשיחה עם חבר בגוף הבוחר הוא מספר על פגישה שקיים עמו רבי דוד ועל האמירה הנחרצת שהשמיע באוזניו: “אם לא אשמע חד-משמעית מאריה דרעי כי עלי לבחור בך, אני לא עושה דבר כזה על דעת עצמי”.

חבר נוסף בגוף הבוחר, דמות פוליטית באחת הערים בארץ, הסביר לי: “עם כל הכבוד וההערכה אותם אני רוחש לרבי דוד יוסף, בסוף אריה הוא זה שאחראי על תנועת ש”ס, גם במוניציפאלי, והוא צריך להיות הגב שלי בבחירות. אם הוא יהיה חלש ויפסיד במאבקים, גם אני אהיה חלש. גם מול ראש העיר שלי וגם בכלל”.

האם הביקור של הרב דוד בבית דרעי קצת לפני כניסת השבת קשור להבנה שחלחלה, לפיה ללא תמיכת ה’ראש הפוליטי’ הוא לא יצליח לכבוש את היעד – או שהיה זה סתם ביקור נימוסין?

3.

רבים טוענים כי “אריה קרוע בין אחיו לבין החבר לשעבר”. ההורים אינם כבר בין החיים, וברור שהיית רוצה לראות את אחיך הבכור מכהן בעמדת הראשון לציון של ישראל.

לעומתם, יש אומרים: “לתקשורת, ובפרט לתקשורת הכללית, קצת קשה יהיה לשווק תמיכה באח כמועמד, קל יותר לשווק את ‘הבן של הרב עובדיה זצ”ל’. זה נשמע “עם פחות אינטרסים”.

מצד שני, אריה דרעי כבר ספג מתקפות תקשורתיות רבות, ונראה כי הוא חסין. מה גם, שאחיו מציג ניסיון רבני מרשים, “כך שזה לא יהווה שיקול כלשהו”.

ומה באשר לצוואות?

בראיון שהעניק טען רבי דוד יוסף כי רצונו של אביו מרן הגר”ע זצ”ל היה לראותו בתפקיד הרב הראשי. אני אישית לא שמעתי זאת מפי מרן זצ”ל (ושמעתי אי אלו דברים), גם לא שמעתי בזמן אמת עדויות על כך (ושמעתי עדויות על אמירות נחרצות כמו, למשל, רצונו לראות את בנו הרב אברהם יוסף בתפקיד הרב הראשי, ורק משהוסרה מועמדותו החל לפעול כדי שבנו הרב יצחק יוסף, ייבחר) – אבל יתכן שכך היה.

רק שאם בצוואות עסקינן, מה באשר לרצון של אסתר ע”ה, אמם של אריה והרב יהודה, שחלומה הגדול היה לראות את בנה יושב על כס הראשון לציון? אז נכון, היא לא הקימה את תנועת ש”ס ולא היתה מנהיגה רוחנית, אבל  בנה הוא זה שמנהיג את המפלגה ביד רמה מזה שנים.

בקיצור, עזבו צוואות.

4.

מה באשר לניסיון?

הגאון רבי יהודה דרעי מכהן כרב ראשי כבר יותר מ-25 שנים, כולל כהונה כראש אבות בתי הדין, תפקיד בו כיהן עוד קודם שהחל בתפקידו בבאר שבע. קודם לכן כיהן 9 שנים כרב שכונת רמות בירושלים.

הרב יהודה דרעי מכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית, ומשמש כיו”ר הוועדה למועצות דתיות, סת”ם, מילה ומיסיון, ויו”ר ועדה לאישור מועמדים לבחינות בדיינות. הוא בעל ניסיון רב בתפקידים רבניים ובמערך בתי הדין, יש לו קשרים ענפים עם הדיינים, עם חברי מועצת הרבנות הראשית, ועם חברים בגוף הבוחר. בכל שנה הוא משתתף בכנסים של רבני ערים, דיינים ועוד.

הרב דוד יוסף עומד בראש בית המדרש ‘יחוה דעת’ המכשיר רבנים המכהנים בישראל ובחו”ל, וכיהן שנים כרבה של שכונת הר נוף. אלא שבאוקטובר 2020  פרש מתפקיד רב השכונה, בעקבות עתירה שהוגשה לבג”ץ בדרישה להעמידו לדין משמעתי בגין דברים חריפים שהטיח כנגד התנועה הרפורמית. במלאת ‘השבעה’ לפטירת מרן הגר”ע זצ”ל הכריז חכם שלום כהן זצ”ל על צירופו ל’מועצת’ של ש”ס. מאז ועד היום מוסר רבי דוד כל יום ראשון את השיעור אותו נהג אביו זצ”ל למסור במשך עשרות שנים, בבית מדרשו ‘יחווה דעת’.

מה שבטוח,  בכל הקשור לניסיון, לאריה דרעי יהיה קל להסביר מדוע הוא תומך באחיו, ואת הביקורת על הקרבה המשפחתית, אם וכאשר תגיע, הוא יוכל להדוף בקלות.

5.

ביוני 2020 הגישה התנועה הרפורמית, מלווה בארגון ‘נשות הכותל’ עתירה מנהלית לבג”ץ בדרישה להעמיד לדין את רבי דוד יוסף, בגין התבטאויות כלפי הרפורמים ו’נשות הכותל’, ובהן אמירות כמו “הרשע של ההגדה זה הרפורמי”, “המטומטמות האלו מניחות תפילין” ו”נשות הכותל זה פריצות”.

בג”ץ לא פסק בעתירה, למרות שהתבקש להעמידו לדין משמעתי, משום שרבי דוד הקדים ופרש לגמלאות, ומשכך סברו השופטים כי “אין מקום להתערב”.

אלא שהם השאירו דלת פתוחה: “חזקה על הרשויות הנוגעות בדבר כי ככל שהמשיב הרב דוד יוסף יבקש בעתיד להציג את מועמדותו לתפקיד בשירות המדינה, הרי שנסיבות עתירה זו יעמדו בפני הגורמים הרלוונטיים”.

האם אותם גורמים לא יתעוררו אם וכאשר יגיש הגר”ד יוסף מועמדות לתפקיד הרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל? יתכן שיגישו גם אם יתמודד ‘רק’ על תפקיד רבה הראשי של ירושלים.

ומה יפסוק אז בג”צ? אין לדעת. בקצב בו מתקדמת (כלומר, לא מתקדמת) הרפורמה המשפטית, עילת הסבירות עדיין בחיים, וכך גם האקטביזם השיפוטי, מה שיקשה יותר.

6.

נחזור לביקור של יום שישי האחרון.

בביקור, ככל הידוע, לא עלתה ההתמודדות, אבל מן הסתם היה בו כדי למחוק את המתיחות בין היו”ר – אולי גם בין גורמים אחרים בש”ס – לבין הרב.

לפגישה הגיע גם הרב ישראל יונה, ידיד אישי של אריה דרעי.

השיחה היתה ידידותית ובמהלכה אמר דרעי לרב כי הוא מוזמן להגיע ולהתפלל במניין הקבוע שבביתו. ואכן, בבוקר יום שני הגיע רבי דוד מלווה שוב במקורבו הרב יונה. במניין נכחו גם מי שנחשבים ‘קבועים’: הרב יעקב כהן, בנו של חכם שלום כהן זצ”ל, הרב בן עזרא רבה של מבשרת ציון ואישים נכבדים נוספים, חלקם תושבי שכונת הר נוף.

אחרי התפילה שוחחו דרעי ורבי דוד “בלימוד”, ושוב, לא עלה נושא הרבנות. למרות, שעצם הפשרת הקרח ביחסים, הוא מהלך נכון במרוץ כזה.

7.

ננסה לרגע לנתח את הריצה בזווית ראיה של ההנהגה הרוחנית הספרדית, כפי שעולה משיחה שקיימנו עם יהודי נכבד, שהנושא חשוב ויקר לליבו.

“היה קשה מאד לייצב את ההנהגה הרוחנית אחרי פטירת הגר”ע יוסף זצ”ל. סוף-סוף התקבע שבנו, הגאון רבי יצחק יוסף, הראשון לציון, הוא ‘היורש’ מבחינת המשך ההנהגה של האב הענק. למנות אח נוסף לאותו תפקיד, יחזיר את ש”ס לימים עברו, ימים בהם ההנהגה תהיה ‘הרבה פחות ברורה’ ממה שהיא כיום. אינו דומה אפילו רב ראשי של ירושלים, תפקיד חשוב כשלעצמו, לתפקיד הרב הראשי הספרדי המכהן כראשון לציון”.

לניתוח הזה יש היגיון: אחרי הכל, הרב יהודה דרעי, למרות שילבש גלימה בתפקידו – אם וכאשר יבחר לרב ראשי ספרדי –  אינו מייעד את עצמו להנהגה הרוחנית של ש”ס. הוא איש עשייה בתפקידים רבניים ובבתי הדין הרבניים. זה מה שעומד בראש מעייניו כל השנים, לכך נשואות עיניו.

אם תרצו, עוד מעלה שהוא מביא עמו.

8.

ומה באשר ל’דיל’ המדובר: הרב דוד יוסף ייבחר לרבה הראשי של ירושלים – הטענה היא, שהוא מסרב, אך לא מצאתי אישור רשמי בשמו – והרב יהודה דרעי לרב ראשי ספרדי?

למען האמת, אין לדעת. קיימות הערכות כי כעת, משנדחה תאריך הבחירה של הרבנים הראשיים בואכה חג הפסח תשפ”ד, יעדיף רבי דוד, אם וכאשר יוצע לו רשמית (נכון להיום, איש לא הציע דבר) להתמודד על התפקיד בירושלים שמתפנה בקרוב (אם בג”ץ יאשר) ולא להמתין ‘אל הלא נודע’ בריצה לתפקיד שללא ‘דילים’ ותמיכת מפלגה, קשה לכבוש אותו.

האם יסכים הרב יהודה דרעי להצעה כזו ברבנות ירושלים? ניחוש שלי: דיל כזה לא יוצע לו, מה גם, שאין לו צורך ‘להתפשר’. קשריו עם חברי הגוף הבוחר יעמדו לו ביום פקודה.