פעם הופקדו נשים על ניהול משק הבית וגידול הילדים, ופרנסת המשפחה הייתה אחריותו הבלעדית של הגבר, אך כיום החלו נשים רבות לפתח קריירות מצליחות, ומרבית הנשים שואפות בדומה לגברים – לקריירה מספקת ומתגמלת. למרות השינוי המשמעותי במעמדן התעסוקתי של נשים, הציפייה להתמסרות מלאה לגידול הילדים לא פחתה. באופן אירוני, נשים אמנם זכו בחופש תעסוקתי רחב יותר, אך גם בדרישה לניהול “משרה מלאה” כפולה: גם כאם וגם כאשת קריירה.

בדרך כלל כשמדברים על אמהות ועבודה מתייחסים אליהם כעולמות בהתנגשות, כדילמה מובנית, כשני דברים שבאים זה על חשבון זה ונמצאים בתחרות מתמדת. בפרט במגזר החרדי נראים הדברים כסימולציה ללא הפסקה שמאמתת אותן מידי שעה עם יכולותיהן או חוסר יכולתן בכל מישור: אסרטיביות, נתינה, הכלה, דוגמא אישית, צניעות ופתרון בעיות מכל סוג.

לחשוב על קבלת ההחלטות שלהן, על הקונפליקט שבין העלייה במשכורת מול האפשרות להוציא את הילד מהגן שעה קודם; תחושת הגשמה עצמית במקצוע מול אשמה סביב מיעוט זמן איכות עם הילדים, ועוד כהנה וכהנה.

כשאני פוגש בדמותן של הנשים שלפנינו, אפשר למצוא שאיפה טוטאלית לאושר ומימוש בשני המישורים – גם כאמהות וגם כנשות קריירה. נראה שדווקא השילוב בין השניים, מכוון אותן להפוך את הרגישות לכוח, לייצר רכות בתוך עמידה איתנה ולדבוק במטרה גם כשזה נגד המוסכמות.

המושג של “אמהות ועבודה” נראים לי באור חדש, לא רק כחוסר בשעות שינה, אלא כשמשמעות ועוצמה מסוג אחר: חושים בינאישיים חדים והמון כוח רצון. וזו הצלחה הנקנית ביושר.

אפשר לסכם שאמהות ועבודה זה שילוב לא פשוט אבל אם הוא מצליח הרי שגלום בו פוטנציאל מבטיח.

מבחינתי, אתן גיבורות.

 חני בורנשטיין

המוטו המרכזי של חני בורשטיין שגור בכל מסר שלה: “אדם לא יכול לחוות חירות אישית אם הוא לא עצמאי”. לנוכח היכרותה הנדירה עם מציאות החיים, הקונפליקטים היומיומיים, לבטי הנפש, הקשיים האישיים והזוגיים – עם ערך מוסף של מעברים אישיים והרבה ניסיון עם אנשים – היא שמה לעצמה יעד: להביא אותנו למקום טוב יותר.

היא אשה חזקה, עוצמתית, שגם מביאה עימה דוגמה אישית והשראה. באימון צמוד, סדנאות, הדרכות בוידיאו, הפעלת בלוג ושיגור קומוניקטים לאלפי מנויים – היא משפרת מידי שעה לעוד אדם ולעוד זוג את חייהם עלי אדמות.

תמיד תצאו ממנה עם משהו, לפחות עם הידיעה שאם לא תדאגו לעצמכם, אף אחד לא באמת יעשה את זה עבורכם. שווה לעקוב אחרי הבשורה המהלכת הזו.

גיל: 34

מגורים: אשקלון

טייטל: מומחית להתפתחות אישית. עוזרת לאנשים להרגיש טוב מבפנים. להתחבר לעצמם, ולחיות בשלמות, הרמוניה וחופש פנימי גדולים יותר.

הישג מרשים: מגדלת 4 ילדים לבד, מפרנסת ושומרת על שפיות.

מחקרים אומרים שנשים עסוקות בסביבה ופחות בעצמן. אכן? בסופו של דבר כולנו עסוקים בעצמנו. כשאשה עסוקה בסביבה זה גם בשביל עצמה בין אם בגלוי ובין אם בסמוי.

איך מתמרנים בין המהות שלכן כאמהות, גידול וחינוך הילדים – לבין המימוש העצמי בקריירה ובעבודה? מוותרים. מוותרים על הדברים הפחות חשובים. משחררים את ה’מה יגידו’ ומשתדלים לחיות את העיקר בחיים ולא את הטפל. בסופו של דבר כשלאמא טוב, לכל המשפחה טוב. כשלאמא לא טוב, לכולם לא טוב. לכן חשוב להתחבר לעצמנו ולא לוותר על מה שגורם לנו סיפוק ואושר. בסופו של דבר כולם ירוויחו מזה.

טיפ לזו שלא מצליחה להשתלט: תוותרי על מה שלא באמת חשוב. תעשי מה שאת אוהבת ועושה לך טוב. תמצאי מקומות שמחזקים אותך ומספקים אותך ותתמלאי דרכם. תחיי את החיים דרך העיניים שלך ולא דרך עיניי הסביבה. והכי חשוב, תהיי בחמלה כלפי עצמך. זה בסדר לא להשתלט. זה אנושי לא להשתלט. ואם את ממש רוצה, אז בואי אלי הביתה ותרגישי בנוח.

למה בחרת בתחום העיסוק שלך: כנראה שזה מה שאני יודעת: לאהוב אנשים. לאפשר להם להיות מי שהם. לקבל אותם. להכיל אותם ולתת להם לדעת שמה שהם הוא בסדר וראוי לאהבה וטוב. וחוץ מזה שזה כיף גדול.

איך את מנצלת את זמנך הפנוי: מטיילת. כותבת. שרה. מציירת. קוראת. מודטת. שוכבת בכיף עם הילדים במיטה ומסחנשת איתם. פותחת את הלב. מחבקת. מבזבזת את הזמן באינטרנט. לפעמים קצת מסדרת ומנקה.

רגע של סיפוק: פוסט טוב בבלוג שלי – www.chany.co.il – מכתב תודה מלקוח. כשהילדים באים לחבק אותי ואומרים לי כמה הם אוהבים אותי. שיעור טוב שמסרתי. תובנה עמוקה. בהירות לגבי נפש האדם ומשמעות החיים. ובעיקר כשאני מצליחה לחיות בפועל את מה שאני מאמינה בו.

כמה שעות את ישנה ביום: 7-8

2 הרגלים: 1. הליכה מהירה בפארק הלאומי מידי בוקר. 2. טבעונית.

שאיפה: להיות אדם פשוט.

אשה לנשיאות המדינה: תפקיד מיותר.

הילדה שבך: כל יום אני לומדת לאהוב אותה יותר.

לאן יוצאים עם הילדים בחול המועד: לטבע. בטח לאיזה יער קרוב.

__ __ __

 רבקה רביץ

לעולם הפוליטי הגיעה רבקה רביץ די במקרה. היא למדה בסמינר הוראת אנגלית והיה ברור לה שתהיה מורה בישראל. היא התחתנה בגיל 18, עם בעלה יצחק, והזוג חיפש דרך להתקיים. חמיה, חבר הכנסת אברהם רביץ ז”ל, חיפש עוזרת ללשכתו ופנה באופן טבעי לכלתו הצעירה. היא לא חלמה שתתקע בכנסת עד היום הזה.

לאחר חקיקת החוק האוסר על חברי הכנסת להעסיק קרוב משפחה מדרגה ראשונה בעבודה פרלמנטרית, היא החלה לעבוד עם ח”כ רובי ריבלין – המתמודד עתה לנשיאות המדינה. מאז ועד היום היא משמשת כיד ימינו.

“למרבה הפלא, אני יכולה לומר שלאורך השנים לא הרגשתי מעולה סוג ב’, לא בגלל היותי אישה ולא בגלל היותי חרדית.” אומרת רביץ. “לפעמים יש הרמת גבה כשאני לא לוחצת יד לגבר, או כשאני שוב בהריון, אבל באופן כללי היחס הוא מכבד ומפרגן.”

לארגן בית עם 12 נפשות זה אתגר, מורכב כמו ניהול מפעל, אבל עבור רביץ זה עניין של סדרי עדיפויות. האימהות מבחינתה קודמת לכל. הקריירה שלה חשובה לה, אך המשפחה נמצאת בראש מעיינייה. “בעלי ואני לא ‘זורמים’ עם ההורות, אלא כל הזמן משקיעים מחשבה משותפת איפה ניתן לייעל, מה צריך לעשות ולמה זקוק כל ילד. שנינו אנשים עסוקים אבל משתדלים להעניק לכל אחד ואחת את תשומת הלב שהם זקוקים לה, לפעמים גם בדרך אגב: ‘אני הולכת להוריד זבל, מי רוצה לבוא?’, ‘אולי תבואי איתי להליכה?’ אנחנו מתייחסים אל ההורות כאל פרויקט חיים” היא משתפת.

עם תריסר נפשות היא מנהלת את ביתה בצורה מתוכננת ושיטתית. שני מקררים ושלושה מקפיאים, רשימת קניות קבועה במחשב – וכשאין לה זמן, היא מפקססת לסופר את הרשימה. בחדר הכביסה יש לה עשרים סלסלות. מצד אחד סלסלות לכביסה המלוכלכת, שממוינת לפי: כביסה לבנה, צבעונית, הרתחה ועוד. מצד שני, יש לכל ילד סלסלה פרטית בטיפולו. הם משתמשים בעיקר בחד-פעמי, ובכל ערב מכינה רביץ ארוחת צהריים ליום המחרת.

גיל: 38

מגורים: ביתר-עילית

טייטל: עוזרת פרלמנטרית של חבר הכנסת ראובן ריבלין.

הישג מרשים: גאה מאוד בכך שזכיתי במקום הראשון בתחרות ה”עוזר הפרלמנטרי הדוס ביותר” (של עיתון ‘מקור ראשון’). אני חושבת שזהו הישג מרשים, לחיות בתוך הפוליטיקה ובסביבה חילונית למהדרין ולהצליח לשמור, ב”ה, על אורח חיים חרדי, כשאיפתי.

מחקרים אומרים שנשים עסוקות בסביבה ופחות בעצמן. אכן? זאת כנראה בעיה בהגדרת ה”עצמי” של אותם האומרים כך.

איך מתמרנים בין המהות שלכן כאמהות, גידול וחינוך הילדים – לבין המימוש העצמי בקריירה ובעבודה? אני לא רואה את המימוש העצמי שלי בקריירה, לכן אני יותר מתחברת למילה עבודה. אני עובדת בעיקר כדי לפרנס ולגדל את ילדיי, ומשתדלת שהמהות של חינוך הילדים לא תיפגע.

טיפ לזו שלא מצליחה להשתלט: אני באמת מאמינה שאין דבר כזה. כל אמא שמצליחה לגדל ילד השתלטה על החלק העיקרי. מישהי שהצליחה לגדל כמה ילדים היא אלופה. אם אותה אמא גם עובדת מחוץ לבית, אז זה בכלל על טבעי. תמיד תסתכלי על כל מה שהצלחת כבר לעשות, ותראי שאין דבר מייאש כזה שקוראים לו “לא משתלטת”.

למה בחרת בתחום העיסוק שלך: לא בחרתי. נסחפתי לכנסת שלא מרצוני, ואני ב”ה נהנית מאוד.

איך את מנצלת את זמנך הפנוי: קריאה, טיולים בחיק הטבע; הכי הכי אוהבת ים.

רגע של סיפוק: כל ערב כשהילדים ישנים מרוצים במיטות, אני חשה סיפוק גדול מהמראה המתוק שלהם. אני גם חשה סיפוק מכך שהצלחתי להשקיע זמן בלימודים אקדמאים, ולהגיע לשלב בו אני יכולה כבר ללמד בנות חרדיות צעירות ולהכשירן לקראת פרנסה ראויה, להקמת בתים של תורה ויראת שמים.

כמה שעות את ישנה ביום: 6-7

2 הרגלים: 1. לא להשאיר הרבה עבודה לערב שבת, אלא להכניס שבת בזמן וברוגע בעז”ה. 2. להתקמצן איפה שרק אפשר.

שאיפה: שהבנים יגדלו להיות תלמידי חכמים מובהקים, ושהבנות תגדלנה בדרך התורה ותהיינה ראויות להינשא לתלמידי חכמים.

אשה לנשיאות המדינה: אני מסתפקת באישה למנכ”לות בית הנשיא.

הילדה שבך: לא עומדת בפני סוכריות גומי וטופי.

לאן יוצאים עם הילדים בחול המועד: רק לסבתא, ולכותל. אחרי שעמדתי פעם שעה וחצי בתור לכניסה לנחל פארה ובסוף הסתובבתי חזרה הביתה עם ערימת ילדים מאוכזבים, אני לא מנסה יותר. אחרי פסח נפצה אותם בטיול, רמת הגולן או משו כזה.

__ __ __

 שיפי חריטן

אם דיברנו קודם על כח רצון ורכות בתוך עמידה איתנה, הרי ששיפי חריטן היא טיפת המים החוצבת בסלע. היא עטופה בגלאים וחושים של עיתונאית מרחם, וביציאתה לרחוב נדלקים יצרי סקרנות ומעורבות, ואלו ששואבים אותה בסוף למקומות הנכונים.

2008 היא החלה לכתוב טורים מהווי היום יום. לאחר מכן הקימה מגזין אינטרנטי בשם ‘מאמי’, שיועד לנשים חרדיות ודתיות. זה מה שעזר לי להתמקצע בכתיבה ולהוכיח מקצת יכולותיה. “כשאני לא כותבת, אני בד”כ אמא מאוד דאגנית לילדים. הילדים שלי יודעים שיש להם אמא היסטרית ומכינים שלל תירוצים מעוררי רחמים לכל איחור והיעדרות.”

לא פעם היא מוותרת על בילויים או אפילו על עבודה, בזמן שזה עשוי לפגוע בילדים. בתחום המקצוע, היא לא נדחפת, ומאמינה בחלחול וצמיחה הדרגתית – אך בטוחה. בנתיים היא תתאמץ לפרגן למתחילות, לא תשכח ימי הולדת, ובין אייטם לאייטם תמרח ריבה, תקלע צמה לילדה ותשמור על שיחה ערה באחת מאלף קבוצות הוואטסאפ.

חריטן היא סמל לאשה שמחוברת און-ליין אך ממלאת את תפקידה כאם במאה אחוז סוללה. היא תהיה תחובה עמוק בין ערמות כביסה וילדים מטפסים על הראש, אך עם אופק שמתחיל מקו השמים ומעלה.

גיל: 28 וחצי

מגורים: אלעד

טייטל: עיתונאית

הישג מרשים: שיפור קטן בשיח הכללי אודות הציבור החרדי.

מחקרים אומרים שנשים עסוקות בסביבה ופחות בעצמן. אכן? זה הטבע המקסים שלנו, אך אסור לנו להזניח את עצמנו. לפני מספר חודשים, לראשונה חזרתי מקניות עם בגד לעצמי ולילדים לא, אז הבנתי שניצחתי את הסטטיסטיקה.

איך מתמרנים בין המהות שלכן כאמהות, גידול וחינוך הילדים – לבין המימוש העצמי בקריירה ובעבודה? לפני הכל אני אמא לילדים, מתוך מודעות ואהבה אמיתית. יש ויתורים, אבל עם סיעתא דשמיא, רצון, מאמץ, פחות שעות שינה והרבה תמיכה מהבית, מצליחים.

טיפ לזו שלא מצליחה להשתלט: יש לי שניים חשובים: 1. יש לנו הרבה שנים לחיות, אז בלי לחץ. 2. לא בושה לבקש עזרה.

למה בחרת בתחום העיסוק שלך: בגלל הסקרנות, החולשה לסיפורי חיים והרבה רצון להשפיע (יש בי נאיביות שלא מתפוגגת).

איך את מנצלת את זמנך הפנוי: תזכיר לי מזה זמן פנוי? מנסה למלא עצמי בדברים שיעשו לי טוב. ספר, ים, יציאה עם חברות.

רגע של סיפוק: לשמוע מהילדים שאני האמא הכי טובה בעולם, גם אחרי רגעים של לחץ ובלגן בעבודה שמתנהלת מהבית על פי רוב.

כמה שעות את ישנה ביום: ביום אינני ישנה, בלילה משתדלת לפחות 5 שעות. לפעמים זה גם מצליח לי.

2 הרגלים: 1. אני תמיד מזמינה את המעלית עם שני הכפתורים וגורמת לה להגיע לאט יותר. 2. בלילה אני בודקת שהדלת נעולה לפחות פעמיים. פעם אחת לפני שנכנסתי לחדר ילדים לראות מה איתם ועוד פעם אחת אחרי.

שאיפה: להצליח להיות טובה יותראשה לנשיאות המדינה: מתלבטת בין הרבנית אסתר יונגרייז לתמר אשל. אבל הרבנית גרה בחו”ל, אז תמר. אמנם לא אשה צעירה, אבל אחרי הנשיא פרס הכל אפשרי.

הילדה שבך: הולכת איתי לכל מקום. פעמים צועקת ודורשת, ואני משתדלת לא להתעלם ממנה.

לאן יוצאים עם הילדים בחול המועד: את האטרקציות אנו שומרים לתאריכים פחות עמוסים. משתדלים ליצור כמה שיותר שעות איכות עם הילדים, בפארק ירוק נחמד, עם כדור, אופניים והרבה כיף. אם כי קיים סיכוי סביר שפתאום יוולד לו טיול נחמד. נזרום.