הבחירות לרב ראשי: גיל או תרגיל • מדוע נתניהו לא מתערב?

מדוע בשנת 2005 ראש המשלה דאז אריק שרון הכריע בסוגיית הגיל בכל הקשור לבחירת רב ראשי בת”א? ומדוע כעת בנימין נתניהו משאיר את ההכרעה לכנסת?

בשנת 2005 התמודד הרב ישראל מאיר לאו, אשר היה אז כבן 67, למשרת רב ראשי בתל אביב, כאשר הרב יהודה דרעי מב”ש אף הוא היה מועמד, וקרוב לוודאי שש”ס ואחיו אריה דרעי, ניסו לקדם את מועמדותו כרב ראשי בת”א, באמצעות חסימת הרב לאו בשל גילו.

הם שכנעו את ראש הממשלה  אריק שרון להסכים להעביר תקנה פרסונלית. ואכן, ברשומות פורסמה, במסגרת תקנות לבחירת רבני עיר (תיקון תשס”ה-2004), כי מי שמלאו לו 65 שנים לא יוכל להיבחר כרב עיר.

אריאל שרון, ראש הממשלה  דאז היה חתום על התקנה מיום י’ בכסלו התשס״ה, בזו הלשון: “תקנות בחירות רבני עיר (תיקון) התשס”ה-2004 בתוקף סמכותי לפי סעיף 15 לחוק שירותי הדת היהודיים ]נוסח משולב[, התשל״א- 1971 ,’אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה סו ו. בתקנה סו(ג) לתקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה-21974 ,אחרי פסקה )3 )יבוא: ״(4 ) מי שמלאו לו 65 שנים”.

עו”ד נחמה ציבין מציינת, כי עקב פניות חוזרות ונשנות של התנועה להגינות שלטונית ושלה, ביטל ראש הממשלה אריק שרון, תוך חודש וחצי בלבד! (תופעה נדירה ביותר) את התקנה, ובהתאם לכך, פורסם ברשומות ביום כ״ה בטבת התשס״ה  6/1/2005 כי מגבלת הגיל תמחק, בזו הלשון: “תקנות בחירות רבני עיר (תיקון מס׳ 2), התשס״ה-2005. בתוקף סמכותי לפי סעיף 15 לחוק שירותי הרת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א-1971 ‘אני מתקין תקנות אלה: תיקון תקנה 10 1 .בתקנה 10(ג) לתקנות בחירות רבני עיר, התשל״ה-21974 ,פסקה (4 – ) תימחק. (6 בינואר 2005)”.

בהתאם לכך עו”ד ציבין פירסמה הודעה: “ראש הממשלה ביטל היום את התקנה המגבילה מועמד לכהונת רב עיר לגיל 65 שנים. לפני מספר שבועות נפלה ללא כל התראה, על רבנים רבים, טובים, מוכשרים וראויים, גזרה אשר באה מתוך הביצה הפוליטית, אשר רקחה את התקנה כדי להכשיר את הדרך לכהונת רב עיר לרבנים מקושרים ולאו דווקא מוכשרים.

“הגזרה קבעה כי ‘לא תוצג לועדת הבחירות מועמדותו לרב עיר של מי שמלאו לו 65 שנה’ –  גזרה אשר חסמה את דרכם של רבנים כמו הרב לאו מלהיות רב העיר ת”א והרב הלפרין מלכהן כרב העיר ירושלים. היום, לאחר מחאות נמרצות, הודיע ראש הממשלה על ביטול התקנה, בהודעה שהעביר אל היועץ המשפטי במשרדו, כהאי לישנא: ‘לאחר שעיינתי בטענות שהועלו בפניית התנועה להגינות שלטונית נגד תיקון התקנות הנדונות אשר הגבילו מועמדות לכהונת רב עיר לגיל 65 וחזרתי ועיינתי במזכר שנשלח ביום 1.11.04 ע”י עו”ד איל ינון סגן בכיר ליועצת המשפטית בפועל אל מר ליאור גולדשטיין יועץ רוה”מ, אשר פרט את הבעייתיות הכרוכה בתיקון, הנני מחליט בזה על ביטולו’.

“החלטת ראש הממשלה היא נצחון, של השכל הישר על העיוותים והאיוולת של מספר אינטרסנטים שיזמו את התקנה כדי לסלול דרך למקורביהם וכדי להוריד מכס הרבנות את מי שהיו לצנינים בעיניהם”.

עו”ד נחמה ציבין אמרה אז: “ראש הממשלה ממרום 76 שנות חייו, הבין כי נוצל ע”י גורמים אינטרסנטים שלא פעלו למען כבוד הרבנות וטובתה, אלא מתוך מאווים ואינטרסים אישיים פסולים והחליט לאחר כחודש לבטל את הגבלת הגיל כאמור. הגיעה העת שרבנים בישראל יבחרו אך ורק בתוקף כישוריהם וסמכותם הרוחנית ציבורית ולא תוך בחישות של אינשי דלא מעלי אשר הפכו את הרבנות לקרדום לחפור בה”.

עו”ד נחמה ציבין הפעילה בתנועה להגינות שלטונית, הוסיפה אז כי היא מברכת על החלטת ראש הממשלה, אשר הסירה את החרפה מעל הרבנות בישראל. “התקנה המגבילה את גיל רבני ערים, הותקנה שלא כדין, היא אינה מתיישבת עם מבחן התכלית הראויה, היא מהווה אפליה על רקע גיל והיא מנוגדת למסורת ישראל ובוודאי שדעת חכמים לא נוחה הימנה”. וכן “זאת בנוסף לכך שהתקנה התקבלה במשרד ראש הממשלה בחשאיות, מבלי שהובאה לפני גדולי תורה, בפני מועצת הרבנות הראשית, בפני הראשון לציון ומבלי שנתבקשה חוות הדעת של היועץ המשפטי לרבנות הראשית לישראל”.

עוד אמרה ציבין, כי “העובדה שראש הממשלה ביטל במחי יד תקנה אשר הותקנה על ידו רק לפני כחודש, מעוררת חשד ואומרת דרשני לגבי עצם התקנת התקנה בתחילה ומלכתחילה מאי כסבר. הייתכן כי נעלמה מכנופיית מתקיני התקנה, מכתירי הרבנים, כי הגבלה זו מנוגדת לנורמה המקובלת אצל שלומי אמוני ישראל מדור לדור. לאמור: “עיני העם” הם “זקני העם” ו”זקני ישראל” “מאי זקן (נוטריקון) זה שקנה חכמה”, “ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה”, “זקני תלמידי חכמים כל זמן שמזקינים דעתם מיושבת עליהם”, “בישישים חכמה ואורך ימים תבונה”.

עוד הוסיפה ציבין: “החלטתו המקורית של ראש הממשלה היתה בטעות יסודה, הואיל וראש הממשלה עצמו משמש בתפקיד אחראי מעין כמוהו והוא בן 76 ולא עוד, אלא שמצרף הוא כשותף לממשלתו את שמעון פרס שהוא בן 82, האין בכך אבסרוד. יתר על כן, כמה שופטים, אשר פרשו לגמלאות מבית משפט העליון, בגיל 70 שנה, קיבלו לידם את אחת המשרות האחראיות ביותר במדינה, הלא היא משרת מבקר המדינה. מדוע, אפוא, סבר ראש הממשלה, בתחילה, להפלות בין רבני ערים לשופטים”.

ולימינו אנו, אך לאחרונה פורסם כי ח”כ משה סעדה מהליכוד עומד להגיש הצעת חוק אשר תעלה את גיל ההתמודדות אף למי שמלאו לו יותר מ-70, הדבר יאפשר לרב יעקב שפירא להתמודד לתפקיד הרב הראשי.

המאבק לצורך קביעת גיל המאפשר התמודדות, נוגע למספר רבנים ביניהם חברי בי”ד, רבני חב”ד המכהנים כרבני ערים, להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל: הרב יוחנן גור אריה, רבה של חולון, הרב משה הבלין, רבה של קרית גת והרב יוסף העכט, רבה של אילת.

השאלה הנשאלת היא מדוע סוגיה זו מהווה מאבק פוליטי בין הציונות הדתית לקבוצות שונות, כמו גם מפלגת ש”ס, זאת בשעה שרה”מ בנימין נתניהו יכול היה לנקוט צעד חד ומהיר, לאמור, להתקין תקנה בדבר הגיל המאפשר להבחר כרב ראשי, דבר אשר אריאל שרון עשה באבחה אחת, כאשר הוא מבטל תקנה אחת ומתקין תקנה אחרת.

בשולי הדברים מדגישה עוה”ד ציבין: “במלוא הכנות, מי אני ומה אני כי אכניס ראשי בין הרים גבוהים אלה, אשל נעליי גם אשל, איני ראויה להביע דעה בנושאים הנוגעים לרבנים והלכתיים ואולם בכל הקשור לנושא ההתמסרות הבלעדית לתפקיד הרב הראשי לישראל, אומר בצניעות כי המאמצים לאפשר לרב שפירא להיבחר כרב ראשי, יש בהם, לעניות דעתי, טעם לפגם.

“הרב שפירא, אם ייבחר, מתעתד, כך אמרו, לחלק את זמנו בין כסא ראש ישיבה לבין כסא הרב הראשי לישראל, דבר אשר יפגע, למעשה, ביכולתו להתמסר כולו לנושאים כבדי משקל העומדים לפתחה של הרבנות הראשית ומחכים לפתרון, כמו: כשרות, גיור, ועניינים אחרים בכבשונה של ההלכה.

“עם כל הכבוד, אין להשוות בין הרב שפירא לבין אביו זצ”ל, והרב קוק אשר שימשו כראשי ישיבת מרכז הרב והרב אונטרמן אשר שימש כראש כולל ‘שבט מיהודה’, תוך כדי כהונתם כרבנים ראשיים לישראל”.