שמונה שנים אחרי שהצליחה לברוח מקהילת ‘שובו בנים’, החליטה איילה (פייגי) יגלניק, בת 26, להגיש תביעה כספית נגד הרב אליעזר ברלנד, בדרישה לפיצוי על “מסכת ארוכה של התעללות”.
לפני שלושה שבועות היא פתחה בקמפיין גיוס המונים למימון התביעה, וזאת במטרה “להחזיר מעט מן הצדק ולקבל פיצוי כספי שיוכל לעזור לי לצאת מהמצב ההישרדותי שבו אני חיה, ולשקם את חיי באופן שאוכל להגשים את החלומות הגדולים ולחיות חיים נורמטיביים”, כפי שנימקה באתר.
בשיחה עם דינה חלוץ ב’לאישה’, היא הסבירה למה החליטה דווקא עכשיו לתבוע: “היום יש לי הכוח, כי אף אחד לא יכול לפגוע בי ככה ולהמשיך בחיים שלו כאילו כלום. אני חייבת את התביעה הזאת לילדה שהייתי. אם יש לי אפשרות להדליק גפרור ולהאיר את כל העולם הפטריארכלי האפל הזה, שבו אנשים מרשים לעצמם לפגוע בילדים ולהמשיך ליהנות מאהבת הציבור, חובתי לעשות זאת”.
לדבריה, “היציאה לקמפיין הייתה ממש ברירת מחדל, חוסר ברירה, כי אין לנו הרבה זמן, הרב כבר בן 85 ואם נחכה כבר לא יהיה את מי לתבוע. זו תביעה מורכבת, עלותה כ־150 אלף שקל, והיא תוגש באמצעות עו”ד מאיר אברהם ממשרד ויינרוט ושות’. אני מקבלת המון כוח ממאות האנשים שכבר תרמו לקמפיין”.
לטענתה, היא הייתה רק בת 14 כשהגיעה עם אמה לשיחה בביתו של הרב ברלנד. מטרת השיחה הייתה נזיפה בגלל בקשתה לעזוב את הסמינר. לטענתה, במשך שנה הוא דרש מהן להגיע מדי לילה משכונת מאה שערים בירושלים, שם התגוררו, לביתו בביתר-עילית – וביצע מעשים אסורים באיילה.
באותו זמן הבנת שמה שהוא עושה לך לא בסדר? היא נשאלה – ומשיבה: “לא ממש. הייתי ילדה בת 14 שגדלה בחברה החרדית. לא ידעתי מה המשמעות של החדירה הזאת למרחב הכל כך אישי שלי. יש המון יראה ופחד, הרב הוא רוח הקודש, הרגשנו שזכינו, האמנו שהוא משה רבנו של הדור הזה”.
ב־2013 הגישו ארבע נשים תלונות נגד הרב ברלנד על ביצוע מעשים חמורים, כשבאו לקבל ממנו ברכה. לפני הגשת כתב האישום נגדו הוא נמלט מהארץ, תחילה למרוקו, משם לזימבבואה ולדרום־אפריקה. אחר כך נמלט להולנד, ולאחר בקשת הסגרה של ישראל חזר לדרום־אפריקה – ושם נעצר והוסגר לישראל ביולי 2016.
ב־2018 הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מעשים חמורים, בין היתר בזכות עדותה של איילה, ונשלח ל־18 חודשי מאסר, שמהם ריצה בפועל עשרה חודשים.
מתי הבנת שחיית בכת? היא נשאלה.
“ראיתי כתבה על המעצר של הרב ולמטה כתבו ‘כת ברלנד’. אמרתי לעצמי, ‘יכול להיות שחייתי בכת?’ הרמתי טלפון למרכז לנפגעי כתות והם עודדו אותי להגיש תלונה במשטרה. גם אחרי שהגשתי את התלונה, עדיין הייתי קמה עם סיוטים בלילה שאני עושה את טעות חיי, שאני מתלוננת נגד אדם שדרכו יש משמעות לקיום שלי, כי מי אני בלעדיו?”.
עדיין האמנת שאין לך קיום בלעדיו?
“עדיין חששתי ממנו ומהכוחות שלו, אבל בעימות שעשו בינינו במשטרה לפני כמה שנים זה עבר לי. נדהמתי לראות את החוקרת, אישה צעירה בת 30, מדברת בפקודות אל האיש שהיה אלוקים מבחינתי. היא אומרת לו ‘תשתוק’ והוא שותק, אומרת לו ‘תקום’ והוא קם. הייתי בהלם… באותו רגע הבנתי שאין לו יותר כוח עליי, לא פחדתי ממנו יותר גם כשהוא אמר לחסידים שלו לאיים עליי, והם התחילו לרדוף אותי”.
איילה נולדה בשכונת מאה שערים בירושלים, בכורה מבין 12 ילדיהם של זוג חברי קהילת ‘שובו בנים’. הרב ברלנד חיתן את הוריה, וכשנולדה העניק לה את שמה הקודם, פייגי.
בעקבות הפגיעה המתמשכת שעברה, איילה אובחנה כסובלת מפוסט־טראומה מורכבת.
כיום היא לא בקשר עם משפחתה, שעדיין נמנית על ‘שובו בנים’: “עולם שלם מפריד בינינו, תהום, זה בלתי ניתן לגישור. יש לי שתי אחיות חרדיות שכבר לא קשורות לכת, ואיתן אני בקשר קרוב. יש פערי תרבות בינינו, אבל אני מאוד אוהבת אותן והן אותי וזה נותן לי עוגן בחיים”.