מטרדי רעש של העירייה: יש מה לעשות כדי לעצור את הטירוף?

בשנים האחרונות עברו תושבי ירושלים בעל כרחם, באופן ווירטואלי, מדירתם השקטה והנינוחה לאתר בניה. רעשי הקידוחים, החפירות, זמזמי הנסיעה לאחור, צפירות הנהגים בפקקים, גורמים לתושבי ירושלים סבל רב.

הסבל הופך להיות קיצוני יותר ויותר כאשר העבודות נמשכות ואולי מתחילות רק בשעות הלילה. תושבי ירושלים חשים על בשרם את הקללה של “בבוקר תאמר מי ייתן ערב ובערב תאמר מי ייתן בוקר”.

חשוב להדגיש, כי תושבי הבירה ברובם אינם רוטנים על עצם העבודות, אלא על שיטת ביצוע העבודות. במקום לנצל את הטופוגרפיה בירושלים ואת עובדת היות העיר ירושלים “שכונות סביב לה” ולעבוד שכונה אחר שכונה, החליט מי שהחליט, מסיבות אשר אינן רלוונטיות לטור זה, לעבוד על כל ירושלים במקביל, והעיר ירושלים נבוכה.

השאלה אותה נרצה להעלות: האם על התושבים לקבל קללה זו כגזרת גורל, או שמא ניתן להילחם בתופעה וכיצד?

חשוב לציין, כי מחקרים הוכיחו שרעש אינו עשוי רק לפגוע באופן זמני או קבוע בכושר השמיעה, אלא גם גורם למחלות לב וכלי דם, לשינויים במערכת העיכול המתבטאים בעיקר בבחילות תכופות ובצרבות, לצד כאבי ראש עזים. כמו כן, יש הגברת מתח ופגיעה בתפקוד האינטלקטואלי, התעסוקתי והחברתי של הנחשף לרעש.

ואכן, קיימים חוקים שונים לצד תקנות שונות ונהלים, אשר כולם נועדו למנוע את מפגעי הרעש.

אך האם אכן הם מגינים בפועל עת הגנה נצרכת? התשובה כאן לצערי היא שלילית.

ואסביר:

לצד כל החוקים והתקנות האוסרות על עבודות לילה בכלל ועל עבודות מרעישות בפרט, ישנו סייג המתיר עבודות לילה במקרים דחופים של בטיחות הציבור. רציונאל החוק הינו שלצד הזכות לישון בשקט, יש את זכות הציבור להגנה במקרים דחופים. לכן ככל ומדובר במקרה דחוף או במקרה קיצון כדוגמת מקרים בהם סגירת הכביש בשעות היום יגרום לפקקי ענק ולסיכון בטיחותי, כי אז מחוסר בררה התיר המחוקק לעבוד בלילה.

בפועל, באישור המשטרתי לעבודות לילה נכתב כי יש אישור “לחציית כבישים”.

לטענת התושבים, ייתכן וחלק מהקבלנים מנצלים מילים מופשטות אלו, גם למקרים בהם מדובר בכביש צדדי שאין כל מניעה שייסגר בשעות היום, למקרים בהם יש צורך בחסימת נתיב אחד בלבד מתוך מספר נתיבים. וכן, גם לעבודה אסורה באזורים מתוחמים, וזאת בידיעה שמשטרת ישראל לא תתערב למרות תלונות העשויות להתקבל, ולא תיתן להם הוראה להפסקת העבודות.

במידה והחשש של התושבים נכון, אזי ייתכן שיש קבלנים המנצלים את שעות הלילה להשלים עיכוב בלוחות זמנים בשל רמאדן, שרב, גשם וכיו”ב –  ובכך למנוע את הסנקציה הכספית על עיכוב בלוחות הזמנים.

מה אם כן יש לנו כתושבים לעשות על מנת לעצור את הטירוף הזה ככל וחשש זה נכון?

התשובה בעניין הזה היא פשוטה וברורה, להילחם בבתי משפט על זכותנו לחיי רגיעה ושקט, למינימום שעות שינה הנחוצות לבריאותנו ולשקט המבטיח שלא נצא מדעתנו.

המלחמה על השקט יכולה שתהיה באמצעות הגשת בקשה לקבלת צו להפסקת עבודות, כאשר במקרה כזה העבודות יופסקו ולא יהיה ניתן לקבל פיצוי.

לחילופין, הגשת תביעה אזרחית לקבלת פיצוי בשל אי הנוחות שנגרמה – כאשר לצורך כך, יש לצרף תיעוד של העבודות האסורות ככל והם אכן קיימות, (למנוע טענות של הקבלן כי לא בוצעו כלל עבודות או שהעבודות היו לחציות כבישים), חוות דעת מודד רעשים, אשר יבדוק האם אכן הרעש חרג מהמותר בחוק. ובנוסף, רצוי (אין חובה) לצרף הוכחה כי נעשתה פניה מוקדמת לקבלן, ככל וזהות הקבלן מופיע על השלטים באזור העבודות.

אך מכיוון ומדובר בעלות גבוהה יחסית למול הפיצוי העשוי להתקבל, כדאי לשקול במקרים אלו תביעה ייצוגית/קבוצתית של כלל התושבים שנפגעים מהרעש.

למותר לציין, כי תביעה אזרחית לקבלת פיצוי, אפקטיבית הרבה יותר, למניעת הפרות של קבלנים אחרים באזורים אחרים, וזאת בשל העובדה כי תביעה כזאת מתפשטת כאש בשדה קוצים אצל קבלנים אחרים אשר יחששו מתביעות דומות.