הסבתא זעקה: “לא חבל עליה?! היא באדמה” • שלוש הלוויות ביום אחד

הלוחמים שנפלו בפיגוע בגבול מצרים הובאו למנוחות • אביו של אורי יצחק הי"ד: "גאה שבחרת בי להיות האבא שלך" • אחותה של ליה בן נון הי"ד: "אני לא מעכלת שהיא לא תחזור" • מפקדו של אוהד דהן הי"ד: "הוכחת איזה גיבור אתה"
חרדים 10
ט"ז סיון התשפ"ג / 04.06.2023 22:49

שלושת לוחמי צה”ל שנפלו בתקרית בגבול מצרים הובאו היום (ראשון) למנוחות בעירם: סמלת ליה בן-נון הי”ד בת ה-19 נטמנה בבית העלמין הצבאי בראשון לציון; סמ”ר אורי-יצחק אילוז הי”ד, בן 19 מצפת, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בעירו; וסמ”ר אוהד דהן הי”ד בן ה-19 נטמן בבית העלמין הצבאי באופקים.

אופיר, אחותה של ליה בן נון, ספדה לה: “היא הייתה מהממת מבחוץ ומבפנים, קרן שמש ענקית, מלאת שמחת חיים. כולם אהבו אותה, אין אחד שלא.

“היינו שתי אחיות, עכשיו אני אחת. היינו מבינות אחת את השנייה בלי לדבר, היא תמיד הייתה פה בשבילי ואני בשבילה. אני לא מעכלת שהיא לא תחזור, שהיא עברה את מה שעברה. היום היא הייתה צריכה לצאת לקורס מכ”ים. אני רוצה להאמין שלא הייתה פה פשלה. לא בא לי לכעוס על הצבא, כי היא כל כך אהבה את אותו. היא הייתה שלמה עם מה שעשתה והתגאתה בזה”.

מפקד גדוד ברדלס, שבו שירתה ליה בן נון, ספד לה: “ליה, לפני זמן רב הצטרפת למשפחת ברדלס. זו היתה זכות עבורנו. היית דמות בולטת מהתחלה. שאפת למצויינות וחתירה למגע תמיד היית שם עבור חבריך למחלקה”.

יו״ר הכנסת, אמיר אוחנה: ״ליה וחבריה משלמים מחיר רק כדי לחיות במדינה יהודית של העם היהודי. ליה היא גיבורה שנפלה על משמר המולדת, נפלה כדי לתת לנו שלום וביטחון״.

סבתא של ליה זעקה בתום דבריו של אוחנה: ״לא חבל עליה?! היא באדמה״.

שי אילוז, אביו של אורי-יצחק הי”ד, ספד: “הבן שלי, עליו נאמר הבן של כולנו. ריבונו של עולם אנחנו נבחרנו ללא רצון. זו אזכרה של אבא שלי היום, 7 שנים. אורי יצחק קרוי על שמו. שולחים לך נכד. שולחים לך מלאך שהיה השראה עבור האחים, שעשה חיל במכינה. אני שולח לך בן מלאך עם מדים ירוקים, ובעזרת ה’ יהיה אחרון הנופלים.

“ריבונו של עולם – תראה מה הבאת לפה לצפת. תראה. פני מלאך שלי. מאור עיניי, אור חיי, יד ימיני. אני גאה בך אני אוהב אותך גאה שבחרת בי להיות האבא שלך. אני גאה בכל מה שהיית עבורנו ואנחנו כולם מבקשים ממך סליחה ומחילה”.

בת זוגו של סמ”ר אוהד דהן הי”ד, דנה סליטה, ספדה לו: “גבר אמיתי שלי, ג׳נטלמן שלי. איך עזבת אותי, הבטחת לי שתשמור עליי. למה לא שמרת? הבטחת שאנחנו לתמיד, מה עם זה? כל מי שמכיר אותי יודע כמה הייתי צועקת את השם שלך בכל מקום, כמה הייתי גאה בך. אני יודעת כמה חיכית להיתקלות, כמה רצית להגן על כולם סביבך. חיכיתי שתתקשר, שתספר על מעשה הגבורה שלך. הייתי הכוח שלי. אין לי מילים. באתי על מדי א היום, תמיד אמרת שהמדים שלנו זו זכות”.

מפקדו של אוהד, אל”מ עידו סעד, ספד לו בהלווייה: “התפקיד שמילאת בחוליית הפיקוד הקדמית קירב בינינו. אני רואה אותך כבני. משפחתי ואני זכינו לפגוש לוחם עם לב זהב. נעים הליכות, דוגמה לילדיי, אחד מילדיי. לכתך היא אבדה בלתי נתפסת, החור שנפער לא ניתן למילוי במילים. חתרת למגע הסתערת והוכחת איזה גיבור אתה”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות