בתום ה’שבעה’: חילופי ההנהגה בציבור הליטאי. מה צפוי כעת?

1.

מרן הגר”ד לנדו, ראש ישיבת סלבודקה, נחת הבוקר בשדה תעופה בארה”ב עם מטוסו הפרטי של הנגיד שמעון גליק, מי שעומד מאחורי ‘יתד נאמן’, ביטאון ‘דגל התורה’ – ל’מסע חיזוק’ שיימשך כשבוע.

במסגרת המסע יישא ראש הישיבה שיעורים ודברי חיזוק בהיכלי התורה הגדולים בארה”ב ויספיד את מרן הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל. כמו כן יישא דברי חיזוק בכינוסים מיוחדים לנגידים המתגוררים בארה”ב.

אבל עוד קודם לכן צפוי ראש הישיבה להשתתף כ”אורח הכבוד בכינוס ‘אדירי התורה’ של ישיבת לייקווד, בהשתתפות עשרות אלפי בני תורה, וישא את המשא המרכזי במעמד”.

על פי התוכנית המקורית, הגאון רבי מאיר צבי  ברגמן חבר ‘המועצת’ של ‘דגל התורה’ וחתנו של הגראמ”מ שך, היה אמור לשאת את המשא המרכזי כאורח הכבוד, בעוד הגר”ד לנדו היה אמור לשאת משא פתיחה או הדרן. אלא שמיד לאחר הנחיתה בניו יורק ביום חמישי, קיבל הגרמ”צ את הבשורה המרה על פטירת בנו הרב עזיראל זצ”ל – והחל לשבת ‘שבעה’ בניו יורק.

גם פטירתו של הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל ביום שלישי האחרון טרפה את הקלפים. שכן נוצר מצב חדש הסולל את דרכו של הגר”ד לנדו להנהגה של הציבור הליטאי. מאחורי הקלעים של ‘החצר החדשה’ טווה את המהלכים הרב דוד שפירא, נכדו של מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל, שהתברג בסביבת ראש ישיבת סלבודקה, בתמיכת הנגיד שמעון גליק.

העובדה כי הגרמ”צ ברגמן יושב ‘שבעה’ הובילה את בני ביתו של ראש ישיבת סלבודקה למסקנה, כי בשל ‘השבעה’ לא יישא את המשא המרכזי, מה שיוביל את הגר”ד לנדו לשאת את המשא המרכזי.

אבל אז משהו השתבש: פסק הלכה מפתיע קבע כי הגרמ”צ  ברגמן יופיע במעמד “בחליצת מנעל ובגד קרוע, ישב בכסא רגיל, ידבר דברי חיזוק ומוסר.. ואחר דרשתו  יעזוב את האולם”. מאחורי הקלעים יש מי שטוען, שלא לציטוט בשמו: “מדובר בניסיון של סביבתו לקבע כי הוא אורח הכבוד. לראש הישיבה  עצמו וודאי שאין חלק בכך, חלילה וחס”.

כך או כך, המצב החדש שנוצר יאפשר להציג את משאו של הגר”ד לנדו, למי שחפץ בכך, כ’משא המרכזי’, כפי שכבר הוצג הבוקר בראש עמודו הראשון של ‘יתד’, בדיווח על מסע החיזוק: “הערב ישתתף מרן שליט”א בראשות המעמד  האדיר ‘אדירי תורה'”.

לעצם העניין, אומר גורם ב’דגל’: “ברור לכל כי הגר”ד לנדו הוא המנהיג החדש של העולם הליטאי, ועמו בעצה הגאון רבי משה הלל הירש, אף הוא מראשי ישיבת סלבודקה. כך ניכר הדבר מעלעול בדפי עיתון הבית ‘יתד נאמן’, וכך יהיה גם בעתיד”.

לשאלתי, האם הירושלמים יישרו קו עם ההנהגה ולא ינסו להמליך מנהיג משלהם כמו הגרב”מ אזרחי, ראש ישיבת ‘עטרת ישראל’ וזקן חברי ‘המועצת’ של ‘דגל’,  הוא השיב: “אותה שאלה נשאלה אחרי פטירת מרן הגר”ח קניבסקי זצ”ל. גם אז היו מי שניסו לערער בתחילה אחר מנהיגותו של הגרי”ג  אדלשטיין זצ”ל, אך עד מהרה הבינו שהמחיר שישלמו על כך עלול להיות גבוה, הרב שלהם לא יוזכר ב’יתד’…”

“כעת, הם אפילו לא ינסו”, סבור הגורם.

2.

מי קובע, בעצם, מיהו המנהיג הבא?

הגורם: “הנה הסימנים – א. ‘קופת העיר’ כבר התכנסה ביום שישי, בהשתתפות חברי ‘מועצת’ וגדולי תורה, בביתו של הגר”ד לנדו ב. מודעה שפורסמה ב’יתד’ והכתירה את הגר”ד לנדו עם התואר “מרן רשכבה”ג” – התואר המבשר מיהו המנהיג ג. עם זאת, ‘יתד, שמכתיר כתרים, טרם שינה בחומרי המערכת עצמם את התארים. צריך להמתין לידיעה על המעמד של ישיבת לייקווד, כדי לראות מה מתפתח”.

3.

לשינוי בהנהגה הרוחנית של ‘דגל’ יש השלכות רבות – ובראשן ההתייחסות לחקיקת חוק הגיוס, שאמור להיות מוכרע מול בג”ץ.

למעשה, מי שאמור לבצע בפועל את יישום ה’הכתרה’ הוא יו”ר דגל התורה, משה גפני, שכנראה יעלה אל ביתו של הגר”ד לנדו בגבעת ישיבת סלבודקה כדי להתייעץ עמו.

לשינוי ההנהגה עשויה להיות השפעה גם על הבחירות המוניציפליות. כך, למשל, העיר אלעד, שם הכריז יו”ר ש”ס אריה דרעי כי יהודה  בוטבול יו”ר ש”ס באלעד ומ”מ ראש העיר, הוא המועמד של התנועה. עוד בחיי מרן הגרי”ג אדלשטיין היו שטענו כי תמיכת הגר”ד  לנדו בראש העיר ישראל פרוש תוביל ממילא גם לתמיכת הגרי”ג, וכש’דגל’ תומכת בראש העיר המכהן, הסיכויים של ש”ס קטנים בהרבה (גם בתוך ש”ס יש אופוזיציה קטנה לבוטבול. אמנם קטנה, אך די בה כדי לחבל בסיכוייו).

אלא שכעת, הסיכויים של פרוש עולים. אמנם הגרמ”ה הירש מתנגד להמשך כהונתו, אך סביר להניח שלא יחלוק על הגר”ד לנדו.

בבחירות הקודמות, בחיי מרן הגר”ח קניבסקי זצ”ל תמכו בסביבתו ביצחק פינדרוס, וכשהוסרה מועמדותו בפסק בית משפט, העוברה התמיכה למועמד שהציבה ש”ס. מרן הגרי”ג אלדשטיין זצ”ל, שסבר כי פרוש צריך להמשיך לקדנציה נוספת, כופף אז את דעתו מפני דעת הגר”ח זצ”ל. הגר”ד לנדו התבטא אז במילים קשות נגד מי שמשפיעים בתוך רשב”ם על ההחלטות, ויש שטענו אז כי הורה בשקט ל’חסידיו’ להצביע עבור פרוש – מה שהוביל אותו לניצחון, בדרך לכהונה נוספת.

כעת, ברור לכל שדלתו די פתוחה לקדנציה שלישית.

עיר נוספת בה עשויה להיות השפעה לחילופי ההנהגה, הגם שמדובר בהשפעה קטנה יותר – היא לוד. בשכונת גני איילון מתגוררים אלפי ליטאים. אלא שהשכונה קרועה בין קהילת הרב חזקיהו אברהם ברוידא לבין קהילת סלבודקה בראשות הרב יעקב לנדו, שבה תומכים גם בוגרי ‘ארחות תורה’ וישיבות נוספות.

מאחר וכל קהילה העמידה נציג אחר (קהילת הרב ברוידא – אלי דייטש, קהילת סלבודקה –  אברהם פויזן), ומאחר וכל קהילה לא הייתה מוכנה לתמוך בנציג של הקהילה האחרת –  תוכנן כי קהילה אחת תצטרף לבית היהודי וחב”ד בעוד הקהילה המתחרה לש”ס. כעת, עם הנהגה חדשה, נסללת הדרך לריצה של הליטאים עם המועמד פויזן, תוך תמיכה של ה’מועצת’ של דגל.

כך, מן הסתם, יהיו השלכות נוספות ביתר הערים ברחבי הארץ.

4.

האם חילופי ההנהגה יזרמו בקלות? קשה לדעת.

אחרי פטירת מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל כמעט נקרע הציבור הליטאי לשניים.

כדאי להזכיר:  בערב הבחירות בשנת 2019 (מה שמכונה כיום ‘הסיבוב ראשון’) התקיים בבני ברק אירוע מרשים שהפיקה ‘דגל’, בו נרשם “ביזיון אחד גדול”, כפי שתיארו אז בחרדים 10 גורמים בכירים במפלגה, שהציגו סרטונים עם תיעוד.

“אילו הדברים פורסמו ביום הבחירות או לפניו, יתכן שהתוצאות בקלפי היו שונות”, אמר אז גורם ב’דגל’, שהגדיר עצמו “אחד שאכפת לו, ורואה חובה לנגד עיני לצאת במחאה גדולה”.

בסרטונים תועד מרן הגר”ד לנדו נכנס למתחם הבמה באירוע, תוך שהוא מעוכב בביזיון במשך דקות ארוכות… ואז הגיע מרן ראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל. בחורים חסונים מנעו ומפמלייתו, במשך דקות ארוכות, את הכניסה, כשראש הישיבה נותר עומד על רגליו ממרומי גילו המופלג, כשמלוויו עומדים סביבו נבוכים ואובדי עצות. במקום היו מי שניסו למחות, אבל הם הושתקו בגסות.

דקות ארוכות חלפו עד שגדולי ישראל הצליחו סוף-סוף לעשות את דרכם לבמה. אבל אז ניסה מי שניסה למנוע את מיקומו של הגר”ד לנדו בבימת ‘המזרח’ –  והכל לקול צלילי “כי אורך ימים ושנות חיים ושלום…”

רק אחרי פרק זמן שנראה כנצח אפשרו לראש הישיבה להתיישב ב’מזרח’.

צפינו אז ובכינו. נישא תפילה, שהפעם ייתבצע המעבר חלק יותר, ובלי חילול השם.

5.

ואז הגיעה הקורונה.

מי שחשב שעם פטירת מרן הגראי”ל שטינמן זצ”ל יהפוך הגרי”ג  אדלשטיין ליורש יחיד, בעוד הגר”ח  קניבסקי ‘מחלק ברכות’ ואינו מתערב בפוליטיקה, הבין כעבור  מספר חודשים כי טעה. בכל נושא פוליטי הקפיד הגרי”ג אלדשטיין לחלוק לגר”ח קניבסקי את הכבוד ולכופף את דעתו מפני דעתו.

עם פרוץ משבר הקורונה היו דעת שני מנהיגי ‘דגל’ שונות. בעוד הגר”ח סבר שסגירת ישיבות ותלמודי תורה, בפרט בעידן של מגיפה, היא קטרוג על עם ישראל, ולכן יש לקיים לימודים – סבר הגרי”ג שיש לציית להוראות משרד הבריאות, ולו משום ספק פיקוח נפש. הגר”ד לנדו סבר כמוהו.

‘יתד נאמן’ נטל צד. המערכת נמנעה ברגע האחרון מלפרסם את דעתו של הגרי”ג אדלשטיין, אחרי שקיבלה הוראה מאנשיו. אם הגר”ח קניבסקי סבור אחרת, הוא שוב מבטל את דעתו. כך שוב הובהר, כי הגר”ח קניבסקי הוא היורש, הוא המנהיג.

עם פטירתו, הובהר די מהר, וללא סכסוכים ומחלוקות: הגרי”ג אדלשטיין הוא המנהיג.

6.

בשלב מסוים, באחד מ’הגלים’, התעורר שוב הספק האם לסגור את מוסדות התורה. זה היה אחרי שיחת הטלפון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הנכד יענקי קניבסקי. נתניהו הסביר, שהמגיפה מסוכנת בעת הזו. אבל הגר”ח כתב מכתב בו הורה כי לפתוח את המוסדות בכפוף לכללי הזהירות ו”תורה מגנא ומצלא”. המכתב נשלח מביתו לצירוף חתימת מרן הגר”ג אדלשטיין, שהיה שותף לכל המהלכים.

הגר”ג ביקש לעלות ולשוחח עם הגר”ח וללבן נקודות צדדיות שהושפעו מהמכתב.  בשל כך נעתר הגר”ח וביקש שלא לפרסם לעת עתה את המכתב.

ואכן, במהלך היום סוכמו הדברים בין גדולי הדור במשותף, פרסום המכתב הוקפא, והוקם צוות פעולה למצוא מתווה מתאים לפתיחת ‘הזמן’, בתיאום עם ח”כי ‘דגל’.

“על דעת גדולי הדור שליט”א הוחלט, כי אם לא יענו ותמשך גרירת הרגלים ולא תהיה התקדמות מעשית, גדולי הדור ישקלו צעדים חריפים מאוד”.

האחדות נרשמה שוב.

7.

בשלב המדמם של הסכסוך בין החצרות ב’רשב”ם’ ו’ראב”ד’,  נפגש יענקי קניבסקי עם שמעון גליק, מו”ל ‘יתד’. פגישה נוספת התקיימה בין הנכד לבית קנייבסקי עם מוטי פאלי, הנין לבית אדלשטיין.

בפגישות סוכם על הרגעת הרוחות. הסיום היה צבעוני: הגעה של בני משפחת קניבסקי להתברך אצל הגרי”ג ערב חתונת אחד מבני המשפחה, כולל צילומים משותפים של שני הצדדים בחתונה ו’בשבע ברכות’.

בפגישה עם שמעון גליק ניסו ב’רשב”ם’ לקבל כניסה של נציג מטעמם למערכת ‘יתד’. אבל “גליק אדם אמיץ, הוא לא אחד שייכנע”, סיפר לי אז מי שהכיר את הפרטים. ספין ששוחרר אז לתקשורת איים בפתיחת עיתון מתחרה ל’יתד’, מצד גורמים ב’רשב”ם’, אבל הוא לא הצליח להרעיד איש.

“גליק טען שיש בידו מכתב מראש הישיבה הגרי”ג אדלשטיין ועל פי לשון המכתב ‘יתד’ אכן מציית להוראות גדולי ישראל”, סיפר אז הגורם. עם זאת, “גליק אמר, שהוא מוכן להיכנס ולהתייעץ אישית וישירות עם מרן הגר”ח קניבסקי באשר לאופן ניהול העיתון”.

כך או כך, גם אחרי הפגישה ניהול העיתון נותר כפי שהיה: זליג אורלנסקי המשיך בתפקידו כמנכ”ל וחברי הוועדה הרוחנית נותרו על מקומם.

וכך, בעוד ‘יתד’ הקפיד לכבד מאוד את מרן הגר”ח, “השליטה בעיתון נותרה בידיים של ראב”ד”, והיא עדיין חונה שם.

האם הפעם חילופי ההנהגה יקודמו בברכה ובקלות? ימים יגידו.