‘ערך הציונות’ יכיר בלימוד תורה ויכלול דרוזים, אך עדיין אין הסכמות

שבוע לאחר שהצעת ההחלטה כי ‘הציונות תהווה ערך מכריע’ עלתה לאישור השרים  – עדיין אין הסכמה על הנוסח הסופי, וההצעה טרם אושרה.

ב’ישראל היום’ דווח, כי לנוסח ההחלטה הוכנסו תיקונים חדשים – לאחר שהנוסח המקורי נדחה על ידי החרדים בשבוע שעבר בישיבת הממשלה. מדובר בפשרה שהוצעה בימים האחרונים.

לפי המסמך המתוקן, לצד תעדוף חיילי צה”ל בהחלטות ממשלה, בנוסח של ‘ערך הציונות’ הוכנסה גם ההכרה בחשיבות לימוד תורה. בניגוד לנוסח המקורי, בהצעת הפשרה נוסף המשפט: “כל זאת – מבלי לגרוע מההכרה בחשיבותו של לימוד התורה כהגדרתו בחוק שירות ביטחון”.

אולם, לפי ‘ישראל היום’, למרות הוספת ערך לימוד התורה – עדיין אין הסכמות על הנוסח, וההצעה מעוכבת.

גורמים בממשלה אומרים, כי מי שמוביל את עיכוב ההחלטה הוא יו”ר ש”ס אריה דרעי. בש”ס טוענים, כי הם רוצים נוסח מהודק ושקול, שלא יעורר משברים מול הציבור.

בלשכת יו”ר ש”ס מסרו בתגובה: “אריה דרעי לא מעכב את ההחלטה”.

לצד זאת, על רקע הביקורת של האופוזיציה כי מדובר בהצעה גזענית, שבין היתר מפלה את הדרוזים כיוון שלא הוזכרו בנוסח המקורי – בנוסח המתוקן הוכנס סעיף שיכלול את המגזר הדרוזי ואת בני המיעוטים: “לרבות לאוכלוסייה הדרוזית וליתר המיעוטים המשרתים בצה”ל ובכוחות הביטחון”.

למעשה, המטרה המרכזית של עוצמה יהודית בהצעה היא לפעול למען ייהוד הנגב והגליל. גם תעדוף חיילי צה”ל הוכנס בעיקר כדי לאפשר הטבות וסבסוד קרקעות בנגב ובגליל ליוצאי צבא.

בדברי ההסבר של ההצעה המתוקנת, מטרת ההחלטה הוזכרה בצורה ברורה למען הנגב והגליל – בשונה מההצעה המקורית, שם דובר על הציונות כערך מכריע באופן כללי.

בדברי ההסבר של ההחלטה המתוקנת נכתב: “החלטת הממשלה היא להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה, במסגרת השיקולים הנכללים בעת קביעת מדיניות והטמעתה בהתיישבות בגליל ובנגב, לתת משקל משמעותי לערך ההתיישבות היהודית – כולל במתן הטבות ליוצאי צבא, כוחות הביטחון ושירות לאומי אזרחי – לרבות לאוכלוסייה הדרוזית וליתר המיעוטים המשרתים בצה”ל ובכוחות הביטחון, תוך העדפת משרתי שירות קרבי.

“כל זאת”, נכתב עוד, “בלי לגרוע מההכרה בחשיבותו של לימוד התורה כהגדרתו לחוק שירות ביטחון – 1986”.