ברוך קרא: שרי, את משתכנעת שזה בסדר לעשות מצעד גאווה בירושלים ואת מבינה שהאנשים האלו עדיין נאבקים על הזכויות שלהם ומותר להם להיאבק על הזכויות שלהם גם בעיר הבירה?
שרי: אני נזכרת איך לפני ארבע שנים, לפני שמשה ליאון נבחר לראש עירית ירושלים, אמרו לנו: 'הולכת להיות איראן בירושלים... ועוד חרדים בקואליציה שלו'...
קרא: מאה אחוז, את מברכת על זה?
שרי: ואז אני נזכרת איך כשהממשלה האחרונה הוקמה ואמרו: 'וואו מלא חרדים, לא יהיו מצעדי גאווה, לא יהיה כלום'. בהפגנת הנגד אין חרדים בסיפור, ואני לא דוברת של בן גביר.
קרא: אז קודם כל את מברכת, את לא מתנגדת...
שרי: אני אומרת, אני לא מברכת, מה שבליבי זה עניין אחד, אבל אני שמחה שהחרדים שותקים בעת הזאת.
קרא: זה לא 'בעת הזו', אולי את מתנגדת...
שרי: אני אומרת, חששתם מאיראן? אני לא רואה בתמונות האלו שהגיעה לפה איראן...
קרא: לו את היית צריכה להחליט על מצעד הגאווה בירושלים, היית מאפשרת את זה?
שרי: (בחיוך) אתה ממנה אותי לראש ממשלה? אתה בא להכתיר אותי כראש ממשלה?
קרא: לא, אני מנסה להבין.
שרי: אני אומרת, הרי מה שלא יעשו לא יהיה טוב. בן גביר הגיע, צעקו עליו - הוא הפריח נשיקות, הוא הגיע לראות שהכל מתנהל בסדר במצעד, הוא משנה גישה, הוא נהיה יותר דמוקרטי, תגידו תודה.
קרא: לא, מצעד הגאווה הזה חשוב יותר מבעבר משום שעכשיו...
שרי: כי זה לא נראה כמו באיראן... באיראן היינו רואים כאלו תמונות כמו כאן על המרקע?
