בדיוק 100 שנים לחנוכת ‘בית הרב קוק’: זה הפסק הדרמטי שהתקבל

ביום י”ב סיוון שנת תרפ”ג -1923, צוין ברוב עם אירוע חנוכת בית הרב קוק, אשר נבנה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

ממכרת: כל מה שאתם צריכים לדעת על הנזק של סיגריות אלקטרוניות

היום, בדיוק מאה שנים לאחר מכן, באותו תאריך ממש, נסגר מעגל עם מתן פסק דינו של בית הדין הרבני הקובע קביעות מרתקות וחד משמעיות בעניין הקדש בית הרב, כמו גם בעניין הקדש דוד רייז אשר בית הרב בנוי מעליו כקומה שנייה.

בפסק דין נרחב ומעמיק פורש הרכב הדיינים – בראשות הרב שלמה שטסמן וחברי ההרכב הרב אייל יוסף והרב עידו שחר – את הסיפור ההיסטורי של הקדש דוד רייז ובית הרב קוק, ושוזר בו קביעות הלכתיות ומשפטיות אשר מעגנות ומבססות את מעמדם של הקדשות אלו.

לפסק הדין השלכות רוחביות משמעותיות על כלל ההקדשות היהודיים שהוקדשו בארץ ישראל בתקופה העותומאנית.

ראשיתו של הסיפור בשנת 1874 עת הקדיש הרב דוד רייז, מיוזמי ותומכי ההתיישבות מחוץ לירושלים שבין החומות, מתחם ובו עשרה בתים הסובבים חצר פנימית (היום במרכז ירושלים, ברחוב הרב קוק) למטרת צרכי ציבור.

המשכו של הסיפור בשנת 1923, אז נחנכו באותו המתחם, בקומה השנייה שלו, דירה למושבו של הרב הראשי ולצידה בית מדרש, בו ייסד הראי”ה קוק את ישיבת ‘מרכז הרב’ אשר פעלה בו במשך עשרות שנים: “הבית נחנך בטקס רב רושם בשנת 1923 במעמד הנציב העליון לארץ ישראל סר הרברט סמואל, הרב הראשי לארץ ישראל הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ”ל, הרב הראשי לארץ ישראל הראשון לציון הרב יעקב מאיר זצ”ל, תורם הכספים לבניין בית הרב הגביר הרי פישל ז”ל, רבנים, אנשי הועד הכללי וקהל רב”.

במהלך השנים התנהלו בעניין הליכים שונים ורבים. לפני כשנתיים פנתה לבית הדין עמותת ‘וזאת לראיה’ המקיימת פעילות חינוכית בבית הרב בבקשה לקביעת מעמד ההקדשות, וזאת נוכח עמדת משרד המשפטים כי הקדש דוד רייז ובית הרב הינם הקדש ציבורי ולא הקדש דתי.

בית הדין קיים דיונים רבים ואף סייר באתר, וכן הוגשה לבית הדין עמדת היועמ”ש התומכת בעמדת משרד המשפטים.

בפסק הדין שפורסם היום קובע בית הדין הרבני כי הקדש דוד רייז, אשר כונן בפני בית הדין השרעי – כפי שנהגו לכונן הקדשות בתקופת השלטון העותומאני – הינו הקדש דתי, כמו גם הקדש ‘בית הרב’.

פסק הדין מבוסס ומנומק בהוראות החוק – החל בדבר המלך במועצה, המשכו בתקנות כנסת ישראל וסופו בחוק הנאמנות – וכן בממצאים היסטוריים ולפיהם, בין השאר, במסגרת אותו מעמד מפורסם של חנוכת הבית כונן הקדש בית הרב וכונן מחדש הקדש רייז.

פסק הדין נכתב תוך עבודת מחקר יסודית ביותר – הן מבחינה משפטית והן מבחינה היסטורית.

ואכן הרכב הדיינים מודה, בסוף הדברים, ליועץ המשפטי לשיפוט הרבני, הרב שמעון יעקבי, אשר סייע רבות במחקר ובכתיבה, ומסיים במילים אלו: “אתר הקדשות בית דוד ובית הרב הוא בעל ערך היסטורי ראשון במעלה לתולדות הרב הראשי הראשון לארץ ישראל הראי”ה קוק ולהפצת מורשתו, לתולדות ירושלים שמחוץ לחומות ולתולדות דיני ההקדשות בארץ ישראל”, ובתקווה כי בכך תוחזר עטרת ההקדשות ליושנן.

מנהל בתי הדין הרבניים, הרב אלי בן דהן: “כתלמיד ישיבת מרכז הרב וכתלמידו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל, בנו של הרב קוק זצ”ל, אני שמח על התרת הספקות ועל קביעתו של בית הדין כי בית הרב קוק בו נולדה ישיבת מרכז הרב הינו הקדש דתי – בדיוק כפי שהתכוונו הרב קוק זצ”ל ומייסדי ההקדש”.